עצים או בלבול ביצים?                                     חזרה לאתרים דרום     

בעבר הורה שלט ההכוונה לצד הכביש החוצה את המכתש הגדול – "עצים מאובנים".
כיום הוחלף השלט והכיתוב עליו שונה ל "אבן חול קווארצית"
• מה גרם לשינוי?
• האם האבנים הענקיות המרשימות הדומות כל כל לגזעי עצים הן עצים מאובנים?
• היש עצים מאובנים בנגב?
• אם כן - כיצד הגיעו למדבר?

ננסה כאן לענות על שלל השאלות...

 
ליד השלט: מורן החובש שאינו מוותר ואוסף כל בקבוק פלסטיק שמטייל סורר השאיר בדרכו!


הזמן הגיאולוגי קשה לתפיסה. כשאומרים לנו שיציאת מצרים היתה לפני 3250 שנה עוד אפשר לתפוס זאת. תעמידו בשורה אחת אחריכם את אבא, סבא, סבא-רבא ועוד 130 דורות אחורנית ותגיעו למשה רבנו.
130 אפשר לתפוס אבל כשאומרים שתקופת היורה התחילה לפני 200 מליון שנה – נצטרך להעמיד כ-8 מליון אנשים מאחורינו. אבל יש בעיה - באותה תקופה לא היו כלל יצורי אנוש...

במפה הגיאולוגית של המכתש הגדול צבועים בכחול סלעים מתקופת היורה. תקופה זו אופיינה במזג אויר גשום הדומה לזה הקיים בקו המשווה כיום. יערות מרשימים כיסו את האזור בו קיים היום הנגב שלנו.

 


כשקרס עץ אל מותו יכלו להווצר שני מצבים בסיסיים:
1. סביבה עשירת חמצן ואנרגיה – אז העץ נרקב ונעלם.
2. סביבה של אבן חול וחרסיות בסביבת השקעה של ביצות - אז העץ נופל לביצה, נקבר באבן החול והחרסית. העץ נעטף מהר במשקע נותרת סביבה נטולת חמצן והעץ אינו יכול להירקב. תמיסות שמחליפות את החומר האורגני נכנסות ומקבלות את דפוס העץ וניתן לראות את טבעות הגידול ואת המרקם.

הנה דוגמה ליער מאובנים באריזונה

מקור: ויקיפדיה

ולעץ מאובן מאותו אזור בן יותר מ-200 מליון שנה שגם החרקים שהיו בגזע התאבנו


מקור: ויקיפדיה

ועוד אחד מאריזונה

מקור: ויקיפדיה

גם בישראל מוכרת תופעה זו וכשנמצאו סלעים דמויי עצים במכתש הגדול (מכתש חתירה) סברו כי מדובר בעצים מאובנים 


מדוע בכל זאת הוחלף השלט?

לשאלתי בעניין ענה הגיאולוג יואב אבני:
"החשד התעורר לאור העובדה שהתופעה של "עצים מאובנים" במימדים הנראים לכאורה במכתש הגדול היא חריגה בראיה הכוללת של כל העצים המאובנים שנמצאו עד היום בארץ. שאר העצים הם קטני מימדים באופן משמעותי ושמורים הרבה יותר טוב מן ה"עצים" של המכתש הגדול.
אין "בגזעים" הללו  מבנה פנימי דמוי עץ או כל רמז אחר שיעיד על מקורם "העצי".
לעומת זאת, מוכרת תופעה של תמיסות ברזליות המקשות אבני חול ויוצרות מהם צורות דמויות עצים.
אחת המפורסמות שבהן היא בסיני באזור הנקרא "יער העמודונים" למרגלות מצוקי ג`בל א-תיה. שם מדובר על תמיסות ברזליות שהקשו את אבן החול עד שנדמו לעצים. כאן, במכתש הגדול, זו ככל הנראה תופעה דומה. לפיכך הוחלט ברשות הטבע והגנים להוריד את השילוט המכוון ל"עצים המאובנים" של המכתש הגדול ונשאר שילוט המסביר על תופעות של הקשייה ברזלית באבני חול של תצורת חתירה".

תופעת התמיסות הברזליות המקשות אבני חול מוכרת כאמור והנה תמונת יער העמודונים מסיני:

 
מקור : אתר מדרשת שדה בוקר

המנסרה (נגריה) המוכרת ממכתש רמון אינה קשורה לעצים אף היא.
זו גבעה של קוורציט אפורה (אבן חול אפויה).
אבן החול הורבדה לפני 150 מליון שנה במגוון צבעים. לאחר מכן חדרה באופן אופקי לבה חמה בין השכבות  בחום של 300 עד 400 מעלות צלזיוס (סיל). עם תהליך ההתקררות החל החומר להתכווץ ונשבר למנסרות (פריזמות) בעלי מספר משתנה של פיאות הדומות לבולי עץ. 

 


מבולבלים? אין סיבה. בכל מקרה הסלעים במכתש הגדול מרשימים ומעורר השראה.
בקרו אותם ואולי בכל זאת תצליחו לסדר 8 מליון איש אחריכם. בסוף בסוף יעמדו סלעים אלה.

איך מגיעים ?
אל המכתש הגדול מגיעים מכביש דימונה-אורון או מירוחם. כביש יחיד חוצה את המכתש לרוחבו (מספר 225).
שילוט לצד הכביש ממערב מצביע על האתר. הליכה של דקות ספורות מהחניון הקטן שלצד הכביש.

 


עוד באזור:
עין ירקעם, אתר החולות הצבעוניים, תצפית מהר אבנון, מעלה אברהם (על שם אברהם קריניצי – דרך לרכבי שטח), פרק ירוחם.

ובקשה לסיום: תמונות תקריב של עצים מאובנים מישראל בהם נראה המבנה העצי (כטבעות) - יתקבלו בברכה

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי    


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.