עין כפירה                                                         חזרה לאתרים מרכז

מעין קטן ובריכה קסומה בנחל כפירה אליו מגיעים לאחר הליכה רגלית.
נוף בראשית קסום עם סיפורי תנ"ך ומורשת קרב.

בין רמי לשאול לא הייתה כימיה. בלשון המעטה.
קורה. אבל משימת הגדוד להכנס לקַטַנֶה טמנה בחוּבָּה שינוי..

קַטַנֶה הוא מסוג המקומות שעד שאתה לא מגיע אליו – אתה לא יודע עם מי ועם מה יש לך עסק.
כפר ציורי מאין כמוהו, ממש למרגלות קיבוץ מעלה החמישה, פרוס כחתול מעורסל על שתי שלוחות נחל כפירה. סופו DEAD END    ונכון לאותם ימים – אם אתה לא מוותיקי הכפר ממש – למילה DEAD יכולה להיות משמעות.
יש פעמים שאתה מרגיש מהר מאוד שמשהו הולך להשתבש. כך היה בעת ההיא של אחר צהרים מהביל כששני טורי החיילים החלו לגלוש בשתי השלוחות המקבילות אל תוככי הכפר.
שריקות הנערים בישרו לכל שאנו בדרך ומטר האבנים לא אחר לבא. גם מכשיר הקשר שלי החל מזייף ואבד קשר העין עם חלק מהכוח.
רמי מצא עצמו לפתע מנותק מחבריו ועומד להיות מוקף בידי אספסוף משולהב.
שאול בכלל היה בכוח החילוץ. הוא עקב אחר המתרחש במשקפתו ממרחק. לפתע זינק לג`יפ שלידו, פתח בדהרה למרכז הכפר, הגיע לרמי המופתע ותוך שניות היו שניהם במקום מבטחים.
שָנִים אחר כך, חזרו ונזכרו באותו אחר צהרים חם בקטנה בו הפכו לחברים הכי טובים שיש.

כאשר צעדתי אל עין כפירה המרוחקת פחות משני קילומטר מקטנה – נזכרתי ברמי ובשאול.
ימים חלפו – כיום גדר ההפרדה משאירה את קטנה הרחק מאיתנו ומסירה כל תחושה לא נוחה.

 


הנחיות למסלול
תחילת המסלול ברחבת חניה בה סימון בשלט עץ של הקק"ל - "עין כפירה". הרחבה נמצאת מצפון לכביש אבו גוש - נטף ממש מול הפנייה המסומנת ליער יהדות פולין ולחוות הר הרוח.
ניתן לחנות כן או לחוששים לרכבם – בישוב נטף הסמוך (אנו חנינו ברחבה זו אך התקבלו בעבר דיווחים על פריצות כאן).
מכאן נצעד צפון מזרחה בשביב מסומן שחור ולאחר כמאה מטרים נפנה צפונה בשביל הולכי רגל המסומן ירוק. לאחר כחצי שעת הליכה נגיע לעין כפירה. הדרך חזרה – באותו המסלול.

יש משהו מרגש בנוף הבתולי והחשוף של הרי ירושלים הנגלים כאן. בניגוד לאזורים שיוערו בידי הקרן הקיימת לישראל - כפי שמוכר לנו משער הגיא ואפילו מן הרכסים שרק מעט דרומה לנו – שלוחת הר עזרר שלפנינו חשופה והשכבות הגאולוגיות הנטויות מרשימות ביפיין.

 


מולנו ממזרח יחשף עוד מעט תל כפירה המרשים והנישא המתרומם לגובה 774 מטרים.
כפירה (או הכפירה) נזכרת ביהושע פרק ט` כאחת מארבעת ערי הגבעונים  (...וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים) . היא נמנית ברשימת ערי בנימין וחוזרת ונזכרת ברשימות העולים בימי שיבת ציון ("אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ .... אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה" (נחמיה פרק ז`).
התל המרשים טרם נחפר ביסודיות אך בבדיקות ראשוניות התגלו בו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת – עוד טרם תקופת התנחלות בני ישראל.
 
השם כפירה משמר את שמו של מלך החיות שבתקופת התנ"ך היה נפוץ בארץ ואף נתקל מפעם לפעם בתושביה. התקלויות לא מוצלחות מבחינתם של האריות היו בדוד המלך ובשמשון.
ישובים תנכיים נוספים הנושאים שם הארי הם לַיִשׁ (בנחלת דן הצפונית), ובֵית לְבָאוֹת שבגבול שבט שמעון. ביהודה מושב בשם כפר אוריה. השם ניתן בעקבות חורבה בשם חירבת כפרוריה הסמוכה שמשמעותה "חורבת כפיר האריות". כאן ככל הנראה הרג שמשון את האריה בדרכו להוריו בתמנה. 
 

באזור הרי יהודה וירושלים נובעים עשרות מעיינות. האזור הקרוב לנו דווקא דל יחסית במעיינות. נמצא כאן את המעיינות הקטנים עין קטנה, עין כפירה ועין נטף הנובעים לאורך נחל כפירה שאורכו כ- 10 ק"מ והוא חלק מאגן הניקוז של נחל איילון.
שפיעת המים משתנה בהתאם לכמות המשקעים השנתית אך יש שגם קילוח דק הנאגם לבריכה קטנה מספיק על מנת להחיות נפש ביום קיץ חם.
כזה הוא עין כפירה.
טרם נגיע למעיין נעבור ריכוז ברושים יפה ואף עץ חרוב ענק שבצלו קבר שייך אחמד אל עמרי.

על צלע ההר שמצפון לנו מערות ומבנים נטושים. בחפירות שנערכו במערות נתגלו קנקנים ועצמות מהתקופה הרומית הקדומה (מאה ראשונה לפני הספירה עד מאה ראשונה לספירה).

מעל ומצפון לעין כפירה מתנשא רכס שגובהו עולה על 700 מטר. בראש הרכס חרבת אבו א- לחם.
ביולי 1948 התרחש כאן קרב מר בין חיילי גדוד מוריה (61) של חטיבת עציוני וחיילי פלמ"ח מחטיבת הראל לבין הלגיון הערבי.  המטרה הייתה לחזק ולגבות את משלטי הפלמ"ח בהר עוזרר לקראת כניסת ההפוגה השניה לתוקף.
מחלקה בפיקוד יוסף קבקר יצאה במסע מפרך ממעלה החמישה. ליד עין כפירה נתקלו בערבי רכוב על חמור ושחררו אותו. בבוקר 18 ביולי 1948 התיצבו על הרכס אך לאור התקפה ערבית קשה נסוגו תוך כדי אבדות כשכח חילוץ בפיקוד דוד אלעזר ("דדו") מסייע להם. שבעה לוחמים נפלו בקרב זה. כח אחר הצליח להאחז במשלט 714.

 רכס אחד מדרום לנו נמצא נחל יתלה עליו נערך מאבק לגבי נתיב הרכבת החדש לירושלים.

לאחר התרעננות, רחצה במעיין – ואם יתמזל לכם כמו לנו, גיטריסט שהפליא בשירי אהבה – נחזור במעלה השביל לנקודת ההתחלה.

 
נ.צ. רשת ישראל חדשה (מקורב):  637480 / 208690 (נקודת הציון היא של עין כפירה)
מיקום: בין אבו-גוש לנטף.
רכב: מסלול רגלי. הגעה עם רכב רגיל ומשם הליכה של כחצי שעה
בטיחות: גם בבריכה רדודה יכולים ילדים לטבוע..שימרו עליהם!
הערות: אין לשתות ממי המעינות.  להצטייד במים. לאורך המסלול סימון שבילים שחור (קטע קצרצר) וירוק.
משך המסלול : 2-3 שעות כולל שהייה במקום (הליכה נטו הלוך ושוב - כשעה)
דרגת קושי: קל עד בינוני
עונה מומלצת: קיץ (לרחצה) אביב (פריחה).
עוד באזור : חוות גבינות הר הרוח, אבו גוש, הר עזרר (מסלול לרכבי שטח)
תרשים סכמטי: מצורף

מקורות ותודות: הרי ירושלים סקר נוף מאת מנחם מרקוס הוצאת רשות שמורות הטבע. אנציקלופדיה מקראית הוצאת מוסד ביאליק. תודה לחיים כראל על הארת מקור השם כפר אוריה.

 

חזרה לאתרים מרכז   חזרה לתפריט ראשי

 


תגובות
1.  מוטי  (11/10/2012)
חבל שרבה פינות במסלול משארים מאחורהם הרבה זבל נוף יפה הוא נוף נקי
2.  רותי נשרי  (16/04/2014)
המחלקה שעלתה לכיוון חירבת אבו לאחם מהפלוגה של דדו, הייתה בפיקודו של יהודה צפתי. כשהם עלו במדרון התלול, בחום קשה ובלי מים, ירדו מולם בריצה שני לוחמים מהחי"ש (שהחזיק את המשלט למעלה). הם סיפרו ללוחמי הפלמ"ח שהם רצים להזעיק עזרה ושימהרו לעלות, בעוד שלמעשה אלה היו כבר אחרוני הבורחים והמקום כבר נשלט על ידי הלגיון. השקר שלהם עלה בחייו של יהודה צפתי ושל לוחם נוסף (אולי שני לוחמים). יהודה היה אח של אמא שלי ורחל סבוראי מרביבים שהייתה במחלקה הזו וטיפסה יחד עם חוד הכוח, יכולה להעיד על נכונות הסיפור.מנציחים את הלומים של גדוד מוריה אבל לא מזכירים את הלוחמים שמיהרו לעזרתם ונפלו בקרב הזה .
3.  יצי סמבר  (28/04/2016)
מקום מיוחד אבל כשאח שלי ברח לשם זה היה מפחיד
4.  יצי סמבר  (08/01/2017)
זה מקום מהמם ואני שם הרבה בגלל שאני גר בקרית יערים שלום לנתנאל גלבר ןיהונתן פישר ואהרון סולומון ומאיר פרומר ואהרון מאיר מושקוביץ אני ממליץ לכם ללכת לשם ביי יצי
5.  יצי סמבר  (02/04/2017)
נתנאל גלבר ההיתי שם
6.  בן אלמוג  (24/11/2022)
כתבה מקסימה והמפה בכתב יד מוסיפה לו נופך רומנטי משכבר הימים. אך אבוי, גבר ההפרדה הפרידה מאתנו גם את תל כפירה, והצלקות של הגדר הזו בנופי הארץ - אבוי
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.