YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

 הביטו היטב באבני הריצוף

 

 היכן צולמה? (שאלה 1)

 מה גילו של הריצוף? (שאלה 2)

 

זה החלק הראשון והקל יחסית. החלק השני עוסק בחריצים שבאבן

 

 מה מקורם של החריצים? (שאלה 3)

 מדוע יש שני כיווני חריצים?!  (שאלה 4)

שימו לב לכיווני החריצים המנוגדים בשתי התמונות הבאות:

 

חבר`ה - כל השאלות חשובות - אבל שאלה 4 היא המיוחדת...

פתרון מלא יפורסם 4 ימים אחרי פרסום החידה

 

הנה הפתרון:


ראשית תודה למשתתפים – המקלידים והמתבוננים


אכן מדובר בריצוף קדום הנמצא כיום ברחוב הנוצרים ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה בירושלים. זהו קטע שאורכו כעשרים מטרים כאשר בשאר הרחוב קיים ריצוף מהעת האחרונה.
אבני הריצוף נחו להן שנים ארוכות במפלס המקורי שנמצא כמה מטרים מתחת למפלס הרחוב הנוכחי. בשנת 1977 נחשפו עקב עבודות תשתית והועלו על מנת שהמהלכים בירושלים של שנת 2012 יוכלו לצעוד בדרכם של תושביה ומבקריה הקדומים.

סיפורנו מתחיל במאה השניה לספירה אז מונה ברומא כקיסר אליוס הדריאנוס  Aelius Hadrianus. גבר יפה תואר, רחב אופקים ומוכשר צבאית ומנהלית. הנה הוא בתמונה (מימין כמובן...)


איליוס החליט להקים בירושלים ההרוסה – כ-60 שנה לאחר חורבן בית שני, עיר רומית חדשה ואף קרא לה על שמו איליה קפיטולינה. היתה זו אחת הסיבות למרד בר-כוכבא בשנים 132-135 לאחר הספירה – מרידה שהסתיימה באסון גדול לעם היהודי ומאז זכור הדריאנוס כצורר.

העיר הרומית כללה מקדש, שערים מרשימים, כיכר ועמוד במרכזה בצפון העיר וכמובן רחובות מעוטרי מאות עמודים (קרדו ודקומנוס) כיאה לכל עיר רומית בת אותו זמן.
לימים קיבלה האימפריה הרומית את הנצרות והעיר שעברה כמובן שינויים במשך מאות השנים מתוארת בשיא התקופה הביזנטית (מאה שישית לספירה) במפת מדבא.


ועכשיו לחריצים
ברחובות עיר רומאית של אז נמצא שלושה סוגי חריצים:
האחד - נובע מקו המגע בין לוח אבן אחד לסמוך לו. האבנים הונכו באלכסון כפי שיוסבר מייד.
השני - חריצים מסותתים למניעת החלקת הולכי הרגל - שבדרך כלל היו מאונכים לכיוון הרחוב
השלישי חריצים שנוצרו עם השנים מגלגלי העגלות השוחקים את אבני הרחוב - בכוון התנועה כמובן.

הרחובות שמקורם בתקופה הרומית (במקרה זה איליה קפיטולינה) נשאו, במקרים רבים חריצים ניצבים לכיוון הנסיעה, או אלכסוניים (כמו בקטע החדש של רחוב העמודים שהתגלה ברחבת הכותל, בית שאן, ג`רש ועוד). לסידור האלכסוני יש יתרון מה כיון שהוא "מרכך" את קפיצות הגלגלים (ממש כפי שאנו עולים באלכסון מכשולים ומדרגות סלע כיום (עם הג`יפים כמובן) אבל לא הכל נהגו כך.

בתקופה הרומית היה רוחב החלק המרוצף-הפתוח (carriageway) מחושב על מעבר של שתי עגלות זו מול זו (ועל כן ברחובות הראשיים הכביש הגיע עד רוחב של כ8 - 9 מטר. נוספו להם מדרכות וסטווים, אשר ביחד הביאו את הרחובות (מקיר חנות אל קיר חנות ממול) לרוחב מרשים של 23 - 24 מטר (היו שהמעיטו והיו שהרחיבו, אבל זה המקובל).

לקראת סוף התקופה הביזאנטית ובתקופה האסלאמית הקדומה חדל השימוש בעגלות וחזרו להעברת משאות על גבי בהמות (בעיקר חמורים, פרדות וגמלים). זה אחד המאפיינים העיקריים של השינוי בתפיסת הבינוי והעיור. לא רק שלא היה טעם לתאם את החריצים זה לזה כמו במקור, אלא שאפשר היה לצמצם את רוחב הרחוב.

השינוי בתחבורה היה אחד הגורמים להצרת הרחובות בבנייה וניצול שטח יקר במרכזי הערים (למשל החלוקה של הקארדו הרומי בירושלים - בין שער שכם ורחוב דוד לשלושה שווקים - או סתם הצרה של הרחובות (הקטע הצפוני של רחוב בית הבד) ועוד ועוד. ויש לכך מקבילות רבות גם בערים אחרות.

התיקון של הרחובות נעשה במשך הדורות שלאחר מכן. זה מאפיין מאד גם את בית שאן. הסיבה היא בליית האבן או צורך לתקן ולנקות תעלות ביוב. זה נכון גם למקרה של ירושלים.

ומדוע בכל זאת החריצים ברחוב שלנו צולבים (שאלה 4):
כאמור קטע זה נחשף בשנת 1977 מספר מטרים מתחת למפלס הנוכחי בעת עבודות תשתית. החריצים למניעת החלטה היו מונחים מן הסתם שם למטה באותו כיוון.

עכשיו דמיינו לעצמכם את הרחוב כולו כמרקחה, המסחר מופרע, בעלי החנויות עצבניים, מפקחי העבודה בלחץ. המשימה להשלים בחופזה את סידור האבנים במפלס החדש ולפתוח הרחוב מחדש.
למי יש זמן וכוח לסדר את האבנים כראוי ?
מי שמכתיב את הענינים הם פועלי הקבלן ומורגנשטיין מנהל העבודה...

 

תודה מקרב לב לפרופסור יורם צפריר שמאיר עיני בחפץ לב לקטנות וגדולות.

ומורגנשטיין הוא שם בדוי כמובן..שלא אסתבך

לקבלת דף מידע תקופתי הכולל כתבות מסוג זה - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

  לחידות אחרות (קודמות) בסדרה

  חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  גרשון  (17/07/2012)
תודה שחזרת עם סיפורים מענינים המשך כתיבה מהנה ואנו תמיד נשמח לקרוא
2.  שרית  (17/07/2012)
יואב, כייף לקבל מייל מרענן שמחזיר אותי קצת לשטח ולו לכמה דקות... הצילומים מקסימים כרגיל המשך לכתוב לצלם ולטייל עד הפעם הבאה להתראות :)
3.  דן שריזלי  (17/07/2012)
כרגיל מחכים ומעניין אוהב ארץ ישראל כמוני
4.  גדעון  (17/07/2012)
הצילום מירושלים העתיקה מהרחוב הראשי שכיוונו צפון דרום שהיה הקרדו שבקצהו הצפוני ניצב העמוד בתקופה הרומית והביזנטית. החריצים נוצרו מחישוקי הגלגלים. שינויים במפלס הרחוב ובצמתים יצרו כיוון שונה לחריצים. האבן עם המשבצות נראית כלוח משחק לבטלני השוק
5.  אורי  (17/07/2012)
רחוב הנוצרים נתגלה במסגרת עבודות על קו הביוב והועלה למפלס הרחוב החריצים למניעת החלקה שייך כנראה לתקופה ביזנטית או רומי מאוחר
6.  יהושע לביא  (17/07/2012)
אתן לאחרים לענות, רק ארמוז. האבנים היו במקורן במפלס נמוך יותר והועלו למפלס הרחוב הנוכחי. זוהי צומת שבצידה האחד מוביל הרחוב אל העמוד, ובשני אל העץ
7.  יואב אבניאון  (18/07/2012)
תודה למגיבים. אורי היה המדויק מכולם . נותרה ללא תשובה שאלת המחץ מספר 4 !
8.  יוני  (18/07/2012)
הצילום מהעיר העתיקה, מתחת לקשת אקה הומו, בויה דלה-רוזה. החריצים למניעת החלקת הכרכרות. החריטות המרובעות - כנראה למשחקי קוביה, שביצעו השומרים המשועממים של מצודת האנטוניה הסמוכה. בניגוד לדעת קודמיי בהערות, אין מדובר בחריצים שנעשו על ידי גלגלי הכרכרות, שאם כן היו שני חריצים בלבד ברוחב העגלה, כפי שניתן לראות בבירור ברחובות עתיקים במקומות אחרים.
9.  ניר  (18/07/2012)
החרצים למניעת החלקה של גלגלים או פרסות, אבל נראה לי שהכיוונים השונים מעידים שלא כל האבנים במיקומן המקורי - ודאי לאחר שהועלו למפלס הנוכחי. אפשר לשבת במאפיה הצמודה, הקומה השנייה, ולפתוח דיון בנושא על תה ועוגיות?
10.  אבישי ליוביץ'  (18/07/2012)
הזדמנות לתקן טעות הגייה נפוצה ויה דולורוזה (ולא ויה דלה-רוזה). ויה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; מילולית: דרך הייסורים)
11.  נילי  (18/07/2012)
אבני הריצוף שייכות לרחוב בעיר הרומית איליה קפיטולינה. החריצים נחרתו בהן במיוחד כדי למנוע החלקת גלגלי עגלות ורגלי בהמות. החריצים בכיוונים שונים, מאחר והאבנים הקדומות שולבו באבני הרחוב המודרני באקראי
12.  מזל  (18/07/2012)
הריצוף שהועלה מעומק 7 מטרים מתחת למפלס הנוכחי הונח ע"י הפועלים בכוונים שהם רצו כלומר הכוון של החריצים כולם היה בכוון אחד אבל הפועלים שהציבו מחדש את האבנים לא ידעו זאת מזל
13.  יואב אבניאון  (19/07/2012)
ראו הפתרון מעלה נראה שמזל ונילי היו שם בשנת 1977
14.  אסתר  (18/08/2012)
הפועלים הערבים אמונים על שיטת "שימוש משני" ומסדרים לפי הצורך והמיקום (ראה אבנים עם כיתוב הפוך)זה לא בלבול אלא שיטה המנצלת את צורת האבן וממקמת אותה "לפי הצורך" כל טוב אסתר