YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מהו הישוב הנושא את שמו של עבד אל-חמיד השני?                                  חזרה ל"ועוד"

ראשית מי זה עבד אל-חמיד הזה?

מקור התמונה: ויקיפדיה

 עבד אל-חמיד השני - שליטה של האימפריה העות`מאנית עלה לשלטון בשנת 1876 והודח במהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1909. היה ידוע כנגר מעולה, משורר, חובב האבקות, רכבות, שעונים ויש שיעידו גם נשים.... הסולטן הסתגר בארמונו ומיעט לבקר ברחבי הממלכה. נודע לשמצה בשל אחריותו לטבח הארמני הראשון. לציון חצי יובל לעלייתו לשלטון, בשנת 1901 החלו בהקמת כמאה מגדלי שעון ברחבי האימפריה העות`מאנית - מהם שבעה בארץ ישראל. הרחבה בנושא זה - בנפרד

כאות כבוד לסולטן נקראו על שמו יישובים שהוקמו באותה עת - כך היה בהקמת "אל חמידיה" לחוף הים התיכון מצפון לטריפולי (סוריה של היום) ובהקמת ישוב כפרי ערבי קטנטן בעמק בית שאן.  לימים הוקם קיבוץ בעמק בית שאן - לראשונה ב-1939בשם "ארגון דרור" במסגרת מבצעי חומה ומגדל, וננטש. הוא הוקם בשנית בשנת 1942 על ידי גרעין "חרמונים" שהורכב מילידי הארץ, בוגרי תנועת הנוער "המחנות העולים". שמו המקורי - "ארגון דרור" מופיע בחלק הימני התחתון במפה הבריטית מטה משנת 1943 (ובאדום - אל-חמידיה הערבית):

בהמשך שונה שמו של הקיבוץ ל"חמדיה" – בהשראת שמו של הכפר הערבי ששכן צפונית לו שניטש בשנת 1948.

מסתבר כי אין זה הישוב היחיד עם ייחוס זה! ישוב נוסף הנושא שם הסולטן אך השם לא שרד עד היום. אנו נוגעים בסיפורם של הטמפלרים - גרמנים נוצרים שהגיעו לארץ הקודש במחצית המאה ה- 19. מוכרת מושבתם שרונה שיושבה בשנת 1871 (הקריה בתל אביב). עם הזמן נוצר צורך ב"שיכון בנים"  לבני הדור שני, ממשיכי דרכם החקלאית של הוריהם שהתקשו לבנות לעצמם נחלות נוספות בסביבות מגוריהם. בשנת 1902 הסתיים משא ומתן בן שלוש שנים לקניית 8900  דונם במרחק סביר משרונה, מהכפרים הערביים יהודיה,רנתיה וטירה. (כיום יהוד,רינתיה וטירת יהודה). שמה של המושבה נקבע : וילהלמה-חמידיה לכבודו של הקיסר הגרמני וילהלם השני שביקר שלוש שנים קודם. שמה השני של המושבה שלא נקלט היה לכבוד הסולטן התורכי עבד אל-חמיד שהיה ידיד אישי של הקיסר הגרמני. בשלהי תקופת המנדט גורשו הטמפלרים הגרמנים מהארץ על ידי הבריטים המושבה נותרה נטושה, נתונה לביזה והרס של ערביי הסביבה, נכבשה ביולי 1948 ע"י צה"ל במבצע "דני" יחד עם כבוש לוד ורמלה. באוגוסט 1948 הגיעו למקום צעירי נוער עטרות לאחר שנפלה ההחלטה לישב במקום את חברי מושב עטרות שהיו באותה עת פליטי מלחמה ביפו לאחר שמושב עטרות - מדרום לרמאללה שהוקם בשנת 1919 נפל בידי הליגיון הירדני ביום הקמת המדינה. שם הישוב נקבע באופן טבעי כ"בני עטרות". (מקורות רות דנון, חוקרת עטרות).

ועוד סיפור על הסולטן הנורא:  הסבא רבא שלי – שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש) הוציא בירושלים בשנת 1909 את עיתון "הפרדס". אותה שנה הודח הסולטן הנורא ובגיליון ו` בעמוד 4 כתב שי"ש מאמר שכותרת " מעלליו של עבד אל-חמיד"...(מקוצר)

...הוא היה תמיד עצוב, להתרגשותו ולהתרגזותו לא היה קץ. הקנאה לנשותיו – פן יוציאון מחיקו לחיק אחר – אכלה אותו באופן נורא.
שני ימים לפני מפלתו שלח להביא לפניו בחדר הסתרים אחת מפילגשותיו, נערה אלבנית, בת תשע עשרה שנה, אשר לא הייתה כמוה ביופייה ובחנה המקסים בכל הארמון.
עבד אל חמיד חבקה וינשקנה בלי הרף, ויבקש ממנה להישבע לפניו כי תשאר נאמנה לו לעולם.
העלמה האומללה פשטה את ידיה הרכה והענוגה על הספר הקדוש אשר היה לפניה ותשבע להישאר נאמנה לו לעולם.
אך עבד אל חמיד ברגע של ייאוש ושיגעון, התקנא על יופי העלמה, בראותו את לבן גווה, את עיניה השחורות, את לחייה האדומות ואת תלתלי שערותיה השחורות, אחז בעלמה בידו האחת ובידו השניה הוציא מכיסו קנה רובה ויור בהאומללה שתי פעמים זו אחרי זו...
מי יודע כמה וכמה כהנה הועלו לקרבן על מזבח תאוותו של השואף לדם האכזרי הזה."

ומה אתם תזכרו מעבד אל-חמיד כשתעברו בכיכר השעון ביפו, ליד בני עטרות או ליד חמדיה בדרך לכנרת?

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה