YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

תרבות ואמנות ארמנית                                    חזרה לדף ראשי הארמנים

כאן יסקרו בקצרה תחומי תרבות, אמנות ועוד הקשורים למסורת הארמנית בדגש על ביטוייה בארץ-ישראל: קרמיקה, צילום, אוכל ועוד.

קרמיקה ארמנית

אחד מענפי התרבות המזוהים ביותר עם הארמנים בישראל הוא אמנות הקרמיקה. רבים מהישראלים המבקרים בארמניה מופתעים לגלות כי בארץ ההררית לא מפותחת אמנות זו כלל.

ההתמחות הארמנית בעבודות קרמיקה איכותיות וצבעוניות נובעת מהשפעת האמנות העות`מנית על רבים מבני העדה שחיו באסיה הקטנה. אמנים ארמנים שחיו בעיר קוטהיה Kütahya שבמרכז-מערב תורכיה שלחו כבר החל מהמאה ה-17 אריחי קרמיקה כמתנה לכנסיית הקבר הקדוש וכנסיית סנט ג`יימס בירושלים. בשנת 1919 הגיעו לירושלים שלוש משפחות של אמנים ארמניים בעקבות הזמנתם של הבריטים שביקשו לשפץ את אריחי כיפת הסלע בהר-הבית. האמן המפורסם מכולם היה דוד אוהנסיאן. המשפחות האחרות היו בליאן וקרקשיאן

בשנת 1920, לאחר שהופסקו עבודות השחזור בהר הבית בשל מחסור בכספים, העביר אוהנסיאן את הסדנה מהר הבית למבנים ב"ויה דולורוזה". בשנת 1922 עזבו בליאן וקרקשיאן את הסדנה והקימו סדנה עצמאית שנקראה "Palestine Pottery" בדרך שכם. במשך השנים עבדו בסדנה של אוהנסיאן אמנים ארמנים רבים. בין האמנים גם קבוצה של יתומים ארמנים שהובאו מטורקיה.

בין עבודותיו של אוהנסיאן בירושלים אפשר למנות את עבודת האריחים בגן המצודה, עבודה בבית המזרקה שבחצר מרפאות החוץ של בית החולים סנט ג`ון (היום מלון הר-ציון), עבודות בבית ההארחה והכנסיה הסקוטית על שם סנט אנדריוז, מוזיאון רוקפלר, מזבח בבית הקברות הארמני, עיטור בתי מגורים, שילוט עבור מבני משטרה בריטיים ועוד. אוהנסיאן חי בירושלים עד 1948 עת עזב לבירות שם נפטר אחרי ארבע שנים.

בתמונה מטה - בית המזרקה מוזיאון רוקפלר, עבודה של אוהנסיאן בשנות השלושים של המאה הקודמת:

מקור ויקיפדיה

אמנית מרשימה הפועלת עשרות שנים בירושלים הינה מרי בליאן. יצירתה "רזי גן עדן" הוצבה ברחוב כורש בעיר. ליצירה זו הוקדש פוסט מיוחד - הקש למעבר לפוסט

ברחבי העיר העתיקה בירושלים נמכרים בכל פינה עבודות קרמיקה בסגנון ארמני. חנויות עם עבודות איכותיות ניתן למצא ברובע הארמני וברובע הנוצרי.

בחיפה יוצרת אמנית הקרמיקה רֵנה פָּאנויָאן בסדנה שלה בואדי ניסנאס - קישור לחשבון פייסבוק של רנה

מקור מצוין לנושא הוא הספר: "הקרמיקה הארמנית של ירושלים - שלושה דורות, 1919-200" מאת נורית כנען-קדר, בהוצאה מוזיאון א"י תל-אביב ויד בן צבי, 2002

צילום

הצילום הארמני בירושלים
מסורת הצילום הארמני בעיר העתיקה החלה כבר ב–1860, ולמעשה הייתה אבן דרך בראשית הצילום המקומי בארץ.
הכומר הארמני יסאיי גאראבדיאן (1885-1825 ,Garabedian)הגיע ארצה ב–1844, ודמותו מופיעה כבר בתצלום עצמי המתוארך ל–1855. גאראבדיאן הקים סדנה למלאכת הצילום בכנסיית סט ג`יימס הארמנית שבעיר העתיקה ב–1860, וכצלם של הפטריארכיה עמדו לפניו שתי מטרות: צילום מקומות קדושים בארץ והפצתם לצורך עידוד הצליינות הארמנית, וצילום מקומות היסטוריים בארמניה עצמה. גאראבדיאן הפך לפטריארך ב–1865 וחדל מעיסוקו בצילום, אך הוסיף לטפח את הסדנה שהפעילו כמה צלמים צעירים, ובהם גראבאד קריקוריאן (1918-1847,Krikorian).

קריקוריאן פעל בסדנה עד 1882 שנסגרה לבסוף ב–1885, ולאחר מכן הקים סטודיו עצמאי ועבד בו במשך שנים רבות. קריקוריאן התמחה בצילומי סטודיו ולקוחותיו היו בעיקר תיירים שהצטלמו ברוח ה"אוריינט". הוא נשא לאשה נזירה פרוטסטנטית ונקבר בשנת 1918 בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר-ציון בירושלים.

משפחה יהודית מאזור סאלט, עבר הירדן שצולמה על ידי קריקוריאן:

 מאלבום משפחת שמואל בן-זאב, מתוך אתר "ישראל הנגלית לעין" של יד בן-צבי     קישור לתמונה באתר

"פוטו אליה"
אליה קהאוואג`יאן
נולד באורפה שבדרום מזרח טורקיה, אך בהמשך חייו הגיע לירושלים, ובה למד צילום ועבד עד יומו האחרון. הוא התייתם בטבח הארמני במלחמת העולם הראשונה ואז נדד קהאוואג`יאן ללבנון, שם שהה כשנה, ומשם המשיך עם קבוצת של יתומים ארמנים לנצרת. כשנשאל במה הוא רוצה לעסוק לכשיגדל, השיב - בצילום. בשנת 1924 נשלח למנזר הארמני בירושלים העתיקה, שם עבד ולמד צילום בסדנת הצילום הארמני, ובמקביל עבד גם בחנות הצילום של גאראבד קריקוריאן. בתקופת המנדט ועסק בין היתר כצלם אוויר בחיל האוויר הבריטי.

בסוף שנות ה–20 החל קהאווא`יאן לעבוד ב"פוטו חנניה", שפעל ברחוב הסמוך לשער יפו, וב–1940 אף קנה את החנות כולה. תשע שנים מאוחר יותר, לאחר חלוקת ירושלים בתום מלחמת העצמאות, פתח קהאוואג`יאן את סטודיו "פוטו אליה" ברובע הנוצרי, לא רחוק מכנסיית הקבר.

בנו של איליה, קבורק קהאוואג`יאן, מפעיל את "פוטו אליה", עד היום.

הכתוב מעלה בנושא הצילום מבוסס בעיקר על מאמר של גיא רז - "משפחה אחרת" ב"עת-מול" כתב עת לתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, מספר 194, שנת 2007, הוצאת יד בן צבי ועל הספר "צלמי הארץ" מאת גיא רז בהוצאת מפה-מיפוי והוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003. מאמרו של גיא רז "משפחה אחרת", ב"עת מול"

אוכל

ברובע הארמני תוכלו למצא לפחות שתי מסעדות ארמניות:

"בולג`ורג`י" שפרושו "האיש שמכין את הבורגול", רחוב הפטריארכיה הארמנית 6, העיר העתיקה ירושלים

"הטברנה הארמנית" - במרתף עשיר באוירה, רחוב הפטריארכיה הארמנית 79, העיר העתיקה ירושלים

  

עוד ... שארל אזנבור והזמרת שר הם ממוצא ארמני. אזנבור פועל רבות להעלאת המודעות לנושא הארמני ברחבי העולם.

חזרה לדף ראשי הארמנים           חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  נעמי  (27/05/2015)
תודה יואב, מכל מלמדי , השכלתי
2.  עודד שי  (27/05/2015)
תודה יואב, בספרי מוזאון ואוסף בארץ ישראל בהוצאת ביאליק אני כותב בהרחבה על המוזאון הארמני בירושלים , תולדותיו ומוצגיו. בהם על מייסד המוזאון הפטריארך יאסיי
3.  איליה  (28/05/2015)
קברו של הפטריארך יסאי בהר ציון http://www.ljplus.ru/img4/h/a/hachik/patriarch_s_tomb.jpg
4.  דני הרמן  (28/05/2015)
הנה כתבת וידיאו קצרה שעשיתי על החנות צילום "אליה פוטו" https://youtu.be/gwmoisYUV1M
5.  מוני  (30/05/2015)
תודה, כתבה מעניינת