בָּדָד לָעַד-  במדרון מנזר יוחנן במדבר                                     חזרה ל"ועוד"

בגן מנזר שלו ויפיפה בהרי ירושלים, כשערוץ נחל שורק למרגלותיו והטראסות הציוריות של הסטאף ניבטות ממול - נמצא קבר בודד.

כאן במנזר "יוחנן במדבר" שבשולי המושב "אבן ספיר" טמון האב אברהם שמואלוף.

 מקור התמונה http://individual.utoronto.ca/mfkolarcik/AbrahamShmuelof.html 

אל הסיפור התוועדתי במקרה דרך אורה גדות שהשתתפה בטיול בהדרכתי. כששמעה על סקרנותי לגבי קברים מבודדים ניגשה אלי וסיפרה לי על קברו של אח סבַתהּ.
אברהם נולד ב-1913, בשכונת הבוכרים של ירושלים, למשפחה יהודית גדולה מאנוסי משהד שעלתה לירושלים מאירן בשנת 1900.

ה"ארמון" בשכונת הבוכרים בירושלים. מקור ויקיפדיה

 כצעיר מבין 16 ילדי המשפחה הוא קיבל חלק מחינוכו בבית הספר הקתולי “Collège des Frères” בעיר העתיקה של ירושלים. מאוחר יותר, כתב על נערותו ובגרותו הצעירה כתקופה פראית בחיפוש תענוגות.

 ב-1939 הוא הצטרף לצבא הבריטי ונלקח אסיר ב-1941 על ידי הגרמנים ביחד עם החיילים הבריטיים האחרים ביוון. הוא "בילה" את ארבע השנים הבאות כאסיר במחנות מעצר ביוון, ביוגוסלביה ובגרמניה.
זה היה במחנות, שאברהם החל לקרוא את המקרא והשתקפה לו זהותו של ישוע מנצרת. הוא חיכה עד לשחרור ב-1945 להגשים את החלטתו לקבל טבילה. בהגיעו לאנגליה, בסוף המלחמה, הוא הציג את עצמו בכנסיה הקתולית בניו-קסטל והוטבל.
כאשר חזר לירושלים, נפרד מבני משפחתו ונכנס למנזר הבנדיקטי של הדורמיציון בהר ציון. שנה מאוחר יותר, הוא עבר למנזר של הטרפיסטים ("השתקנים") בלטרון, שם שהה חמש שנים כנזיר.

מקור התמונה:  ויקיפדיה

ב-1948 מנזר לטרון הפך להיות חלק מהמלכות ההאשמית של ירדן, וראש המנזר החליט לשלוח את הנזיר היהודי לישראל לשם שמירת בטיחותו. עם חציית שער מנדלבאום, אברהם נכנס בשנית למנזר הדורמיציון. הוא נשלח ללמוד תיאולוגיה ברומא, בלגיה וגרמניה ואז חזר ב-1956 למנזר של הדורמיציון .
משום משיכתו לליטורגיה הביזנטינית של הכנסייה היוונית הקתולית ורוחניותה אותה למד בגרמניה, אברהם עזב את מנזר הדורמיציון והתקבל לשירות בהגמוניה של הארכיבישוף הקתולי היווני בגליל.
הוא הוסמך  לכהונה על ידי  הארכיבישוף ג`ורג` חכים בנצרת ב-1956.
בהיותו שולט בשפה הערבית בשטף, הוא שירת כמורה במכללה לפרחי כהונה בנצרת, ככוהן הקהילה בסכנין ולאחר מכן בג`יש (גוש חלב), אבל זה לא היה קל להיות כוהן יהודי בכנסייה שהייתה לגמרי ערבית.
ב-1967 אחרי המלחמה, האב אברהם היה יכול לחזור ללטרון, שכעת הפכה להיות בתחומי גבולות מדינת ישראל. במהלך השנים הבאות, האב אברהם נע בין לטרון והשרות בכנסייה היוונית הקתולית בגליל, אבל הוא לא מצא שלום בנפשו.

עיבוד מתוך תמונתו באתר נציגות יעקב הצדיק

זה היה לקראת סוף שנות השבעים שהאב אברהם עבר להתגורר ב"בית ישעיה" שברחוב אגרון בירושלים, והפך חלק מהקהילה הדומיניקאנית שם. כאן הוא מצא מידה מסוימת של שלום, עם קהילה שהתרכזה בלימוד המסורת היהודית, דיאלוג עם היהודים, והשרות של קהילת הקתולים הדוברי עברית בישראל. אחד הפרויקטים הזכורים לו במיוחד, ֹנעשה במשך השנים האלה: ההקלטה של קריאת הטקסטים של כתבי הקודש בעברית, של התנ"ך וגם של הברית החדשה. העברית הקולחת שלו מהדהדת מההקלטות. ניתן להקשיב לקולו של האב אברהם כאשר הוא קורא את התנ"ך (קישור מלא בסוף הכתבה).

קריאה לדוגמה - שיר השירים פרק ד`

האב אברהם נפטר ב-1994 ונקבר במתחם של מנזר יוחנן במדבר (על שם יוחנן המטביל) וזאת בשל הקשרים ההדוקים שקיים בשנותיו האחרונות עם הנזירים הדומיניקנים.

על קברו רשום "אבונה" (אבינו בערבית) וככזה הוא זכור.

ניתן לבקר במנזר כל יום בין השעות 08:00 עד 18:00 (בחורף עד 17:00). הקבר עצמו בגן נעול אך רואים אותו סמוך לבריכת הדגים ליד המעיין. שמרו על שלוות המקום.

מקורות
נציגות יעקב הצדיק - אתר הקהילה הקתולית דוברת עברית בישראל
קישור להקראת התנ"ך על ידי אברהם

לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

חזרה ל"ועוד"      חזרה לתפריט ראשי