אחד מארבעים ואחד

... כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן,  מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת,  מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ ...
(מתוך הפיוט  "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף"  )

לילה ירד מזמן על הרטוב. 15 בינואר 1948 . בפאתי המושבה הותיקה שבעת התהפוכות התקבצו ארבעים ואחד בחורים עסוקים בהכנות אחרונות לקראת הצעידה לגוש עציון הנצור. שני נהגי המשאיות שהביאום מירושלים עמדו בצד קצרי רוח מתוחים לקראת חזרתם לעיר.

דני מס הורה לאנשיו לעמוד בשורות למסדר היציאה. תוך דקותיים עמדו ארבעים ואחד צעירים – רובם בני פחות מעשרים בשורות ופניהם אל הלילה הקר.
דני סקר את אנשיו. את חלקם פגש לראשונה רק כמה שעות קודם לכן. בשורות הראשונות עמדו לוחמי פלמ"ח מהגדוד השישי אותם הכיר היטב.

"אתה!" - הצביע דני אל הצעיר שעמד בקצה השורה השניה. "מה שמך?"
"יחזקאל" ענה הצעיר ובליבו תמיהה על העומד לקרות.
"עלה למשאית הראשונה ואבטח את הנהגים בדרך חזרה לירושלים".
יחזקאל על על המשאית וקולות המנועים הלכו והתרחקו.

מחלקת ההר עמדה סוף סוף לצאת אל הגוש. במסדר התברר כי שני לוחמים נותרו ללא נשק ודני החליט כי לא יצאו למשימה.
שלושים ושמונה החלו בצעדה לכיוון דרום-מזרח למסע של 28 קילומטרים.
לאחר שעת צעידה נקע ישראל גפני את רגלו.  דני מס לא היסס ושלחו חזרה להרטוב ובחר במשה חזן ואורי גביש ללוות את הפצוע.

נותרו ל"ה לוחמים.
עם בוקר התגלו ליד הכפר צוריף ולא חלף זמן רב עד שהחלו נוהרים לאזור מאות ערבים חמושים. בקרב שהתפתח וארך עד צהרי היום - נהרגו כולם.
רק שלוש שנים אחר כך הובאו שרידי הלוחמים לקבורה בהר הרצל בירושלים.
 

כמעט 66 שנים אחרי הלילה ההוא אני משוחח עם יחזקאל ברנע בדירתו בירושלים.
"מה הרגשת באותו רגע, שיממה אחר כך הסתבר כגורלי בחייך?"
"מדוע בחר דני בך?"
"חשבתי על כך רבות" משיב יחזקאל "אינני יודע. יתכן מאוד שהמראה הסטודנטיאלי שלי שהיה רחוק מהדימוי של לוחם הוא שהכריע."

יחזקאל נולד ב
בגיל 13 עלה לישראל והחל לעבוד ב...משם עבר לקיבוץ נגבה.
ב

אחיו של יחזקאל "פרץ גולדשטיין" הוא אחד מצנחני היישוב אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה
ב- 13 באפריל 1944 צנח פרץ גולדשטיין יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה. כעבור חודשיים חצו השניים את הגבול להונגריה, זמן קצר לאחר שעברה לשם חנה סנש, בלי לדעת שהיא כבר נלכדה. פלגי נלכד גם הוא, אך פרץ הצליח להסתתר זמן-מה בבודפשט, במחנה של יהודים שהמתינו להעברתם לספרד במסגרת הסדר בין ועדת ההצלה שפעלה בהונגריה והשלטונות. לתדהמתו גילה במחנה את הוריו, שהתכוונו להגיע לארץ ישראל, שם סברו שנמצא בנם. פרץ ויתר על האפשרות לצאת מהונגריה עם הוריו ושאר יהודי המחנה, נפרד מהם וחיפש דרכי מילוט לחבריו הכלואים.
התוכניות שרקם לא צלחו ובחודש יולי 1944 גם הוא נלכד ונחקר על ידי השלטונות ההונגריים והגסטאפו . פרץ הובל למחנה הריכוז אורניינבורג. לפי עדויות נראה שם לאחרונה ב- 8 בדצמבר ונספה שם ב- 1 במרס 1945, חודשים ספורים לפני ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית.