מי שהפגיש אותם היה מייקל דניס רוהן – המטורף האוסטרלי שהצית את מסגד אל אקצה בשנת 1969. תוך כדי הבהרת המפגש המוזר - נספר על תארוך עצים ובכלל מה עוד יש לעשות בכפר סבא.
על פי המקובל - שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון בהר המוריה בירושלים במאה העשירית לפני הספירה. בהיותו איש חזון ובעל קשרים בינלאומיים ענפים, דאג שלמה ליבא קורות עץ ענקיות מלבנון שהובאו בדרך הים לחוף יפו.
וַיִּשְׁלַח חִירָם, אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלָי; אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-כָּל-חֶפְצְךָ, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. ..... וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים--כָּל-חֶפְצוֹ.
מלכים-א פרק ה
ציור של גוסטב דורה
בית המקדש עמד על תילו כמעט 400 שנה עד שחרב בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה.
חמרי הגלם אינם הולכים לאיבוד וסביר כי אבני הבניין וקורות העץ האדירות שחלקן שרדו את החורבן, מצאו עם השנים שימוש משני.
מעל 1600 שנה אחרי ימי שלמה – לאחר שבמשך כ- 600 שנה מאז חורבן בית שני היה הר הבית למקום עזוב ומשכן אשפה – בנו הערבים את שני המבנים העומדים על תילם (בווריאציה זו או אחרת) עד היום.
עַבְּד אֶל-מַלִּךּ בנה את כפת הסלע ובנו אֶל-וַלִיד חובב האדריכלות בנה את מסגד אל אקצה.
חלפו להן עוד כמעט 1400 שנה עד שהגיע לירושלים מייקל דניס רוהאן – נוצרי אוסטרלי מונע לדבריו על ידי צו אלוהי ובהתאם לכתוב בספר זכריה - הצית את מסגד אל אקצה. רוהאן אובחן כלא שפוי, אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ומאוחר יותר הוא גורש מישראל. המעשה הנפשע עורר כמובן תגובות נסערות בעולם המוסלמי.
בשרפה ניזוקו מרכיבי עץ רבים והרשויות המוסלמיות החלו בשיפוץ המסגד.
חלק מקורות העץ השרופות נתגלגלו לאוניברסיטאות בארץ, שם נערך מחקר שכלל גם תארוך גילם.
השיטה המדויקת ביותר לקביעת גיל חומרים אורגניים היא תארוך פחמן 14 אותה פיתח הכימאי האמריקאי וילארד פרנק ליבי שזכה בפרס נובל על עבודתו (1960).
במחקר נלקחו דגימות מכ- 140 קורות עץ. כמעט רבע מהן מארז הלבנון וכמעט מחציתן מאלון טורקי.
חלק מהקורות תוארך לתקופת בניית המסגד עצמה, חלק לתקופה הביזנטית – אך המרשים מכל הוא תארוך קורות ברוש, אלון וארז לימי בית המקדש הראשון מה שמוליד השערה כי אותן קורות עצמן שיובאו על ידי שלמה המלך מצאו עצמן עם השנים במבנה מסגד אל אקצה.
פיסות מקורות עץ אלה מוצגות במוזיאון לתולדות כפר סבא. המוזיאון המנוהל על יד ירדנה ויזנברג, מרשים ומעניין (קישור לאתרו בהמשך).
עוד ניתן לראות באותו אגף תצלום חתך של עץ ארז לבנון מהר הצופים. העץ ניטע בגן הבוטני בשנת 1933 וסיפורו משתקף היטב בטבעות שיצר.
עד שנת 1947 טופל העץ באופן סדיר ועל כך מעידות הטבעות והמרווחים האחידים שביניהן. משנת 1947 ועד 1967 לא היתה גישה חופשית להר הצופים והעץ סבל ממחסור במים ומהזנחה – דבר המתבטא בטבעות הבלתי סדירות שיצר. מאז התאושש העץ וצמח עד שנכרת בשנת 1974 לאחר שריפה שפרצה בגן.
כפר סבא שאינה מצויה בתודעת המטיילים בדרך כלל, מזמנת עוד אתרים מעניינים. בניהם גן מנשה (ראו כתבה נפרדת), בית העלמין למפוני תל אביב, שביל הראשונים ועוד.
