טיול כחול - נחל תנינים וסביבתו               חזרה לאתרים מרכז           חזרה לתפריט ראשי

נצא לאזור נחל תנינים. בסמוך הייתה עד לפני כתשעים שנה ביצת כברה. רצוי לקרא את המאמר באתר זה על דב קובלנוב מייבש ביצת כברה כדי להבין טוב יותר הקשרים היסטוריים וגיאוגרפיים (קישור מטה).

לטיול שלושה חלקים: בית חנניה - כאן נתרשם מאמות המים הקדומות, שמורת הטבע נחל תנינים - כאן מסלול מרתק סביב הסכר העתיק והזדמנות לראות צמחייה ייחודית ובעלי חיים וחלק אחרון - הכפר ג`סר א-זרקא, חופו ושפך נחל תנינים. משך הטיול כשלוש שעות. לממהרים, לקצרי הרוח וגם ליסודיים שבניכם - סרטון המסכם את הטיול בסוף פוסט זה ...  נצא לדרך.

בית חנניה נחנה את הרכב ממש בכניסה למושב. לא תוכלו לפספס את אמת המים הניצבת לכביש הכניסה. נלך מערבה בכביש הפנימי כשהאמה מימין לנו.

מפעל המים לקיסריה העתיקה הוקם במקביל להקמת העיר על ידי הורדוס הגדול והושלם ככל הנראה בתחילת המאה הראשונה לספירה. מקור המים הראשון היה מעיינות שומי למרגלות הכרמל. המים זרמו בתעלה מקורה בראש האמה. השימוש בקשתות נועד לחסוך באבן הבניה הכורכרית. אחת התופעות המרשימות הנראית בצילום מטה היא דליפת המים מן האמה שיצרה במשך מאות שנים סלע חדש - נטף נחלים (טרוורטין). בשלב כלשהו היה הסלע כה כבד עד שקרס וניתק מהאמה.

דוגמנית הבית שיר אבניאון ניצבת בית האמה המקורית משמאל לבין גוש הטרוורטין מימין נסו לשער כמה שנות דליפה יוצרות סלע כה גדול!

לאחר כמאתיים מטר נבחין כי קטע אמה שנבנה בשלב מאוחר יותר פונה בזווית חדה ומתרחק מהאמה המקורית. זהו מעקף כתוצאה משקיעת האמה המקורית באזור זה בשל הקרקע הרוויה והלא-יציבה. אורכו של המעקף פחות מקילומטר והוא מתחבר חזרה לנתיב המקורי בהמשך. 

מהנקודה בה מתחיל המעקף נחזור חזרה כחמישים מטר ונכנס מתחת לאחת הקשתות (שביל ישראל) להליכה חזרה מזרחה בצידה הצפוני של האמה. מה שנראה כעת מימיננו אינה אותה אמה שראינו קודם אלא אמה שניה הצמודה לראשונה שנבנתה במאה השנייה לספירה עם הגידול בצרכי המים של העיר. לאחר כמה דקות ספורות נבחין בכתובת רומית מימי הקיסר הדריאנוס המסייעת בתארוך אמה זו.

שיר אבניאון ומשמאל הכתובת "האימפרטור והקיסר טרייאנוס האדריאנוס אוגוסטוס עשה על ידי חייל המילואים של לגיון עשירי פראנטסיס"

על גבי האמה נראה שרידי צינורות חרס שהם חלק ממערכת הובלת מים שנבנתה על גבי האמה השנייה. ככל הנראה עלה צורך להביא מים לנקודות גבוהות יותר בעיר קיסריה ואז נבנתה מערכת גבוהה יותר ונפסק השימוש באמה שמתחת למערכת זו.

נגיע שוב לנקודה בה חוצות האמות את כביש הגישה למושב, נמשיך מעט בדרך עפר ונראה מתחת לאחד העצים שלט המוקדש למהנדס דב קובלנוב - מייבש ביצת כברה. זהו חיבור ראוי לסיפור המצפה לנו בתחנה הבאה.

 שמורת טבע נחל תנינים נסיעה של חמש דקות בלבד מאמות המים של בית חנניה לשמורת הטבע נחל תנינים - אתר בתשלום של רשות הטבע והגנים. הקפידו לקחת חוברת הסבר עם מפה המפרטת את מסלולי ההליכה. בידקו אם ומתי מתקיימת הדגמה של פעולת מתקני המים ששוחזרו במקום. נלך בשביל היוצא ממבואת הכניסה ולאחר כמה דקות הליכה נראה את הסכר העתיק המרשים שנבנה בתקופה הרומית המאוחרת.

מדובר כאן במערכת מים נוספת לקיסריה שנסתמכה על הרעיון הבא: על גבי ערוצי שני הנחלים תנינים ועדה, נבנה סכר שאורכו כמאתיים מטר. סכר זה גרם לאיגום מי הנחלים ומי מעיינות שבאזור וליצירת מאגר מלאכותי שגובה מימיו היה כשני מטר מעל מפלס הזרימה הקודם. ממאגר ענק זה נבנתה אמה נוספת שמשכה את מימיו לעיר קיסריה. אמה זו מכונה "האמה הנמוכה". הואיל ומי נחל תנינים והנביעות שבאזור המאגר הם מליחים - שימשו המים לצרכים האחרים מלבד שתיה - מרחצאות, מזרקות, שטיפה ועוד. מהסכר במבט מערבה נראית האמה הנמוכה משמאל ולצידה תעלות המפנות מים לטחנות קמח.

רשות הטבע והגנים שיחזרה חלק מהטחנות ומפעם לפעם מדגימה כיצד פעלו.

מקור: שילוט בשמורת נחל תנינים

מומלץ לרדת למסלול העובר ליד הטחנות הביזנטיות, ממשיך על גשר צף וחוזר לסכר.

מכאן תוכלו להמשיך עד קצה הסכר, לחצות בדרך את ערוצי נחל עדה ונחל תנינים, לראות טחנת קמח עות`מנית ולעלות לנקודת תצפית שולטת. ניתן כמובן לבחור מכאן בכמה אפשרויות כמפורט במפת המסלולים שבחוברת שקיבלתם בכניסה לאתר. כאן המקום לספר על פרויקט ייבוש ביצות כברה שהחל בשנת 1924 והסתיים כעשור אחר כך ועל המהנדס דב קובלנוב (פירוט כאמור במאמר שקישורו מטה) .

ג`סר א-זרקא: הכפר וחופו משמורת הטבע נצא ברכב, נחצה את הכפר ג`סר א-זרקא ונגיע לחוף הדייגים למרגלות גבעה שהינה תל עתיק (הנחיות נסיעה בתחתית כתבה זו). נפנה ראשית צפונה לראות את הגשר שנתן לכפר את שמו ונבנה על ידי העות`מנים בשנת 1898. הגשר ממוקם סמוך מאוד לשפך של נחל תנינים לים.

נטפס לגבעה מדרום לשפך שהינה תל עתיק הידוע בשם קרוקודילופוליס - שם המלמד כי אכן היו כאן תנינים גם בעת העתיקה. התנין האחרון ניצוד כאן בשנת 1912. פוחלצו נמצא היום במוזיאון הטבע בתל-אביב.

הכפר המונה כ-15 אלף תושבים נראה על רכס הכורכר ממזרח. חלק מתושביו הם צאצאי שבט הע`וורנה שהתיישב במאה ה-19 סביב ביצת כברה ולאור הסדר עם ארגון פיק"א עברו תושביו לגבעה הנוכחית.

הואיל ומשמעות שם הכפר הוא הגשר על הנהר הכחול (ג`סר א-זרקא) יותר ויותר בתים בכפר נצבעים בצבע כחול.

 

נרד למפרץ הדייגים היפה. נוכל לאכול באחת ממסעדות הדגים שבחוף או לתאם מפגש או ארוחה בכפר.

מזה כעשור מתרחש בכפר שינוי המתבטא ביזמות תיירותיות וחברתיות. יותר ויותר מבקרים, ישראלים ותיירים, פוקדים את הכפר. פרויקט שכזה הוא הגסט האוז שהקים אחמד ג`וחה שגם מארח בביתו לארוחות שמכינה הייפא רעייתו (בתיאום מראש - פרטים מטה)

ארוחה אצל אחמד והייפא - צילום להמחשה בלבד

מפת אתרי הטיול וכתובות ב"וויז": 1 אמות המים בית חנניה - בוויז "גן כרמל - בית חנניה" חונים ממש בסמוך לכניסה ליישוב ליד אמות המים או ליד הגן.   2 בוויז: "שמורת טבע נחל תנינים"  חונים במגרש החניה של השמורה (כניסה לשמורה בתשלום)    3 בוויז: "תל תנינים (קרוקודילופוליס)"  חונים למרגלות התל על דרך העפר או במגרש הכורכר. 

הנה סרטון המתאר את הטיול

תהנו!

מקורות והרחבה
דב קובלנוב חלוץ נשכח של משק המים הישראלי
אתר שמורת נחל תנינים - רשות הטבע והגנים
הגסט האוז של ג`וחה - פייסבוק
לתיאום ארוחה וביקור - אחמד 052-8622088  נעמה: 052-6146265

לאלה שאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי) 

לרשותכם מטה מערכת תגובות!

חזרה לאתרים מרכז           חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אסתר  (25/09/2019)
כתבה וצילומים - סוף.. שנה טובה!
2.  מוטי  (26/09/2019)
שנה טובה גם לך ותודה רבה עבור הצעות לטיולים
3.  משה מאירי  (28/09/2019)
ליואב-שכחת להוסיף שאותה אמת המים שהלכתם לאורכה מבית חנניה-חצתה את רכס הכורכר שעליו בנוי היום הכפר הערבי- במנהרה יפה,שבזמנו ניתן היה ללכת לאורכה,כמעט בקומה זקופה,ורק בקצה המערבי היה צריך לזחול בגלל חדירת חול לקצה המנהרה. לצערנו,אנשי הכפר כפי הנראה לא התלהבו מביקורי הקבוצות במקום, ובנו בתים מעל המנהרה, כשבורות הביוב הוזרמו לתוכה. היום המנהרה כמובן סגורה,ולא ידוע לי אם יש תוכנית לנקות אותה ולהכין אותה לביקורים
4.  עמוס  (29/09/2019)
ליואב שלום, תודה מקרב לב על דפי המידע שאני זוכה לקבל ממך. הם ממש "מלח הארץ" ! שנה טובה ומבורכת ! עמוס ירקוני
5.  שושנה גקובסון  (30/09/2019)
יום אחד, פתאום מצאתי מייל מיואב אדם שלא הכרתי. קראתי את הכתבות בשקיקה ושמחתי על כל מייל נוסף שהגיע. אני חיה בטוסון אריזונה ואין לי מושג איך הגיעה כתובתי לידיך אבל זה לא חשוב. אנא המשך לשלוח את הכתבות המעניינות. בתודה שושנה.
6.  איחן בורשטיין  (30/09/2019)
כרגיל אצל יואב מרתק. כשאני רואה כיצד שוקמו אמות המים בצרפת (פונט די גאר) ובספרד(סגוביה) הבושה תוקפת אותי.
7.  מרום  (10/11/2019)
תודה ליואב ותודה לאיציק שוויקי שבדף התקופתי שלו הפנה אותי לכתבה היפה הזו
8.  אביבית גרא  (10/03/2020)
.אני האוצרת של שמורת טבע נחל תנינים רעיון ההמחשה באתר הוא הצגת שלושת הנושאים העיקריים שבשמורה: ארכיאולוגיה, היסטוריה וטבע ואלה מוצגים בשלטי ההסבר וההמחשה .וכן בדפדפת כל אלה הם פרי תחקיר ארוך, שכולל את האיורים של הציירת טניה סלוצקי גורנשטיין ועיצוב השילוט של המעצב עפר קוטלר עבורי הייתה זו סגירת מעגל עם היותי בעבר מדריכה בבית ספר שדה מעגן מיכאל.
9.  מוטי  (08/11/2020)
בתמורה לפינוי אדמת הביצות, רכשה פיק"א ...בשנת 1924, גבעת כורכר... והעניקה אותה ליושבי הביצות, רשמה אותה בטאבו על שמם. 1,200 דונם של אדמת טרשים על הגבעה, תמורת אלפי הדונם של הביצה ושוליה. על הגבעה הזאת קמה ג'יסר א-זרקא, הכפר הערבי היחיד שהוקם בעצם על ידי התנועה הציונית. (הארץ, 5 ביוני 2010 מירון רפופורט)
10.  יואב אבניאון  (06/05/2021)
מאז כתיבת הכתבה שופץ הגשר על שפך נחל תנינים וכיום ניתן להנות ממסלול רגלי קליל ונחמד על תל תנינים ובאזור הגשר. יואב
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.