YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

תמונה לכרטיס הביקור  או  אֻם אל-קַנַאטִר                חזרה לאתרים צפון    

באיזו תמונה תבחרו לעטר את כרטיס הביקור שלכם?
כמורה דרך חיפשתי תמונה שתייצג ערכים שבתחום עיסוקי.
בחרתי בכותרת מעוטרת עשוייה בזלת שנמצאה באתר מרתק במורדות הגולן המשתפלים לכנרת.

בעיני התמונה והסיפור שמאחוריה מייצגים מורשת, חקר העבר, סיפור אישי ואסתטיקה.

 


מצריך הסבר. אז הנה זה בא:


מורשת
לאחר חורבן הבית השני ובמיוחד לאחר מרד בר כוכבא עבר מרכז הכובד של העם היהודי לצפון הארץ. הסנהדרין נדדה לגליל. בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית החלה פריחה תרבותית וכלכלית: נחתמה המשנה, נכתב התלמוד הירושלמי (בטבריה – למרות שמו..) ועשרות ישובים יהודיים זכו לעדנה.
ברעם, גוש חלב, מירון, כבול, טבריה ועוד אכלסו קהילות יהודיות פורחות וברובן נבנו בתי כנסת מפוארים. בגולן שהיה מבחינה הלכתית חלק מהגליל קמו ישובים יהודיים כמו קצרין, כנף, נוב, חספיה ועוד.  ערים מסויימות היו מעורבות ליהודים ונכרים: ציפורי, בית שאן וגדר.

 
מקור: אטלס גאוגרפי הסטורי של ארץ ישראל הוצאת מטכ"ל-קצין חינוך ראשי (לא מצויינת שנת הוצאה)
בירוק- ישוב יהודי,  באדום – נכרי,  בכחול - מעורב

אחד הישובים – שאינו מופיע במפה הנ"ל - התפתח בסמוך למצוקים של נחל סמך שבמרכז הרמה. זהו הגדול בנחלים באזור והוא מנקז שני ערוצים – הדרומי שבהם הוא נחל אל על. בעלי הדמיון מכנים היום את הנחל "הגרנד קניון של הגולן".
ממקומו של הישוב נוף נפלא על הכנרת ועל הגליל התחתון המזרחי.
שמו המקורי של הכפר שלנו אינו ידוע. הערכה אחת מציעה את הישוב קַמָטִרְיָא הנזכר בתלמוד.
במאה השישית לספירה בנו תושבי הכפר בית כנסת מפואר. שני פתחים הובילו למבנה – מדרום וממערב. ספסלי אבן הקיפו את כתליו הפנימיים ובחלקו הדרומי ניצבה היכלית ארון קודש מפוארת עשויה אבן בזלת שהתנשאה לגובה של יותר מחמישה מטרים. בית הכנסת הכיל שפע עיטורים ובניהם מנורות שבעה קנים - הסמל היהודי המובהק ביותר.

המבנה התנשא לגובה שתי קומות והוא קוּרָה בגג גמלוני מחופה רעפי חרס.
מה היה מקור העושר של תושבי הכפר המרוחק יחסית ממרכזי המסחר? על כך ינסו חוקרים לענות שנים רבות אחר כך.

בשנת 749 לספירה , כמאה וחמישים שנה לאחר בנייתו, חרב בית הכנסת והישוב כולו ברעש אדמה אדיר המכונה "רעש שביעית" (מתואר בכתבים יהודיים שחל בשנת שמיטה). ברעש זה חרבו גם בית שאן, טבריה, סוסיתא, כפר נחום ועוד. מאז ועד סוף המאה העשרים עמד בית הכנסת בשממונו.

בשל היות האתר מבודד יחסית נותרו רוב האבנים בשטח ולא נשדדו ובכך יצרו הזדמנות נדירה לארכאולוגים לנסות ולהרכיב כבעבודת "לגו" את המבנה שקרס.
 


מקור: משה הרטל - חידושים בארכאולוגיה של הגולן - כנס החברה הגאולוגית 2004


חקר העבר
באביב 1884 עשה דרכו מדינאי והרפתקן בריטי במעלה נחל סמך. לורנס אוליפנט הנוצרי - ידיד העם היהודי ופטרונו של נפתלי הרץ אימבר מחבר התקווה – עסק בחיפוש נתיב למסילת רכבת שתחבר את ארץ ישראל והחורן.
בספרו "חיפה" כותב אוליפנט:
"..השיח`, מורה הדרך שלנו נעלם לפתע מתחת לשיפולי הרמה. רדפנו אחריו ומצאנו אותו נחפז במורד תלול של מצוק בזלתי...ניצבנו במרומי שפתו של ואדי סמכּ`...לאחר שהקפנו סלע בזלת עצום שניצב שם, נתגלה לעיננו מחזה משובב-נפש ומדהים ביופיו. כאן, באתר מבודד ולא נגיש שהוד קדומים חופף אותו תחבלו הקדמונים והקימו בימים קדמונים מקום מקלט מסותר ומקסים, שכן נתברך בדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונועם – מעיין שופע מים קרירים. מימיו הזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית, שוקטת וקסומה, שעמדה למרגלות סלע זקוף, גדול ושחור. מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות.
השיח` הפגין קוצר רוח ...לדבריו נקרא המקום אֻם אל-קַנַאטִר שתרגומו "אתר הקשתות".

הנה שרטוט שערך במקום חוקר נוסף בן המושבה הגרמנית בחיפה - גוטליב שומכר - שנשלח לאזור על ידי אוליפנט:

 

מקור: "הגולן" מאת גוטליב שומכר הוצאת "אריאל"

והנה אבן ראשה בראש אחת הקשתות הנאבקת בכוח הכובד.


אך התגלית החשובה יותר חיכתה לאוליפנט בסמוך:
"בריחוק כמאה יארד משם ניצבה חורבה שהיו בה ארבעה קירות הרוסים. הם התנשאו לגובה שבע רגליים ..הקיפן שטח...ובו נערם תוהו-ובוהו של עיי מפולת. ברור היה לעין כי ידו של רעד אדמה הייתה בדבר. מתוך המהפכה הזדקרו שישה עמודים..ואבנים מחוטבות ענקיות...טיב החיטוב שעליהן העיד על ארכיטקטורה יהודית. מיד החלטתי כי מצאתי כאן...חורבות של בית כנסת יהודי עתיק שנבנה כנראה במאה הראשונה או השניה לספירה....
..אני רואה באתר החורבות של אֻם אלקַנַאטִר את מיטב התגליות שגיליתי עד היום, ולדעתי ראוי הוא מאוד לעוד ביקור ולבדיקה מדוקדקת."

אוליפנט לא שֵער שיחלפו כמאה ועשרים שנה עד בדיקה מדוקדקת שכזו.

במאה העשרים ניצב בסמוך לחורבות בית הכנסת כפר סורי קטן בשם אל-מנשיה. כמו כפרים קטנים אחרים בגולן – ניטש כפר זה מיושביו בעקבות מלחמת ששת הימים. המבקרים הראשונים יכלו לראות כי בבתי האבן הדלים משולבים בשימוש משני פרטים ארכיטקטוניים יפיפיים מבית הכנסת הקדום.

באדיבות ירח פארן


סיפור אישי
לא שלי. של "ישו".

מאז שנת 2003 מזוהה יותר מכל עם החפירות באתר יהושע דריי המכונה בפי כל "ישו".
מעצב פנים בהשכלתו הפורמלית, נמשך "ישו" יותר אל הארכאולוגיה ואל עולם אמצעי יצור חקלאיים קדומים. לאחר שחזור בתי בד, גתות, טחנות קמח ועוד התגלגל אל הפרויקט המורכב והמאתגר שבמורדות הגולן.
תחילת החפירות כאן היא תוצאה של יוזמה של הארכאולוג ד"ר חיים בן-דוד שזכה לתמיכה נלהבת של שר התיירות דאז רחבעם זאבי – על שמו מכונה האתר גם "קשתות רחבעם".


"ישו" הביא איתו רוח יצירתית וחשיבה לא שגרתית. באתר מיושמות שיטות חדשניות הכוללות סריקה דיגיטלית של כל האבנים, החדרת שבב אלקטרוני לזיהוי לכל אבן והבולט מכל – הבאתו של עגורן צהוב ענק בעזרתו משונעות האבנים הכבדות ומבוצע השחזור.
 

באדיבות אברם גרייצר

העבודות בשטח מתנהלות מאז שנת 2003 ובכל ביקור במקום אני מבחין בשינוי. התכנית היא לשחזר את בית הכנסת במלואו.

הצעת שחזור של בית הכנסת – מבט מדרום מערב לצפון מזרח.

באדיבות יהושוע דריי ואילנה גונן

נראה שחגיגת בר-מצווה ראשונה בבית הכנסת המשוחזר במלואו – תהייה מרגשת.

ההערכה היא כי בית הכנסת נבנה במאה ה- 6 לספירה וזאת על סמך מטבע זהב של יוסטיניאנוס הראשון אשר נמצא במקום ביחד עם עוד כ- 4000 מטבעות ברונזה. המבנה הוקם ככל הנראה על גבי מבנה קדום יותר – כנראה מהמאה הראשונה או השנייה לספירה.

ומה לגבי מקורות ההכנסה של הקהילה שחיה כאן?
בתחתית הבריכות שליד המעיין הסמוך נמצא חומר גירני מיוחד שעבר תהליך מסוים. ההשערה היא שביישוב התמחו ביצור חומר הלבנה לבגדי פשתן. בגדים מחומר זה נחשבו יוקרתיים ויקרים.

בביצוע העבודות בשטח משתתפת גם הארכאולוגית אילנה גונן. החפירות מתבצעות בחסות מדעית של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן והמכללה אקדמית כנרת.


אסתטיקה
בבניית בית הכנסת הושקע מאמץ אדריכלי ואומנותי מרשים. מספר פריטים מפתיעים למדי. כך לדוגמה ראש האריה המעטר את הקשת שמעל הכניסה המערבית.  עיטור אריה נוסף תועד לפני יותר ממאה שנה על ידי גוטליב שומכר אך הוא נעלם.
המצאות פסלים מסוג זה בבתי כנסת עשוי לעורר תמיהה אך ידוע כי בתקופה הביזנטית (בה נבנה בית הכנסת) הייתה השפעה אומנותית ואדריכלית של הסביבה הלא-יהודית (בבית הכנסת בחמת  בטבריה מופיע גלגל מזלות ובמרכזו הליוס אל השמש). השפעות אלה אינן מצביעות בהכרח על השפעה תאולוגית. בבית הכנסת בבית אלפא מופיעים בפסיפס שני אריות שואגים משני צידי ארון-הקודש. האריה סימל את כוחם של שומרי התורה ויש המסבירים כי האריה מסמל את התפילה להחזרת מלכות שמים כמלכות יחידה בעולם.

 

בחזית הדרומית החיצונית של בית הכנסת נמצא בסיס עמוד ובו אריה טורף בעל חיים מפריס ותרנגול צופה בהם מצד. נראה כי פריט זה שייך למבנה הקדום יותר עליו הוקם בית הכנסת וכי הוא לא היה גלוי למבקרים.

 

כפי שראינו בעיטור ששולב במבנה הסורי - גם נשרים ודורסים אחרים היו דימויים נפוצים בבתי כנסת בגולן. דימוי יהודי חד משמעי הוא כמובן מנורת שבעה-קנים. בבית הכנסת נמצאו חריתות ותבליטים של שש מנורות כאלה.

 


אפילוג
אז נחזור לכרטיס הביקור. מורשת, חקר העבר, סיפור אישי ואסתטיקה.

אומרים שהתמונה צריכה לדבר בעד עצמה. לפעמים צריך לעזור לה.
הנה העמוד ובראשו הכותרת שאהבתי במיוחד:

 

 

 

מקורות ומידע נוסף:


גישה וביקור באתר
האתר אינו פתוח באופן רשמי לביקורים בשל העובדה שהעבודות בו טרם הושלמו. יחד עם זאת בשל חשיבותו הרבה המובנת מאליה למועצה האזורית גולן – הוכשרה  דרך גישה רגלית הכוללת מדרגות, שבילים וגינון עד לקרבתו. בחגים (סוכות ופסח) מתקיימים לעיתים סיורים במקום. ניתן להגיע עד גדרות האתר וסמוך למעיין ולהתרשם מהסיפור המיוחד של המקום.

האתר נמצא ממערב לקיבוץ נטור שבמרכז רמת הגולן. כמה מאות מטרים לפני הכניסה לקיבוץ ישנה דרך עפר מסומנת בסימון שבילים כחול המובילה דרומה ואחר כך מערבה עד למגרש חניה. הדרך עבירה לכל רכב. מכאן הליכה רגלית קצרה לאתר עצמו.

  

תמונות מינואר 2012 - הונחו קורות אבן על גבי העמודים הפנימיים, התקדמה מאוד הקמת היכלית ארון הקודש.

ולקינוח עוד מבט אווירי מוגדל באדיבות אברם גרייצר:

 חזרה לאתרים צפון    חזרה לתפריט ראשי   


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה