YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ - גרסת אלעד פלד                  חזרה ל"ועוד"   
מאת: איריס זרטל ויואב אבניאון

איריס: אלעד ואבי עמוס מדרוני הכירו מימי שירותם הצבאי. שניהם היו אנשי גולני. את אלעד פגשתי השנה בבאב אל-ואד במסגרת המאבק להנצחה ראויה של האתר. סיכמנו להפגש. יואב הקדים אותי וזימן פגישה עם אלעד. שמחתי ועליתי לירושלים.

יואב: בשנת השישים למדינה השתתפתי בכנס "תש"ח" ובאחד הפנלים הופיעו חיים גורי, אלעד פלד ויורם קניוק. חוויה מרגשת שלראשונה חשפה בפני אנשים שעשו וכתבו היסטוריה. סיפורו של אלעד ריתק במיוחד וגמלתי בליבי להפגש איתו. איריס היתה בחירה טבעית לראיון משותף.

ירושלים. אוקטובר 2017. בקרוב אלעד פלד יהיה בן תשעים. האין זה עיתוי ראוי לשמוע ממנו בקולו על הרגע המשמעותי בקריירה המגוונת שלו?
האם יחזור אחורה בזכרונו לפרקים המפוארים כמנכ"ל משרד החינוך? לימיו כסגנו של טדי קולק? לימיו כאלוף בצה"ל ולימים בהם פיקד על אוגדה שכבשה את השומרון במלחמת ששת הימים? או אולי יחזור הוא לאותו בוקר בצפת בין ה-16 ל- 17 באפריל 1948?

הוא היה אז בן עשרים וקצת. מפקד מחלקה בגדוד השלישי של הפלמח. שבועות ארוכים שאלעד וחייליו מתכוננים לרגעים הגדולים והדרמטיים שיגיעו. הבריטים עומדים לעזוב את הארץ אחרי יותר משלושים שנה. כמעט ברור שמלחמת האזרחים המתחוללת כעת בין ערבים ליהודים תחריף ותעבור לעימות בין צבאות.

נשוב מספר שנים אחורה.
אלעד פלד (רייספלד) נולד בירושלים בשנת 1927 - תשע שנים בדיוק (11.11) לאחר שהסתיימה המלחמה הגדולה. הוא התחנך בגן חסיה (סוקניק) המיתולוגי יחד עם עמוס חורב ומתי פלד שכמוהו יגדלו ויהיו אלופים בצה"ל. כנער הצטרף אלעד להגנה ובהמשך עבר קורס מ"מים.

ביום החלטת החלוקה כ"ט בנובמבר 1947 הוצב אלעד ברמות נפתלי בגליל העליון. כולם האזינו בדריכות להחלטה ואז יצא אלעד לחצר, הסתכל מזרחה וראה אבוקות נדלקות בישובים שלמרגלות הגולן. "ידעתי כי למחרת תפרוץ מלחמה" מספר אלעד "כתבתי מכתב להורי" : "שלום יקרים, עתה ודאי האור רב ברחובות, הבתים מוארים והפנים קורנות... כאן אין אור... שמחתי אינה שלמה.. אני רואה את חבלי הלידה הקשים של המדינה.. אני מרוצה ומלא סיפוק, כי כתפי נושאות בעול... אני בקו הראשון" רמות נפתלי 30 בנובמבר 1947.

צפת ערב מלחמת העצמאות היתה עיר עם רוב ערבי מוחלט. מתוך כ-12,500 תושביה כ-11,000 הם ערבים וכ-1,500 יהודים. למרות זאת החלטת החלוקה מותירה אותה במדינה היהודית העתידית בשל מסורת ארוכת שנים של קדושה יהודית. ההחלטה מתרוקנת מתוכן יום אחרי קבלתה עם היריות הראשונות של המלחמה.
הבריטים עדיין כאן אבל הם על מזוודות. בצפת מוצב גדוד אירי. בצד היהודי מפקד מאיר מיבר על כוחות ההגנה הדלים. בצד הערבי מארגן אדיב שישכלי כוחות חיצוניים ותושבים מקומיים לחיסול הישוב היהודי הקטן שבעיר.

בכל הארץ מדברים על עזיבת הבריטים באמצע מאי 1948, אך לאור חששותיהם של האחרונים מהסתבכות עם כוחותיו של שישכלי הם מחליטים להקדים את העזיבה לאמצע אפריל 1948. הנהגת הישוב היהודי מוכה תדהמה. הבריטים נואשו מהצעות למנהיגי הישוב היהודי לפינוי מלא של האוכלוסיה היהודית "את שלנו עשינו יהיה האל עימכם במאבק האבוד שלכם עם כוחות עדיפים " אמרו ועזבו.

באותם ימים ממוקמת המחלקה של אלעד פלד על הר כנען עליו שכונת קרית שרה הצעירה.

קרית שרה על הר כנען. הבית הבודד במרכז הוא המלון של שרה לוי שם מרוכזים אנשי הפלמ"ח. באדיבות מוזיאון המאירי

אנשי הפלמ"ח מרוכזים במלונה הנטוש של שרה לוי. 

מקור: ארכיון פלמחים

במקביל משלימים הכוחות הערבים את הכנותיהם לתקיפה. הנה תמונה של מסדר ערבי בסראיה (מבנה הממשל) בצפת:

ביום שישי 16 באפריל 1948 משקיף אלעד פלד על הנעשה בגזרה ממרומי הר כנען. לפתע הוא מזהה תכונה אדירה של הבריטים. זה לוקח מעט זמן להבין אבל מהר מאוד מתחדדת התודעה: הבריטים עוזבים!  

רגעי ההתנגשות קרובים יותר מתמיד. תוך שעות ספורות מתקבלת הוראה - על מחלקת הפלמ"ח לנוע מיידית לצפת. הרובע היהודי מכותר משלושה כיוונים. האפשרות היחידה להגיע אל קומץ האנשים שבמקום, כרוכה בהליכה ארוכה ומייגעת, כשהם עמוסים בציוד. כאשר פונה המפקד הצעיר אל פקודיו, עוברת בראש כולם המחשבה על מחלקה אחרת שיצאה בדיוק שלושה חודשים קודם לכן, גם היא לעזרת ישוב יהודי, בגוש עציון. כולם זוכרים את חללי מחלקת ההר - ל"ה הלוחמים שנפלו לאחר קרב. מחלקתו של פלד מונה אף היא כמספר הזה. גם הם יעברו סמוך לכפרים ערבים. כך יצאו לדרכם. עטופי מחשבות ובדממה מוחלטת.

לאחר לילה ארוך וטיפוס מייגע הגיעו הלוחמים לפאתי הרובע היהודי. המפקד הצעיר ידע על החשש והפחד בלב התושבים מפני העומד לקרות. בהחלטה של רגע כינס את לוחמיו והורה להם לסדר את בגדיהם. "אנחנו ניכנס בצעד בטוח, ונשיר בקול את המנון הפלמ"ח" הורה להם. וכך, בבוקר שבת נכנסה המחלקה אל העיר בשירה אדירה להפתעתם המוחלטת של תושביה. לימים אמר רבה של צפת ליגאל אלון מפקד הפלמ"ח שהעיר ניצלה בזכות המעש והנס. המעש הוא אמירת התהילים של אנשי צפת, והנס הוא הגעת הפלמ"ח...
שבעים שנה עברו מאז. באנגלית המילה היא History. אלעד פלד, המפקד הצעיר. זה הסיפור שלו His story.
צפו באלעד מספר לנו בצלילות ובבהירות את קורות אותו לילה גורלי.

אלעד פותח בתאור בקשתו של מפקד צפת מאיר מיבר לקבל תגבורת:

תודה לניר אבניאון על עריכת הסרטון. את המנון הפלמ"ח כאן שר שמעון ישראלי. כתיבה: זרובבל גלעד, לחן: דוד זהבי

כניסת הפלמ"ח לצפת

 

התלהבות תושבי צפת בולטת בתמונות מטה:

במהלך שלושת השבועות הבאים יתחולל בעיר קרב עיקש ועקוב מדם. כחמישים מגינים מכוחות הפלמ"ח ומבני העיר נהרגו. 

בסיכומו של מהלך יושלם כיבוש העיר.

חודש אחרי שחרור צפת נישא אלעד לבחירת ליבו זימרה - פלמח"ניקית אף היא.

הצדענו לאלעד ואיחלנו לו שנים טובות ורבות.

ליומן מלא של המערכה ראו הספר" צפת בתש"ח - יומן המערכה" מאת אלעד פלד בהוצאת "אריאל"

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).
יש לך סיפור עבורנו על ארץ ישראל במבט אישי ? עורך האתר ישמח לקבלו. במה זו מיועדת לך.

 חזרה ל"ועוד"                 חזרה לתפריט ראשי 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה