טיול לארץ החורים / יואב אלון                                           חזרה ל"ועוד" 

קיבלתי ההזמנה המצורפת וחשבתי שיעניין גם אתכם להשתתף בטיול לארץ החורים.

 

 
ומכיוון ששחזור הטיול הנ"ל עשוי לגרום הנאה מרובה גם היום, השלימו בבקשה את המידע החסר עבור המבקשים לפסוע בשבילי העבר.
 
  • מי היה המדריך והחבר: ח.ברגר?
  • מהי ארץ החורים ? – ומה מסתתר מאחורי הפשט ?
  • היכן הוא סלע עיטם ומהו סיפורו המקראי?
  • מכירים מלון טוב בהרטוב?
  • ומנהרות דיבון אייה הן?
  • ולקינוח, מי מכיר את עמודי המיל הרומאים בואדי אל ערב ?
  

נא לא לשכוח להביא:

  • תנ"ך
  • 570 מיל ארץ ישראלי! – ( הוצאות סידור ונסיעה)
  •  צפחת למים!
 
חשוב: הקו הישיר חיפה-הרטוב נסגר לצערנו... ואנו נאלץ להחליף רכבות בדרך: מקו חיפה- יפו אל קו יפו- ואדי צראר רק אז לקו צארצר- הרטוב . על כן המאחרים מתבקשים לדייק.
 7:30 תזוזה על רקע שריקת הקטר!
בברכה ועדת תרבות
 
מאחורי מודעה זו מסתתר עולם שלם וקסום – נצא אליו ונרחיב בקורות הטיול ההוא תוך עזרה וייעוץ מאיש ידיעת הארץ יהודה זיו.
 

ראשית מספר מילים על מדריך הטיול. חיים ברגר ז"ל, אחד מאריות השבילים ואשף שוטטות מהמעלה הראשונה עמד בשעתו בשורה אחת עם אושיות שטח מפורסמות (טרם היות הג`יפ כלי העזר העיקרי של האושיה) די להזכיר דמויות כגון: זאב וילנאי, דוד בנבנישתי, עזריאל ברושי, נתן שלם, יוסף ברסלבי ואחרים, כדי להבין שיש לנו כאן עסק עם מעצבי תרבות הטיול וידיעת הארץ כפי שהיא מוכרת לנו כיום, גיאוגרפיים, מובילי טיולים בחסד, אנשי ספר ואוהבי הארץ. כולם חברי אגודת המשוטטים שהוקמה בשנות העשרים של המאה הקודמת.

חיים ברגר. צילם אברהם סוסקין באדיבות נדב מן ביתמונה

 
יוצאים לטייל?
בבקשה, כל משתתף בטיול נצרך כזכור לכם ל- (570 מיל ארץ ישראלי) סכום כזה היה בימים ההם שווה ערך לשלושה ומשהו ימי עבודה...( 180 מי"ל משכורת עובד יומית ממוצעת - יהודה זיו).
עוד נודע לי מפיו של זיו, כי על אותה רכבת ממש אשר יצאה מחיפה להרטוב באותו בוקר שישי, התייצבו נציגי הישובים אשר נוסדו על אדמת הקהק"ל בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובמקומות אחרים. כולם עשו דרכם לטקס הנחת אבן הפינה לבניין הקק"ל בפאתי שכונת רחביה שהתקיים בצהרים!
 
ארץ החורים
הטיול "לארץ החורים" נקרא כך ללא ספק בגלל שפע המערות, בורות המים, מערות השובך, מערכות המסתור, המחצבות העצומות , בתי הבד ועוד ועוד, החצובים בבטן האדמה באזור מראשה בית גוברין והמוכרים לכל מטייל.
אך כעת שמעו סיפור יפיפה אשר שמעתי מפיו של זיו (בצירוף תוספות משלי - מתוך אנציקלופדיה אריאל- כרך ב – עמוד 636 ).
בעת הכרזתה של העיר בית גוברין בשנת 202 כעיר פוליס והפיכתה הרשמית לשליטת המחוז.  ביקש הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוסשכיבד את המעמד בנוכחותו, לשנות את שמה ל "אלווטרופוליס" Eiutheropolis- אשר תרגומה הוא - עיר החופשיים.
חופשיים על שום מה?
טוען זיו (תוך שהוא נשען ראשית על ספר סקר הPEF האלמותי, כרך –3 יהודה- שנת 1883 – עמוד: 257), ואחר כך על הרחבות בנושא מאת- ז.וילנאי) כי הקיסר נפל בפח אשר מקורה שיבוש לשוני, בעת שהעניק לעיר את שמה,
ומעשה שהיה כך היה.
כאשר התלבט הקיסר איזה שם להעניק לעיר הפוליס החדשה, פנה לכמה מנכבדי העיר ושאלם לשם המקום השגור בפיהם. כזכור, הימים היו ימי השבר בישוב היהודי שלאחר חיסול מרד בר כוזיבא בידי הרומים... הנכבדים סיפרו לקיסר כי כל אזור מראשה ( העיר הקדומה והסמוכה לבית גוברין הרומית) מלא כולו בחורים ומערות שנחצבו במיוחד בזמן המרד ע"י היהודים כדי להסתתר מפני חיילי רומי ועוד הוסיפו כי האזור נהגה בפי כל: "אזור החורים". שמע הקיסר והחליט לאמץ.
אך משהו בדרך לתרגום היווני השתבש – וחורים הפך ל= חורין... (ככל הנראה בהשפעת השפה הארמית שהייתה השפה המדוברת באזור באותם שנים )מכאן קצרה הדרך לתרגום השגוי: "עיר החורין" הבין הקיסר ומתרגמו, במשמעות => עיר- החופשיים ! כך תורגם השם ליוונית "אלווטרופוליס" ונתקבע כשם העיר בטעות. מכאן אגב נולד הביטוי "בני חורין"...! וזהו גם המקור לשמו של העם החורי – (עם קדום, אשר שכן בשעתו בהר הנגב, בראשית י"ד, ו).
 
על "המזבחות" אותם פקדו המטיילים בראשית היום הראשון לטיולם כדאי להרחיב, הראשון אותו ביקרו היה ללא ספק: מזבח מנוח אבי שמשון אותו תוכלו למצוא בקרבת המושבה הרטוב ועל ההר העולה לצרעה הישנה (מיקום הקיבוץ בטרם הועתק לעמק שורק – לא לבלבל, עם קבר מנוח). זוהי אבן מהוקצעת בעלת מימדים של 1X3X3 מ` ככל הנראה בסיס לעמוד כלשהו. האגדה מספרת כי על מזבח זה נגלה המלאך למנוח ורעייתו ובישר להם על הולדת בנם שמשון...( ז.וילנאי – אגדות ארץ ישראל- 549).
 
 
באותו בוקר עשו בוודאי דרכם  גם לעבר "סלע החורבן" זהו גוש סלע חצוב ומרשים שהיה ככל הנראה חלק ממתקן לחיצה (ים) המשולב בבית בד וגת החצובה סביבו...
 
האגדה מספרת כי בעת המצור הרומי על ירושלים יצאה קריאה מפי מנהיגי העם להביא בדחיפות אבנים גדולות מהשפלה לחיזוק חומות העיר והמקדש, באותם ימים חיי באזור איש גיבור חייל מזרע שמשון אשר נענע לאתגר העמיס על כתפיו אבן עצומה תוך שהוא מנצל את כוחותיו המיתולוגיים שהועברו אליו גנטית... והחל מטפס בהר. בעודו פוסע ראה לפתע את ענני העשן מתמרים מעל ירושלים והבין כי אחר את המועד וכי ירושלים נפלה. " התפלץ ליבו של האיש מרוב יגונו, כרע תחת נטל משאו ומצא את קבורתו תחתיו  ... (ז.וילנאי – אגדות ארץ ישראל -551).
 
כותב זיו, ראשיתה של אגדה זו נעוץ גם הוא במוחו הקודח של וילנאי, הכל החל בטיול שערך למקום עם רעייתו לעתיד אסתר בראשית שנות ה-20. התיישבו השניים בסמוך לסלע שעמד באותם ימים בשיממונו, אז נשא בפנייה לראשונה את דבר האגדה! בהמשך עבר וילנאי עם קבוצות מטיילים רבות במקום הזה ובאחרים והשריש בשומעיו סיפורי האגדה עד כדי שכנוע הקהל ויצירת מסורות... ( ראה מקרה דומה, קבר דן בשיפולים הדרומיים בואך יער הנשיא אשתאול) וילנאי בחר לפרסם בספר האגדות שלו את אגדת "סלע החורבן" מבלי שחשף מקור האגדה... כותב וילנאי " ילדי הרטוב קוראים לו סלע החורבן..." !
היום תוכלו לפגוש בסלע הנהדר הזה, תקוע בלב חורשת אורנים ענפה במרכז בית העלמין "ארץ החיים" –  על כביש צומת שמשון - בית שמש.
 
 
 
אגב, קבריהם הצנועים של זאב ואסתר וילנאי שוכנים אחר כבוד באחת החלקות הצופות אל הנוף (גוש 7, חלקה 4 – למעוניינים). לא תוכלו לחשוב על נקודה טובה יותר להשקיף ממנה אל הדורות הבאים! – אולי חוץ מבית העלמין אליו מיועד אני, על פי אזור מגוריי... אבל זה סיפור אחר.
 
  

 

סלע עיטם
אין זה פלא כי עד היום אין איש יודע מיקומו המדויק של הסלע בו בחר שמשון להיחבא מפני הפלשתים הרודפים אחריו לאחר פרשת השועלים נושאי הלפידים- וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם (שופטים ט"ו , ח.) 
קימות אגדות אחדות הדואגות להציבו בנקודות שונות בכל הסביבה החל מחרבת בית-עיטאב (ספיר-ערך 1336 עמ` 96). עבור במערת שמשון המשקיפה אל עמק שורק בואך מערת הנטיפים (כפי שהציע בשעתו קונארד שיק) ועוד.   חלקן כה יפה ומקורי שכדאי לנטול מהן בעת שמטיילים באזור ולאתגר את השומעים. מפרשים תלמודיים ומאוחרים יותר דוגמת הרב יהוסף שווארץ- מזכירים לנו כי בקרבת הסלע הוקמה העיר המקראית עיטם, על שמו של הסלע. עיר זו בגבול נחלות השבטים דן ויהודה אשר מיקומה גם הוא בין צרעה לאשתאול לא נחשפה עד היום.
 
מלון טוב בהרטוב
 הגיע הלילה הראשון לטיול הגדול, החברים העייפים עושים דרכם לעבר המושבה הרטוב.  
המושבה העברית הרטוב הוקמה בחורף תרנ"ו דצמבר 1895 ע"י אגודת חובבי ציון יוצאי בולגריה . אדמות המושבה נקנו בהליך מיגע מידי המיסיון האנגלי. בימים ההם שכנה הר טוב בנקודה מבודדת ורחוקה מישובים עבריים, בזכות חריצותם ונחישותם של מייסדיה ודור הבנים הצליחה המושבה להתקיים חרף הפרעות הקשות מצד ערביי הסביבה הן במאורעות תרפ"ט 29, והן במלחמת השחרור. בשני המקרים נחרבה המושבה עד היסוד ושוקמה לאחר מכן מחדש.
בעניין המלון: בראשית 1920 מקימה משפחת לוי בית אבן רחב מידות אשר הפך במהרה למרכז הפעילות של הכפר. בית האבן היה בראשיתו בן קומה אחת, אך בחלוף השנים בעת שהגיעו מבקרים למושבה וחיפשו ללא הצלחה מקום ללון בו, החליטה המשפחה להסב את קומת הקרקע בביתה לאכסניית דרכים. עד לאותו "מאורע" בתולדות המושבה, הייתה הקומה התחתונה בבית, מקום משכנן של הבהמות... אך על דאגה, במהלך השיפוצים נעלמו ריחות הצאן ובני הבקר והקומה התחתונה הושכרה לכל דורש. במאורעות 1929 נהרס הבית כליל כמו גם שאר בתי המושבה בידי הפורעים הערביים תושבי הסביבה (לא לפני ששימש את המשוטטים שלנו באותו לילה אביבי). חשוב לציין כי מיד בסיום המאורעות חוזרת משפחת לוי ומקימה את הבית אבן לאבן בעודה אוספת את האבנים שנבזזו מכפר הפורעים השכן שנעזב... בשעתה מצאה ככל הנראה גם שיירת הל"ה מחסה בקומת הקרקע הזו, בטרם יצאה למסע ממנו לא שבו חבריה. מומלץ מאד לבקר בקומה זו בבית המשפחה המשומר אשר הפך מוזיאון המושבה.
 
מערות דיבון
הן כפי שצוין מערות לוזית המוכרות. הכפר הערבי אשר שכן כאן כונה דייר א-דובאן – "מנזר שני הדובים", פירושו. על פי מפקד אוכלוסין מנדטורי מנה הכפר כ-500 איש ויש שזיהו כאן את דיבון ביהודה, שהוזכרה פעם אחת בלבד בספר נחמיה.
 

 

חים ברגר עם המשוטטים וכפריי עג`ור 1930. באדיבות נדב מן ביתמונה

עמודי המיל הרומאים בואדי אל ערב:

או, הנה לכם פרשייה שפתרונה המושחז והמרתק שייך כולו שוב, ליהודה זיו!
אני מאמין כי המחפשים אחר ואדי אל ערב, חיפשו באתרים המוכרים לנו בהם ריכוזי אבני מיל בסביבת הטיול. האחד מול תל- גודד, והשני מול גבעת ישעיהו. גם אני נפלתי בפח הזה ולא הצלחתי לפצח מיקומו. כאן נרתם לעזרתי יהודה זיו ובחפץ לב וידע, העמיק לחקור עד שעלה על הסיבה בגללה לא מצאנו אותן, פשוט לא חיפשנו באזור הנכון! – אנחנו חיפשנו את האבנים כאמור על הדרך העתיקה שהובילה מבית גוברין לעבר אליה קפיטולינה... וגם בדרך שהובילה מבית גוברין צפונה לעבר אמאוס...לא שמנו דעתנו על מסלול הטיול עצמו ועל העובדה שביקור רגלי באבני המיל הללו, מחייב את ההולכים לעשות באותו יום מחצית הדרך למושבה הרטוב וכי עוד באותו היום מחייב לשוב שוב לשרידיה של בית גוברין לשנת לילה. וזאת רק כדי שלמחרת בבקר ילכו החברים את כל אותה הדרך ועד תחנת הרכבת בהרטוב בדרכם הביתה לחיפה! – חסר הגיון!
 

זיו נזכר בדרך הנוספת שיצאה מבית גוברין לכיוון חברון. זו אשר הקיפה את מערת הצידונים למרגלות תל מראשה ונעה דרום מזרחה. בימי ההתיישבות של ראשוני מושבי לכיש כונתה הדרך הזו  "דרך טקסס"... עכשיו כל פיסות הפאזל התיישבו במקומן ובמפת ה PEF הבריטית אכן מצא זיו בנקל את ואדי אל ערב ואת הכיתוב "אל עומדן" – העמודים! הכוונה לאבני המיל הניצבים במקום). אגב במפת סימון השבילים מופיעות אבני המיל הללו במיקום שגוי, רדו בשביל מכיוון המערה הצידונית בתחום מראשה כקילומטר ומחצה ובהצטלבות הדרכים תראו את סימון האבנים.  כדי למוצאן יש להמשיך דרומה מהצומת המסומנת כ-400 מ` ומעבר לגדר הבסיס. לעינכם יתגלה לא רק ריכוז אבני מיל מרשים ביותר המונח באתרו, אלא קטע מהדרך הרומית המרוצפת עצמה. מומלץ בחום.

 
  
תם ולא נשלם הטיול,
רבותי שימו לב! יצאה מחיפה קבוצת עובדים קשיי יום חברי הסתדרות, לטיול שערך חמישה ימים בתנאי שדה (למעט לילה אחד "במלון" עם מקלחת אחת משותפת...) הללו הלכו ברגל בכל יום בממוצע כ-25 ק"מ, אכלו כזית, וצעדו בסביבה שבה כפרים ערביים לעיתים עוינים, חוסר בטחון משווע, ללא נשק וללא סיוע, ללא ניידים ואמצעי קשר, ככה בר בשטח. למרות כל זאת, השלימו מסע בן 125 ק"מ!. ועל כל זה שילמו במיטב כספם, סכום השווה לשלושה ימי עבודה! בחוה"מ פסח! – אלא מתי יכולים אנשים עובדים לעזוב עבודתם לפרק זמן כה ארוך?  יש מה ללמוד הלא כן?
 
איך סיכם יהודה זיו את הטיול המרתק הזה:" כך טיילו פעם, ב"חג החירות", בעירם של "בני החורין" ש"בארץ החורים" !
 
ולי לא נותר אלא להודות בהערכה עמוקה ליהודה זיו האדם. על שנענה לאתגר החיפוש שהצבתי בפניו בחדווה ובעוז דקדקני. על שעות הענקת ידע ולימוד (בעיקר שלי), על אתגר אינטלקטואלי, על האפשרות לחזות באדם חוקר, פורה ומפרה.
גשר איתן המקשר בין דור המשוטטים שהלך מעמנו לזה הצועד במשעולי הארץ הזו היום.
 
אושר, טיולים וכל טוב
יואב אלון
 
 יואב אלון – תושב הישוב הכפרי גיזו,  איש תעשייה, חובב ידיעת הארץ,מטייל ומשוטט בשביליה, ויצרן יין ....

אתר יקב גיזו

באתר כתבות והצעות טיול. לקבלת עדכונים בעתיד - הרשמו בקלילות בדף התפריט הראשי

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי    


תגובות
1.  אפרת אסף  (22/07/2010)
הי יואב, מהמאמר הזה נהיניתי במיוחד.
2.  אלי סט  (13/06/2011)
יואב מסיר בפניך את הכובע (אלי סט-שלושה ספרי הדרכת טיולים באופני הרים)
3.  אודי  (05/07/2012)
מדהים ותודה. חסכת לי הרבה מאמצים לזיהוי המקומות שכמובן יזכו לביקורים בקרוב
4.  אביבה, טבענקי  (11/11/2012)
יישר-כח על הרשימה המעניינת, המקיפה, עם ניחוח-עבר משכר. לכל הקוראים ומטיילים: הבה ננהיג בארצנו תרבות-ניקיון-בשטחים-הפתוחים: את האשפה שלנו ניקח איתנו לפח שבחצר ביתנו. למען ישראל נקיה.
5.  טובה ריבייר  (12/11/2012)
מעניין ומרתק!! כל הכבוד ויישר כוח! יש לנו ארץ נהדרת, והלוואי ונשכיל לשמר,לטפח ולשמור על נקיונה, כי אין לנו ארץ אחרת
6.  גרא רונן  (21/11/2012)
משמח את הלב שמעלים כך בצורה מרתקת מניחוחות העבר.כל לחי.
7.  נועם עצינוי  (05/02/2013)
כרגיל - מעניין, מרתק ומלמד. תודה יואב
8.  משה קשי  (15/02/2013)
מאד נהנה לקרוא את מאמריך המרחיבים את ידיעותי. תודה.
9.  דני פריש  (22/03/2013)
מעניין-מרתק. מכל מלמדי השכלתי
10.  ראובן גרינברג  (06/05/2013)
מעניין מאוד. זה מחזיר אותי לשנת 1949 כשהייתי חייל באיזור בית ג'וברין ולמשלטים באיזור דואימה ונ.ג. 444 קראו טקסס
11.  איציק ניסני  (08/05/2013)
ארץ שמכירים בה כשלנו לעד משוטטים בה מקשיבים לצלילי ההיסטוריה המתנגנת בה היא ארץ שלנו
12.  עמיחי צפריר  (11/05/2013)
כיליד הארץ וטייל עם תרמיל על הגב עם תנועות הנוער המאמר היה מאלף ומהנהתודה
13.  אבי נבון  (12/05/2013)
שלום יואב, אני יכול להעיד על מקור האגדה על סלע החורבן, שנרמז כאן אך לא נאמר מפורשות: ישבנו אצל וילנאי והוא סיפר איך ולמה המציא את הסיפור. בזמנו העלייתי זאת על הכתב, ואשמח לשתף אות בסיפור המלא. וליואב אלון - הכל אמת, רק הביטוי שלך "חוסר בטחון משווע, ללא נשק וללא סיוע" אינו מדוייק. הוא נכתב במציאות של שנות ה-2000. אז הכפרים לא היו כל כך עויינים, המטיילים לנו בהם , ביקרו והתארחו, ועל נשק אין מה לדבר בכלל. אם הצטיידו במקל - זה היה נגד כלבים.
14.  זאב בוגלר  (12/05/2013)
מדהים! אלו האנשים שבזכותם התחברנו בשורשים בשובנו לארץ ישראל-מולדתנו
15.  בני כהן  (13/05/2013)
חומר מעולה, נהנתי לקרוא ולהחכים, בוודאי שחומר זה ישמש אותי בהדרכת קבוצות מטיילים באזור זה.
16.  קלמן  (13/05/2013)
צריך גם להביא בורית אלונטית וכמובן מצנפת עמל
17.  עודד ישראלי  (15/05/2013)
הורי ז"להיו חברים באגודת המשוטטים.את דוד בנבנישתי ונתן שלם הכרתי אישית ומהורי ומהם ינקתי את אהבתי לטיול ברגל
18.  ניצה שטרנברג ,חיפה  (23/05/2013)
מעניין ומרתק.כיף למי שיכול לסייר במקומות אלו,אבל גם דרך הקריאה והצלומים שבכתבה אפשר להתרשם ולהנות.יישר כח,תודה!
19.  שולמית  (25/05/2013)
שלום תודה רבה היה מענין מרתק ומחכים. הייתי שמחה לקבל עוד פרטים על המדריך האגדי חיים ברגר ז"ל. כגון מה מוצאו האם יש לו קרובי משפחה בארץ וכו'. תודה
20.  יואב אבניאון  (26/05/2013)
חיים ברגר נולד בשנת 1900 בגליציה (כיום אוקראינה). בצעירותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ובשנת 1921 עלה ארצה במסגרת העלייה השלישית. תחילה עבד בבניין ואחר בייבוש ביצות כבארה עד שחלה במלריה. לאחר החלמתו עבד בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל וניהל פעולות תרבות שונות וטיולים באזור לפועלים ולתלמידים. בשנת 1928 החל ללמוד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית ולימודי ארץ ישראל. עם הזמן הפך לפעיל בהדרכת טיולים ושימש המדריך היחיד של אגודת המשוטטים בתל-אביב. במסגרתה הדריך מטיילים לאזורי הארץ השונים כולל אזור הדרום (עזה, אשקלון וחבל עדולם), אזור המרכז (שכם בעת זבח השומרונים בפסח, גזר, מערות בית גוברין ומערת התאומים), צפון הארץ (הגליל, הגולן והחרמון) ואף הרחיק מעבר לגבולות הארץ לעבר הירדן (ארץ מואב והר נבו, רבת עמון וגרש), סוריה (דמשק, החורן, הר הדרוזים) ותדמור (פלמירה) בגבול עירק. במקביל עסק במחקר ובכתיבה של תולדות הארץ ופרסם בעיתון "דבר" מאמרים ורשימות מסע על מפגשיו עם תושבים ומטיילים. הוא נהג להתארח בכפרים השונים ושאב מידע על אורח החיים והפולקלור של המתיישבים הן הערבים והן היהודים – חומר עשיר אשר שימש אותו לכתיבת ספרו "אדם ואדמה בחורן ובחרמון", שהוקדש לחבלי הארץ הצפוניים ויצא לאור בשנת 1980. במשך השנים שמר על קשר הדוק עם ידידיו הקרובים, חוקרי ארץ ישראל בני תקופתו, יוסף ברסלבי, זאב וילנאי, דוד בנבנישתי ועזריאל ברושי. בשנת 1934 התחתן עם דבורה לבית בן אריה ילידת ליטא והתיישב בתל-אביב שם נולדו בניו עוזי וגלעד. ברגר עסק בצילום במשך שנים רבות והנציח במצלמתו מקומות ונופים בארץ-ישראל וסביבותיה. תצלומיו מעידים על חופש יצירתי וניכר בהם השילוב בין צילום תיעודי לבין רגישות אמנותית. ליד הצילומים נהג לרשום את שמות המקומות בעברית מנוקדת ובערבית. חיים ברגר נפטר בשנת 1983, טרם שהשלים את ספרו השני, שעסק בעקבותיה של רוסיה הצארית במזרח התיכון במאות ה-18–19. מתוך אתר מוזיאון ארץ ישראל שם נערכה תערוכת צילומיו - לגבי צאצאים - אני מציע שתפני למוזיאון לברר מי אצר התערוכה - אני בטוח שהיא או הוא ידעו להשיב
21.  Nissim Salem  (01/06/2013)
I enjoyed it very much, you got the job! I'm going there with you on my next visit
22.  נירה אשל  (01/06/2013)
שלום ליואב - שני דברים שבו את לבי - קודם כל עצם המידע על מקומות, על תקופה ועל התשוקה לטייל. דבר שני שהו הצורך שלך ללמוד עד הסוף, לדעת, לאתר ולשתף גם אותנו. כל טוב ושבת שלום
23.  לנדאו עודד  (01/06/2013)
כל משפחת לוי בעלי ממלון בהר טוב גרים במושב אודים
24.  הגר שמאלי  (02/06/2013)
שיעור חשוב ומרתק על תולדות הישוב. תודה.
25.  בלהה הדרי  (11/06/2013)
מאחר שאבי, ז"ל היה חברם של הנזכרים וכמוהם חבר באגודת המשוטטים, נהניתי מאד מתאור מסלול הטיול המיוחד הזה ומההסברים הנילווים ונזכרתי בסיפורי מסעות אחרים בארץ ששמעתי עליהם בילדותי.
26.  אריה וולק  (25/06/2013)
מרתק ומוסיף המון.
27.  רפי חוטר (29.6.13  (29/06/2013)
מה נאמר ומה נדבר? כל מילה בסלע...גם אם הוא סלע קירטון(גיר רך) הנפוץ בד"כ באיזור שפלת יהודה,נשוא הטיול המעניין.כיליד ירושלים של ראשית מאורעות 1936-39 (המרד הערבי)חניך תנועת נוער דאז,איש "גבעתי"ומילואימניק ששירת באיזור השתתפתי בזמנו(ב-1948)כחניך התנועה המאוחדת בחג העלייה על הקרקע של קיבוץ צורעה, בהמשך - אכלתי הרבה אבק בדרך טקסס ובמערות בית גוברין.בהמשך, כסטודנט.מורה וחוקר התודעתי לכל אותם מקורות ושמות הניזכרים בתוכנית הטיול דאז ובהערות החברים ובהם יהוסף שוורץ,זאב וילנאי, נתן שלם,פירסומי ה-PEFועוד. מעניין לדעת, האם ישנם כאלה בבין הקוראים והמגיביים שגילם קטן מ-40 שנות נדודי בני ישראל במדבר ל ס י כ ו ם נהניתי מאוד מחווית הטיול בו השתתפתי עם עוד עשרות רבות של משתפים ומגיבים.נהניתי. למדתי ואף החכמתי
28.  עופר לוי  (29/06/2013)
מרתק מעניין מאוד
29.  חזי כהן  (01/07/2013)
מענין, מרתק. כל חובב הסטוריה ואוהב ישראל טוב שידע פרקים מהתקופה. טוב מגע הרגל באדמה ממראה העין בתמונה.
30.  איילה (קנטי) תמרי  (02/07/2013)
מרתק ומשעשע.וד'ש ליהודה זיו.
31.  יהודה יעקובוביץ  (23/08/2013)
שלום ראשית, כתבה נהדרת ומרעננת.כתושב אשתאול וכאחד שמטייל המון בסביבה והדריך עשרות טיולים, העשרתי אותי בעובדות חדשות. כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים, זכיתי לטייל בשטחי יהודה והשומרון כשהמדריך היה לא אחר מאשר זאב וילנאי.החוויה הייתה בלתי רגילה ושמעתי מפיו את הצ'יזבט על סלע החורבן ואיך הצליח למכור אותו למנכ"ל משרד הדתות דאז - כהנא, כמו מעשיות נוספות שלא היה כמוהו להמציאן.
32.  מוטי יקיר  (27/08/2013)
כן..כן..זה היה פעם וזה לא יחזור יותר לעולם, אבל מה נעים לקרוא לראות ולהיזכר,
33.  רותי לבנה  (29/08/2013)
בביתי תלויה מודעה דומה מאד, משנת 1935, המזמינה לטיול אל הגולן, הבשן והחורן, בהדרכת זאב וילנאי. המחיר הפעם 2750 מא"י, ויש צורך בתעודת מסע לקבלת ויזה סורית.
34.  יואב אבניאון  (29/08/2013)
רותי תודה על המשוב. ראי ממש באותו מדור "במה פתוחה" באתר זה את סיפורו המלא והמופלא של הטיול לבשן ולגולן. נסיעה טובה! יואב
35.  יפה שורר  (09/05/2015)
תודות על שליחת הסיכום המעניין, כל הכבוד אכן אתגר למצא חומר עתיק יומין ומעניין. יישר כוח בברכה יפה שורר
36.  אסתר  (03/01/2020)
פשוט נפלא
37.  מלכי מזרחי שראבי  (03/07/2022)
אחרי שנים שאני משתמשת בפלייר זה למתנדבי 'קהילה מטיילת באים לטוב" גיליתי עוד עולם ומלואו מאחורי כל מילה ותמונה. תודה תודה.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.