YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

תוקף המשרה: עד שיבוא המשיח                                חזרה לאתרים מרכז

מאת: שרה ברנע ויואב אבניאון

עבד סייאד בן 90. את זכרונותיו לא כתב מעולם. לו עשה זאת יכל לפרנס ספר עב כרס. מים רבים זרמו מהר הזיתים לנחל קדרון מאז 1925. עבד הוא דור רביעי למשפחה השומרת על חלקת "קהילת ירושלים" בבית הקברות היהודי עתיק היומין שעל ההר. הוא גדל בכפר א-טור. כאיש צעיר בימי המנדט הבריטי הוא זוכר דמויות ידועות שנקברו בהר בשנות הארבעים: פנחס רוטנברג,  הנרִיֶיטה סֹאלְד ועוד. בהיותו בן 23 נכבש ההר על הירדנים. שנים קשות עברו על בית העלמין היהודי באותם ימים. מאז שנת 1967 הוא שוב במשרה מלאה ומתייצב יום יום במשרדו הזעיר שליד קברה של סֹאלְד.

הר הזיתים משמש בית עלמין יהודי כבר כשלושת אלפי שנים. מדוע בעצם?

"וְיָצָא ה`, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִילָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה (זכריה י" ג-ד) בעקבות נבואה זו התפתחו מסורות רבות הקושרות את הר הזיתים, הנמצא "מקדם לעיר", לתחיית המתים: היהודים שקבורים בו יהיו הראשונים שיקומו מן הקבר ויזכו לחיי נצח (בבלי, כתובות קי"א, ע"ב), אליהו הנביא יתקע בשופר על ההר ויכריז על תחייתה מתים (אוצר המדרשים: 102), הנקברים בהר הזיתים יהיו פטורים מהתהליך המייגע של "גלגול מחילות" (פסיקתא רבת יל"א, קמ"ז) ועוד. רבבות יהודים בכל אתר ואתר ובכל דור ודור ייחלו לכך שמנוחתם האחרונה תהיה בהר, ורבים עלו לארץ באחרית ימיהם על מנת להיטמן בעפר הר הזיתים.

צילום אויר של הר הזיתים. שימו לב לחלקים נרחבים של בית העלמין בימין התמונה אותם לא רואים במבט הרגיל מן העיר העתיקה. מקור: מרכז המידע של בית העלמין

על פי המסורת היהודית יגיע המשיח על גבי חמור שנאמר: "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִיַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר, וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה ט,ט) . בתלמוד הבבלי (צ"ח ע"ב) מציין החכם שמואל שהחמור יהיה בן מאה גוונים. אך ע"פ מסורת עממית צבעו יהיה לבן. באיסלאם מסופר על הדג`אל (משיח השקר) שיבוא לפני הגעתו של המאדי (גואל העולם) והוא ירכב על חמור לבן בעל צעדי ענק.

צילום: שרה ברנע

סיפורו של בית הקברות היהודי מתחיל בימי בית ראשון , באותה תקופה נקברו המתים במדרון המזרחי של הקדרון, מול עיר דוד. בימי בית שני ישנן עדויות על מאות מערות קבורה שנחצבו על רכס הר הזיתים וצפונה, כל הר הזיתים היה "עיר המתים" (נקרופוליס). חידוש הקבורה היהודית בהר הזיתים בבית הקברות המוכר בימינו, החל ככל הנראה בתקופת השלטון הממלוכי. מתוך עדויות של עולי הרגל מתברר שתחילתו של בית הקברות היהודי היה במדרון המזרחי של הר הבית, משם "גלש" למטה לעמק יהושפט, ובהמשך השנים החל "מטפס" לאט במורדות המערביים של הר הזיתים. עד תחילת המאה ה-19 הקהילה היהודית בעיר הייתה כולה ספרדית ולכן גם בתי הקברות היו בבעלות החברה קדישא הספרדית. 

החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון כתב בשנת 1838: "...כאן ממול בית המקדש העתיק באים נודדים רבים מעם נפלא זה לטמון את עצמותיהם ליד אלו של אבותיהם. ומצפים הם ליום הגדול שעליו ניבאו, כפי שהם מניחים, הנביאים, כאשר יעמוד ה` על הר הזיתים וההר ייבקע לשניים ומתי ישראל יקומו מתחתיו וכל הגויים יעמדו למשפט בעמק וישראל ייקח נקם... מדרון ההר מכוסה כאן בצפיפות בקברותיהם. כל אחד מכוסה אבן המונחת עליו באופן שטוח, בפשטות ושעליה, כרגיל, חקוקה כתובת עברית."

בשנת 1856 נוסדה חברה קדישא של הפרושים אשר קנתה חלקה באמצע המדרון המערבי של הר הזיתים. באותה שנה גם הוקמה "חלקת ווהלין" של החסידים. בתקופת המנדט הבריטי, נרכשה ע"י חברה קדישא "קהילת ירושלים" החלקה היחידה והאחרונה בהר הזיתים, וזו נועדה להיות חלקת קבורה לציבורה ירושלמי כולו בלי הבדל של עדה ומפלגה. וכך נשתבץ ההר בחלקות עד עצם היום הזה

מקור: ויקיפדיה

ואפרופו קבורה על פי עדוֹת - אתנחתא קלה: 

מעשה שהיה - כך היה: ערירי ירושלמי הלך לעולמו. גם שכניו כמעט לא הכירוהו. משה שדירתו סמוכה לדירת הנפטר הזדרז לעשות עמו חסד אחרון וניגש למשרד חברה קדישא של האשכנזים. "מאיזו עדה הבר-מינן?" נשאל משה. "אין לי מושג" השיב במידה של בושת פנים. "לא נוכל לקברו" השיבו לו. הטלטל משה למשרד הספרדים ומייד פתחו בהליך הקבורה. בתום הלוויה שאל משה את הרב "מדוע לא התעניינתם במוצאו של הנפטר?"
"אם הוא ספרדי - מצווה לקברו", השיב הרב, "אם אשכנזי - תענוג הוא לנו..." 

היו יזמים חרוצים כשמש חברה קדישא אייזיק ניסנבוים, שמכרו עפר מהר הזיתים שפוזר בקברי יהודים בגולה

מאוסף משפחת פיינגרש. פריט מקורי מוצג נכון לעת כתיבת פוסט זה בבית יד לבנים ברעננה 

כמובן שבאותם ימים היה זה בית העלמין היהודי היחיד בעיר ובתמונה מטה נראה ההר בשנת 1900.  

מקור: אוסף מטסון. ספרית הקונגרס האמריקאי. בקדמת התמונה אזור העופל והחלק הצפוני של עיר דוד

לאחר מלחמת השחרור במשך 19 שנה (1948-1967) שלטו הירדנים בהר הזיתים . הם הרסו כ- 70% מבית הקברות היהודי. בנו שלשה מחנות צבאיים ממצבות היהודים. סללו דרכים על גבי המצבות, שפכו עפר על הקברים ובנו מגרש חניה. לאחר מלחמת ששת הימים שוחרר הר הזיתים, הוקמה ועדת חקירה לבדיקת חילול בית הקברות וזו תיעדה בתמונות רבות את ההרס והחורבן במקום.

 

מקור התמונות המציגות ההרס: מתוך חוברת "סקר הועדה לחילול בתי העלמין בהר הזיתים ובחברון, תשרי תשכ"ח – אוקטובר 1967"

עברו 48 שנים, פעולת השיקום של בית הקברות עדיין לא הסתיימה אך תוכלו להשוות את שתי התמונות הבאות של חלקת הפרושים הישנה המשקפות את המצב אז והיום (שימו לב למבנה עם הקשת המופיע בשתי התמונות)

 

נחזור לסיפורו של עבד:  בשיחה עמו חוזרים ועולים הזכרונות: הלוויתו של רוטנברג ביום חורף סוער במיוחד, הרס בית העלמין בעת סלילת הכביש וליקוט שרידי הנפטרים וקבורתם בקבר אחים במו ידיו, בניית מלון אינטר-קונטיננטל בשנות ה-60 של המאה העשרים ועוד. הוא נותן לנו את תמונתו מתחילת שנות השבעים של המאה העשרים.

שימו לב לאזור שמדרום לכותל הדרומי של הר הבית שטרם נחפר והשוו עם המצב היום

במשרדו הזעיר שבלב חלקת "קהילת ירושלים" מוציא עבד מסמכים ותמונות

ביומנו רשומים תאריכי אזכרה (יארצייט). הוא מכיר אישית רבים מקרובי המשפחה של הנפטרים

עבד מתגאה בתמורה שהוא מקבל מידי שנה על שמירת קברה של הנרייטה סֹאלְד 

עבד הוא יקיר "נשות הדסה". כשנה לפני מותה של הנרייטה סֹאלְד הוא סייר עמה בבית הקברות והם בחרו ביחד את מקום קברה. הנרייטה בקשה מעבד שסביב קברה ישתול שיח רוזמרין. כשסללו הירדנים כביש בתוך בית הקברות, הושלכו עצמותיה מהקבר. לאחר מלחמת ששת הימים הונחה מצבה חדשה על מקום הקבר הריק. לאחר מספר חודשים הוליך עבד את החברה קדישא למחסן מצבות באל-עזריה, ושם נמצאה המצבה המקורית של הנרייטה. זו הונחה על גבי המצבה החדשה ועבד קיים את ההבטחה ושוב שתל מחדש שיח רוזמרין.

בצל עץ הזית ישבו שרה ועבד לשיחה

צפו בהם דנים בשאלה "יבוא או לא יבוא המשיח?"  (עבד עושה לעצמו הנחה של שנתיים בגיל)

ושיחה נוספת על הכפר ועל השלום שמהסס להגיע

בחלקת "קהילת ירושלים" קבורים פשוטי עם לצד אנשי ציבור רבים ביניהם מי שזיכה את ישראל לראשונה בפרס נובל

 

נודה לעבד על מסירותו רבת השנים ונאחל לו בריאות טובה. איננו רוצים לגזול חלילה את פרנסתו אבל הזכרנו לו שמשרתו זמנית - עד שיבוא המשיח.

וסיום בנימה אישית : יש להניח כי לרבים מהקוראים קרובי משפחה הטמונים על ההר. בחלקו התחתון של בית העלמין נמצא קברו של שלמה ישראל שיריזלי, בן העדה הספרדית, מוציא לאור, סופר ועורך בן שכונת אהל-משה שהיה ידוע בכינוי "שי"ש" שנפטר בשנת 1938  (סבא רבא של יואב)

ולא נשכח את סבא שאול זאב ברגשטיין, רב בשדלץ שבפולין שעלה עם משפחתו לירושלים בשנת 1932 ונקבר בהר ביום פרוץ מלחמת העולם השנייה. לימים עוּבְרַת השם ברגשטיין לאבניאון ...

התמונות בכתבה זו צולמו על ידי יואב אבניאון למעט אלה לצידן צוין אחרת

אתר הר הזיתים הכולל מנוע חיפוש ואיתור  הכנסו כאן

שרה ברנע    מורת דרך מוסמכת מתמחה בירושלים בדגש על בית העלמין היהודי בהר הזיתים. לאתר של שרה ברנע  הכנסו כאן  
יואב אבניאון  מורה דרך ומרצה, עורך האתר בו אתם נמצאים

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי) 

 חזרה לאתרים מרכז            חזרה לתפריט ראשי


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה