מפות מספרות - פלוג`ה, 1947                                       חזרה ל"ועוד"

המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב מציעה מפעם לפעם מפות למכירה מתוך אלפי עותקים שגדשו עם השנים את מחסני המחלקה. נוסטלגיה אחזה אותי כשהגעתי ל"בית אבנר" באפקה למקום בו ביליתי שלוש שנים נפלאות כסטודנט לפני שלושה עשורים. תוך סקירת מגוון המפות שהוצעו צדה עיני מפה משונה שכותרתה "אל פלוג`ה":

 

זוהי מפה בקנה מידה 1:20,000 ערוכה בעברית. אלפי חלקות אדמה ממוספרות באדום עוטפות כהילה את הכפרים הערבים באזור פלוג`ה. בתחתית הגליון מצוין כי המפה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל וכי היא נעתקה ונדפסה על ידי מחלקת המדידות הממשלתית, מאי 1947 - שלהי ימי המנדט הבריטי על ארץ-ישראל. תהיתי מה טרחה קק"ל להפיק מפה זו כשבגליון האמור אין כל ישוב עברי. קיבוץ גת שהיה קיים באותם ימים ארבעה קילומטרים ממזרח לפלוג`ה - נמצא מחוץ לגליון.

קצה חוט נמצא בזכות הכיתוב "מאת ז. ליפשיץ"

ז. ליפשיץ הוא זלמן ליפשיץ עלה בשנת 1924 מרוסיה הלבנה והיה מודד במקצועו. בתמיכתה של חברת הכשרת היישוב פעל רבות בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 בהכנת מפות ארץ-ישראל שהתבססו על מחקר שערך בקרקעות הנגב. יחד עם יוסף וַיְץ מנהל מחלקת הקרקעות בקק"ל, הוכנה מפה מפורטת עליה סומנו בצבעים אפשרויות הפיתוח הקרקעי של מרבית כפרי הערבים בארץ .המפה הוכנה כאמצעי עזר להתגוננות של הסוכנות היהודית נגד ההגבלות על רכישת קרקע נוספת באיזור. היא הכילה הצעות לפיתוח חקלאי , והראתה את השטחים הקרקעיים הרבים שיתפנו בעקבות הפיתוח ויועמדו לרשות ההתיישבות היהודית. הנתונים שנאספו הראו שבנפת באר-שבע יש כ 4 מיליון דונם בלתי מעובדים ובנפת עזה כשלושת רבעי מיליון דונם בלתי מעובדים. הנתונים שנאספו לאורך השנים שימשו כלי חשוב בידי התנועה הציונית במאבק על הכללת הנגב בתחומי המדינה העברית ובטיעונים כי יכולת הקליטה של ארץ-ישראל גדולה משמעותית מטיעוני הממשלה הבריטית.

ומה לגבי המארג המשונה ולא-אחיד של חלקות השדה ? ראו לדוגמה את חלקה 1707 המחולקת לשתי חלקות משנה בעוד שחלקה 1339 הסמוכה לה מחולקת ליותר מ-50 מקטעים ! כיצד הרגיש איברהים המעבד חצי דונם כשהוא רואה את איסמעיל שכנו עובד בחלקה של 32 דונם ?

 

תופעה זו אינה שייכת רק לעבר. ראו תמונת לווין עדכנית מבקעת בית נטופה שבגליל התחתון סמוך לכפר מנדא

 

מקור: Google Earth

ההסבר המקובל לתופעה זו היא שיטת הירושה בתרבות הערבית והרצון של האב לעשות צדק טריטוריאלי עם כל ילדיו. כך הולכות החלקות וקטנות גם במחיר של הקטנה ביעילות הכלכלית.

נחזור לדרום. במלחמת העצמאות פלש הצבא המצרי לנגב וחלקו כותר באזור שנודע בשם כיס פלוג`ה. במסגרת הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949 עזב הצבא המצרי ופונו הישובים הערבים שהיו ב"כיס" כולל הכפר פלוג`ה שמנה כשלושת אלפים תושבים.

 

פינוי פלוג`ה 1949 . צילום בנו רותנברג

 בסוף שנת 1949 יסד ליפשיץ את המכון לפוטוגרמטריה. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, הציע לו להקים את המכון כיוזמה פרטית, ולשמור לממשלת ישראל את האופציה לקנות מידיו את המכון. המכון לפוטוגרמטריה נפתח בבניין מנזר רטיסבון בירושלים. ליפשיץ רכש בשוויץ מכשירים חדישים עבור המכון והביא לארץ מומחים להכשרת עובדיו. בשנת 1952 הקימה מחלקת המדידות את מדור הפוטוגרמטריה ורכשה מליפשיץ מכשירים רבים. לימים עִבְרֵת ליפשיץ את שם משפחתו לליף. בגיל 50 מת בחטף. נינתו היא דפני לִיף - פעילה חברתית מימי מחאת האוהלים של קיץ 2011. נכדו של זלמן הוא פרופסור ינעם לִיף - מלחין ונשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

לדף ראשי מדור מפות מספרות 

חזרה ל"ועוד"     חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  זהר  (04/10/2014)
היי יואב, הראש שלך מנפק רעיונות למאמרים והפעם קלעת לאהבת נעוריי. ביציאות לחופשה בשרות הסדיר הצטיידתי במפה 1:50,000 כדי לעקוב אחר עצמים. את המפות של ליף אני אוהב במיוחד. יש בהן מידע שלא קיים במפות הסטנדרטיות שהוציאה מחלקת המדידות הבריטית המהוללת והן הופקו בכמות קטנה. הצרה איתן שהנייר עליהן הודפסה המפה הוא דק מדי לכן ללא גב מאחור הן נשחקות ונקרעות. כך לדוגמה מפת ליף (שעד לפני שבוע לא שמתי לב אליה) משנת 1936 בקנה מידה 1:250,000 ועליה מידע נדיר של ישובים יהודיים שתוכננו (ולא קמו) על קרקעות שנקנו בדרך כלל על ידי גורמים פרטיים. אתקן לך את התמימות - גם מפות טופוגרפיות אינן אובייקטיביות. קווי הגובה נטו אמנם לא מושפעים מעורך המפה, אך התכסית ( המהווה חלק מכל מפה טופוגרפית) נעשית תמיד לפי המשקפיים על העורך, גם אם הוא ממשלתי. די אם תשווה בין מפות מנדטוריות בקנה מידה 1:20,000 למפות מחלקת המדידות הישראלית משנת 1948 ואילך שנעשו בשלב הראשון על אותו רקע קרטוגרפי מנדטורי. תמשיך בסדרה. הרעיונות למאמרי מפות הן אינסופיים ואעקוב אחר סדרה זו שלך. זהר
2.  מיכה רגב  (05/10/2014)
יואב, כדרכך בקודש, הבאת שוב סיפור מרתק. מה שמרתק במיוחד הוא ההקשר והכותרת שיצרת: "בין "מפת פַלוּג'ה למחאת האוהלים תבורך
3.  דורון קדמיאל  (05/10/2014)
היי יואב, סדרה נפלאה, בהמשך לזהר לפני, במפות מקופל סיפור יפה ואני מסכים עם שניכם כי מפות מתארות זוית ראייה של עורך המפה ואינן תמימות. במפות פלוג׳ה וערק אל מנשיה ניתן לראות בין השאר את ערוץ נחל לכיש. ערק אל מנשיה אם כך נמצאה במקום בו קיים היום מפעל איסכור, המפעל הצפוני של אזו״ת קרית גת ובית העלמין העירוני. פלוג׳ה, אשר יש הטועים לראות בה את קרית גת של היום נמצאה מדרום למחנה פלוגות של היום, בין ק. גת למושב שחר. ממליץ להראות על יד מפות מאז מפה של היום באותו חיתוך.
4.  מוישלה פרנק  (05/10/2014)
בחלק הצפוני של עראק אל מנשיה נראה תל שיח' אחמד אל עירייני, הלא הוא תל עירני של היום ותל גת של שנות הארבעים - חמישים. מספרת האגדה ששיח' אחמד ישב יום אחד בביתו שעל התל, והיום סוער. והנה הוא רואה ילדה נסחפת בזרם הנחל (לכיש). פשט את בגדיו, קפץ למים והציל את הילדה. וכך הגיע לכפר , ערום, עם ילדה על זרועותיו. ומכאן השם "שיחח' אחמד הערום". ואומרים הליצנים שזה תירוץ מטורף של פדופיל.
5.  חנן מירושלים  (05/10/2014)
הערת שוליים: את שמו של נפתלי קדמון שמעתי מאחי לפני כ-60 שנה, כשאחי היה חניכו ב"קלוב התעופה" בבית פיינגולד שברח' יפו
6.  זאב הולין  (05/10/2014)
יואב. מאמר מרתק. כברגלך בקודש...
7.  דני הרמן  (05/10/2014)
יישר כל על עוד כתבה מרתקת!. בין הנצורים המצרים ב"כיס פאלוג'ה" היה קמ"ן צעיר מצרי בשם גמאל עבדל אל-נאצר. לכששב למצרים היה לגיבור לאומי (לא ברור לי בדיוק בזכות מה.. ששרד את המצור?..) ובהמשך הוביל הפיכה צבאית שהביאה אותו לשלטון על מצרים ב1954 ועד מותו ב1970.
8.  אבי נבון  (06/10/2014)
איזה יופי, יואב, העיסוק במפות הוא חלק מעיסוקי. אתה הרמת להנחתה ואני כבר מגיב: יש לי סיפורים מעניינים המבוססים על המפות שברשותי. מוכן? י
9.  יואב אבניאון  (06/10/2014)
אבי- קדימה הפועל!
10.  גדי כפיר  (14/10/2014)
מפות אלו נותנות עוד זווית מעניינת על אדמות אשר היו בבעלות ערבית מפוצלת והפכו .לגושי התיישבות יהודיים
11.  יואב אבניאון  (17/10/2014)
חנן מירושלים - נפתלי קדמון פנה אלי בבקשה שתיצור קשר. תוכל לפנות אלי ואקשר בינכם. כל טוב יואב
12.   נעמי קוצר  (29/07/2015)
כאשר מזכירים את תל עירני יש להזכיר גם את אסון המחלקה הדתית של אלכסנדרני שהותירה בקרב שנערך שם ביום 28.12.48 87 חללים.
13.  נמרוד חפץ  (13/09/2016)
כמה הערות, מחלקת המדידות בתקופת המנדט התחיל במיפוי קדסטרי לצורך רישום החלקות והקרקעות, אני מניח שמפות קק"ל התבססו על המפות ההן. עניין הירושה לפי החוק המוסלמי, שהקרקע מתחלקת בין כל הבנים הזכרים בלבד [לבנות לא ניתן כלום] הביא לפיצול גובר והולך, עד שחוקק חוק "מחצית הפדן" שזה בערך 2 דונם, שאותם אי אפשר לחלק. בגלל חוסר רצון לפצל היו לא מעט שהורישו ל"הקדש" וכך הקרקע לא פוצלה, נכון שהבעלות עברה, אבל היורשים המשיכו לעבד ולהנות מפרי הקרקע.
14.  מוטי  (26/01/2018)
קרקע במשאע הינה קרקע משותפת. לפי דיני האסלאם זוכה הבכור בחלק כפול בירושה, ויש להניח שנוהג זה התבטא גם באופן חלוקת ״המניות״ במשאע. המשאע הקלאסי הוא צורת עיבוד שלכל שותף יש חלק מסוים בקרקע (סהם) אבל אין לו קרקע מוגדרת כשלו משום שכל תקופה מסוימת, בדרך כלל שנתיים, המעבדים החליפו ביניהם חלקות. שטח-אדמה שהיה קשור בשיטת המשאע , נשאר בערך באותו ההיקף , בעוד שהאוכלוסיה הלכה וגדלה ; אותו שטח אדמה עצמו התחלק במרוצת הזמן בין מספר גדול יותר של כפריים , שהיו זכאים לכך . לפיכך , קטן שטח החלקה ככל שהאוכלוסיה גדלה . התוצאה היתה , שהחלקות הפכו כה קטנות או צרות , עד שלא השתלם כלל לעבדן . הדבר גרם לכך , שמחזיק בחלקת-משאע מכר את זכויותיו , או את הזכות להשתתף בתהליך החלוקה מחדש , לאחרים .
15.  מוטי  (26/01/2018)
הגדרת גודלו של הפדן התבססה על עקרון כושר העיבוד העונתי, גודל שטחו של הפדן בא"י היה לפי הספק החריש של צמד שוורים בעונה שלמה (כ־45 יום). ניתן להבחין בין שני סוגים של פדנים: אחד, המבוסס על יחידת שטח הנקראת: "מידת הפדן הטכני" והשני, שגודלו משתנה לפי הספק העבודה ותלוי בתנאי הקרקע, בצורכי הקהילה ובלחץ ע ל הקרקע, הקרוי: "מידת הפדן החברתי."
16.  דיויד פנסטר  (26/09/2020)
לפני כשבועיים הסתובבתי באיזה שוק פשפשים, ומצאתי מכתב התכתבות בין זלמן ליפשיץ וישעיהו פרס(האגודה העברית למען ירושלים) בענין הוצאת המפה. מאוד נרגשתי, ושילמתי 5 ש"ח בלי להתמקח!
17.  נתן רועי  (22/04/2021)
יואב, כהרגלך בקודש עשית טוב. והנה אתה כותב : ההסבר המקובל לתופעה זו היא שיטת הירושה בתרבות הערבית והרצון של האב לעשות צדק טריטוריאלי עם כל ילדיו. כך הולכות החלקות וקטנות גם במחיר של הקטנה ביעילות הכלכלית. וחשבתי שאולי כדאי להוסיף שעניין היעילות הכלכלית במגזר זה שונה מאשר במגזר האחר. כאן, כדי לשמור על הנכס המשפחתי , מחלקים את האדמה בין כל הבנים אבל ברור שהכל שייך למשפחה אחת ועל כן אין שום בעייה לרשום מה שרוצים. בסוף, זה נשאר במשפחה אחת. וכך נשמרו אדמות בעלי המקרקעין. הם היו רשומים איך שהיו רשומים אבל בפועל בפנקס האמיתי היה ברור לבן הבכור שהכל נשאר במשפחה ולכן לחלוקה הייתה רק נפקות פרוצדורלית - דקלרטיבית כלפי חוץ אבל בפועל היה ברור לכל מי שהבין שזה של המשפחה החמולתית
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.