YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

 הביטו היטב באבני הריצוף

 

 היכן צולמה? (שאלה 1)

 מה גילו של הריצוף? (שאלה 2)

 

זה החלק הראשון והקל יחסית. החלק השני עוסק בחריצים שבאבן

 

 מה מקורם של החריצים? (שאלה 3)

 מדוע יש שני כיווני חריצים?!  (שאלה 4)

שימו לב לכיווני החריצים המנוגדים בשתי התמונות הבאות:

 

חבר`ה - כל השאלות חשובות - אבל שאלה 4 היא המיוחדת...

פתרון מלא יפורסם 4 ימים אחרי פרסום החידה

 

הנה הפתרון:


ראשית תודה למשתתפים – המקלידים והמתבוננים


אכן מדובר בריצוף קדום הנמצא כיום ברחוב הנוצרים ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה בירושלים. זהו קטע שאורכו כעשרים מטרים כאשר בשאר הרחוב קיים ריצוף מהעת האחרונה.
אבני הריצוף נחו להן שנים ארוכות במפלס המקורי שנמצא כמה מטרים מתחת למפלס הרחוב הנוכחי. בשנת 1977 נחשפו עקב עבודות תשתית והועלו על מנת שהמהלכים בירושלים של שנת 2012 יוכלו לצעוד בדרכם של תושביה ומבקריה הקדומים.

סיפורנו מתחיל במאה השניה לספירה אז מונה ברומא כקיסר אליוס הדריאנוס  Aelius Hadrianus. גבר יפה תואר, רחב אופקים ומוכשר צבאית ומנהלית. הנה הוא בתמונה (מימין כמובן...)


איליוס החליט להקים בירושלים ההרוסה – כ-60 שנה לאחר חורבן בית שני, עיר רומית חדשה ואף קרא לה על שמו איליה קפיטולינה. היתה זו אחת הסיבות למרד בר-כוכבא בשנים 132-135 לאחר הספירה – מרידה שהסתיימה באסון גדול לעם היהודי ומאז זכור הדריאנוס כצורר.

העיר הרומית כללה מקדש, שערים מרשימים, כיכר ועמוד במרכזה בצפון העיר וכמובן רחובות מעוטרי מאות עמודים (קרדו ודקומנוס) כיאה לכל עיר רומית בת אותו זמן.
לימים קיבלה האימפריה הרומית את הנצרות והעיר שעברה כמובן שינויים במשך מאות השנים מתוארת בשיא התקופה הביזנטית (מאה שישית לספירה) במפת מדבא.


ועכשיו לחריצים
ברחובות עיר רומאית של אז נמצא שלושה סוגי חריצים:
האחד - נובע מקו המגע בין לוח אבן אחד לסמוך לו. האבנים הונכו באלכסון כפי שיוסבר מייד.
השני - חריצים מסותתים למניעת החלקת הולכי הרגל - שבדרך כלל היו מאונכים לכיוון הרחוב
השלישי חריצים שנוצרו עם השנים מגלגלי העגלות השוחקים את אבני הרחוב - בכוון התנועה כמובן.

הרחובות שמקורם בתקופה הרומית (במקרה זה איליה קפיטולינה) נשאו, במקרים רבים חריצים ניצבים לכיוון הנסיעה, או אלכסוניים (כמו בקטע החדש של רחוב העמודים שהתגלה ברחבת הכותל, בית שאן, ג`רש ועוד). לסידור האלכסוני יש יתרון מה כיון שהוא "מרכך" את קפיצות הגלגלים (ממש כפי שאנו עולים באלכסון מכשולים ומדרגות סלע כיום (עם הג`יפים כמובן) אבל לא הכל נהגו כך.

בתקופה הרומית היה רוחב החלק המרוצף-הפתוח (carriageway) מחושב על מעבר של שתי עגלות זו מול זו (ועל כן ברחובות הראשיים הכביש הגיע עד רוחב של כ8 - 9 מטר. נוספו להם מדרכות וסטווים, אשר ביחד הביאו את הרחובות (מקיר חנות אל קיר חנות ממול) לרוחב מרשים של 23 - 24 מטר (היו שהמעיטו והיו שהרחיבו, אבל זה המקובל).

לקראת סוף התקופה הביזאנטית ובתקופה האסלאמית הקדומה חדל השימוש בעגלות וחזרו להעברת משאות על גבי בהמות (בעיקר חמורים, פרדות וגמלים). זה אחד המאפיינים העיקריים של השינוי בתפיסת הבינוי והעיור. לא רק שלא היה טעם לתאם את החריצים זה לזה כמו במקור, אלא שאפשר היה לצמצם את רוחב הרחוב.

השינוי בתחבורה היה אחד הגורמים להצרת הרחובות בבנייה וניצול שטח יקר במרכזי הערים (למשל החלוקה של הקארדו הרומי בירושלים - בין שער שכם ורחוב דוד לשלושה שווקים - או סתם הצרה של הרחובות (הקטע הצפוני של רחוב בית הבד) ועוד ועוד. ויש לכך מקבילות רבות גם בערים אחרות.

התיקון של הרחובות נעשה במשך הדורות שלאחר מכן. זה מאפיין מאד גם את בית שאן. הסיבה היא בליית האבן או צורך לתקן ולנקות תעלות ביוב. זה נכון גם למקרה של ירושלים.

ומדוע בכל זאת החריצים ברחוב שלנו צולבים (שאלה 4):
כאמור קטע זה נחשף בשנת 1977 מספר מטרים מתחת למפלס הנוכחי בעת עבודות תשתית. החריצים למניעת החלטה היו מונחים מן הסתם שם למטה באותו כיוון.

עכשיו דמיינו לעצמכם את הרחוב כולו כמרקחה, המסחר מופרע, בעלי החנויות עצבניים, מפקחי העבודה בלחץ. המשימה להשלים בחופזה את סידור האבנים במפלס החדש ולפתוח הרחוב מחדש.
למי יש זמן וכוח לסדר את האבנים כראוי ?
מי שמכתיב את הענינים הם פועלי הקבלן ומורגנשטיין מנהל העבודה...

 

תודה מקרב לב לפרופסור יורם צפריר שמאיר עיני בחפץ לב לקטנות וגדולות.

ומורגנשטיין הוא שם בדוי כמובן..שלא אסתבך

לקבלת דף מידע תקופתי הכולל כתבות מסוג זה - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

  לחידות אחרות (קודמות) בסדרה

  חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה