כנסיית הקבר הקדוש - קפלות הארמנים           חזרה לדף ראשי הארמנים

כנסיית הקבר הקדוש היא האתר הנוצרי החשוב בעולם. רוב המסורות ורוב העדות הנוצריות מזהות את האתר כמקום צליבתו, מותו, קבורתו והחשוב מכל - תחייתו של ישוע. הכנסייה הראשונה הוקמה כאן במאה הרביעית לספירה ומאז עברה הרס, בנייה, שיפוצים ושינויים אין ספור.

הכנסייה מחולקת היום בין שש העדות נוצריות כמפורט בתרשים מטה. בצבע סגול - חלקי הכנסייה שברשות העדה הארמניתקפלת הלנה המסמלת את אתר מציאת הצלב האמיתי, קפלת חלוקת הבגדים באמבולטוריום, אזור בו עמדו שלוש המריות שראו את ישוע לאחר תחייתו וקפלת יוחנן מחוץ לכנסיית הקבר 

 

במפלס עליון בתחומי הרוטונדה (הכיפה המרכזית של הכנסיה) ישנם יציעים שברשות הארמנים:

בשנות השמונים של המאה הקודמת חודשו פסיפסים במקום בסגנון ארמני אופייני שחלקם הם העתק מדויק של הפסיפסים שהתגלו במתחם כנסיית העליה הרוסית שבהר הזיתים.

מבט מהיציע הארמני לרוטונדה ולקבר הקדוש:

בחלק הנמוך והתת-קרקעי של הכנסיה נמצאת קפלת הלנה או בשמה האחר: הקפלה על שם גריגורי המאיר הקדוש. ציור הקיר מתאר את השבת הצלב הקדוש מפרס על ידי הקיסר הביזנטי הירקליוס דרך ארמניה. ברקע נראית כנסיית וארשאבאט שבאצ`מיאדזין (מרכז הכנסייה הארמנית):

על רצפת הקפלה מונח פסיפס שהותקן בשנות השבעים של המאה הקודמת: 

את הפסיפס עשתה האמנית הישראלית חוה יופה (נשמח לפרטים עליה) שחתימתה בעברית הוטבעה בצד הפסיפס אך למרבה הצער (והבושה) הוסרה בעת שיפוץ הקפלה בשנת 2016. על האחראים לנושא מוטלת חובה מוסרית להחזיר את החתימה!

מחוץ לכנסיה בצד המזרחי של הרחבה נמצאת קפלת יוחנן הקדוש הארמנית:

מקורות:
"הקפלה הארמנית על שם גריגורי המאיר הקדוש בכנסיית הקבר" מאת נירית שלו כליפא "אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל" מספר 185, אוקטובר 2008
כנסיית הקבר בירושלים, "אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל" 42-42 א נובמבר 1985
כנסיית הקבר  - ויקיפדיה

חזרה לאתרים ארמניים בישראל       חזרה לדף ראשי הארמנים          חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  יואב אבניאון  (28/05/2015)
מיכאל רוזנפלד הרים את הכפפה לגבי שאלתי על יוצרת הפסיפס בקפלת הלנה . לפי מידע ששלח לי חוה יופה ז"ל עבדה באגף העתיקות והמוזאונים ובשנות השמונים התמנתה למנהלת תחום ההשימור באגף העתיקות. חוה עברה ההכשרה בשימור פסיפסים מטעם אונסקו בעיקר על גבי פסיפס ח'רבת אל־מקֶרקֶש מבית גוברין שבמהלך הקורס הוצא מאתרו. באמצע שנות ה־80 קוטלגו בעזרת חוה כל הפסיפסים שהיו מוכרים אז בארץ.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.