YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

פלוגה ג` גדוד 33 איננה                                         חזרה לאתרים דרום     

"הבאתי את ילדי אל התל שבו היו לי קרבות לפנים
שיבינו למעשי שעשיתי
ויסלחו לי על מעשי שלא עשיתי."

יהודה עמיחי –  קטע משירו "תל גת" מתוך "גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות" הוצאת שוקן

סיפורו של אחד הקרבות המרים ביותר במלחמת העצמאות ואולי מהפחות מוכרים שבניהם.

 
דצמבר 1948.
כבר שנה שמתחוללת המלחמה הנוראה.
המצרים יושבים בכיס פלוג`ה ומנתקים את הנגב ממרכז הארץ.
הכפרים פלוג`ה ועירק אל מנשיה בשליטה מצרית. כוח יושב גם על תל שיח אחמד עירני. תל זה זוהה בטעות באותם ימים כגת העתיקה וכונה "תל גת".

 


קודם לכן, ביולי 1948 בקרבות עשרת הימים ניסתה חטיבת הנגב של הפלמ"ח בסיוע  שריון, לכבוש את הכיס אך המתקפה נכשלה וחלק מהטנקים נלקחו כשלל על ידי המצרים.
בדצמבר של אותה שנה העריך מפקד החזית – יגאל אלון שהמצרים מותשים ,והטיל על חטיבת אלכסנדרוני לחסל לבדה את הכיס במבצע "חיסול". סיורי מודיעין אלימים שבוצעו בימים שלפני המבצע לא אתרו את עוצמת הכוח המצרי שלרוב נצר את נשקו. גשמים חזקים שירדו באותם ימים, הפכו את אדמת הלס לעיסה טובענית של בוץ והקשו על ההתקפה. פלוגה מגדוד 35 הייתה אמורה לפוצץ את הגשר שחיבר בין הכפרים ולחסום תגבורות מהכפר פלוג`ה. גדוד אחר  חסם את הכביש ממזרח כדי למנוע הגעת תגבורות מאזור חברון. מטוסי האוורד של ח"א הפציצו את הכפרים .

בחצות ליל שני של חנוכה תש"ט – 28 בדצמבר 1948 -  לאחר הדלקת נרות של פלוגה ג`- הפלוגה הדתית באחד הערוצים, ושירת מעוז צור של כל גדוד 33 פרצה פלוגה א` לכפר עיראק אל מנשיה,
פלוגה ב` בפיקוד שלמה אמבר, טהרה את בתי הכפר ושבתה שבויים רבים לקראת האתגר העיקרי שהוטל על הפלוגה הדתית- לכבוש את תל עירני המבוצר ששלט על הצומת. 
הפלוגה שהצטיינה בקרבות קודמים בתל ליטוינסקי, כרכור, המשולש הקטן, קולה וחלקה נלחם בגבורה בהרטוב, נוה יעקב ,קסטל, ארזה ומוצא שבאזור ירושלים, החלה בפריצה. במקביל באותו הזמן פרץ כח משוריינים מצרי מכיוון פלוג`ה, החסימה לא פעלה- יתכן וברחה או שטעתה לחשוב שהמשוריינים הם כח העתודה של חטיבת אלכסנדרוני שהורכב מגיפים עם מקלעים כבדים. הכח המצרי ירה במקלעיו על לוחמי הפלוגה וניתק אותם מהכוח העיקרי של ההתקפה.

 


הפלוגה נסוגה לחצר אחד המבנים בכפר ובקשה עזרה בחילוץ הנפגעים. שתי הפלוגות הראשונות נסוגו באי סדר, והפלוגה המותקפת נותרה בדד במערכה.
מפקד גדוד 33 אלי אבני (שטיין),חניך הפועל ברמת גן,  שזמן קצר לפני המתקפה התמנה לתפקיד, לאחר שהיה מ"פ הפלוגה הדתית, פקד על המ"פ החדש סרן בן ציון הלמן, לפרוץ החוצה עם  מי שהוא יכול, ולסגת לקווי כוחותינו. המ"פ, כוכב הכדורגל של הפועל רמת גן, חניך הנוער העובד ומפקד בבריגאדה , התייעץ עם סגנו- מדריך בני עקיבא הנערץ יגאל-ישעיהו סולסקי (עצמון) , והודיע בקשר שהפלוגה לא תיסוג עד שתצליח לחלץ את הפצוע האחרון. עד השעה  14:00 בצהרים נלחמו שרידי הפלוגה ללא עזרה
.

87 חיילי הפלוגה נהרגו ונקברו בקבר אחים לא הרחק מהתל. רק מ"מ אחד ושמונה חיילים פצועים הצליחו לפרוץ ולהגיע רק בערב לאחד המשלטים באזור.
כשנה אחר כך הועברו לקבורה בבית העלמין נחלת יצחק.
במקום הקבורה הזמני – מחוץ לגדרות מפעל "איסכור" מוצבת עד היום אנדרטה.

 

 "רוח צהרים נושבת קלה
אך רק מעטים נשעים ברוח הנושבת,
מתכופפים קצת עם עשב ופרחים,
חרציות רבות מכסות את התל
ואפשר לומר, כחרציות לרוב."

יהודה עמיחי –  קטע משירו "תל גת"
 


סמוך לכניסה הצפונית לקרית גת  הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בעצובו של חיל החטיבה סול בסקין והיא מעוצבת כשני נרות חנוכה – מועד נפילת הלוחמים.
סביב האנדרטה  87 שמות (בגימטריא =פז) הנופלים.
יהי זכרם ברוך.

 

 

"איש תל ומלחמות כמוני
ששר שיר ערש לחייליו לפני הקרב.
אך לא דיברתי אל ליבי, כמוהו.
אלא אל ילדי. והיינו תחיית המתים של התל
וגם היא זמנית כאביב הזה, ונצחית כמוהו"
 
יהודה עמיחי –  קטע משירו "תל גת"

תודה לאבי שוירמן בסיוע בהכנת הכתבה

 חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי    


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה