בטיחות: האתר נמצא בשטח אש. יש לנהוג לפי ההוראות המחייבות. בדרך כלל אין כל בעיה להגיע למקום בשבתות וחגים.

הערות:   בשל המקום המבודד עדיף לנוע כאן בשני כלי רכב לפחות.

ראה גם סיפור במדור "ועוד" :  יבורך האל שנתן לנו  את הבאר הזו

 

 

שימו לב לסימני החירוץ שעשו חבלי הרועים על פני מאות רבות של שנים

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי 

 

 

 

המסע לבתומולכון בנגב                              חזרה לאתרים דרום

 הכתבה נמצאת בהרחבה - כל שמטה מכאן בגדר טיוטה שתושלם עד אמצע אוקטובר 2018

ארבעה גיבורים יש בסיפורנו.
קשה להתמודד עם יותר מארבע דמויות בספרים שאני קורא ולכן הגבלתי גם את סיפורנו לארבעה גיבורים.
נכיר אותם:

וותיקי גדוד 451
היינו בני 22 כשנפגשנו לראשונה. שרות מילואים ראשון, שיער ארוך, אימון הקמה של גדוד תותחנים בשבטה, עשרות תעסוקות מבצעיות ואימונים. מאז ובמשך שנות דור נישאנו, ילדנו ילדים, התברגנו, השתחררנו משרות מילואים והמשכנו לשמור על קשר הדוק. מידי שנה ממש כמו שעון שוויצרי אנו יוצאים לטיול של יומיים לאזור אחר בארץ. בכל פעם דומה שרק אמש נפגשנו לראשונה ובכל זאת עברו כבר ארבעים שנה. באופן לא מפתיע, אני הוא זה שמוביל את הטיול הן בשל מקצועי כמורה דרך והן בשל עברי כמפקד הגדוד. הגיוני לא?
בטיול האחרון הדרמנו ויצאנו בעקבות דן גזית לבתומולכון.

דן גזית
דו. חי ופועל בקיבוץ גבולות כבר כשישים שנה. היה ארכיאולוג ומומחה בהסטוריה של חבל הבשור בעל תואר שני בארכיאולוגיה ובפרה-הסטוריה ולאחרונה מתרכז בשלהי התקופה העות`מאנית ובמלחמה העולמית הראשונה. את דן היכרתי מפרסומיו הרבים ברשת ולפני כשנתיים אף כתב באתרי. למרות היכרות עם השטח והנושא, חשבתי כי במסגרת טיול ותיקי הגדוד יהיה זה נפלא לבקש את דן להוביל אותנו במסע ג`יפים לחולות חלוצה לבתומולכון – שם ביזנטי קדום שהוצע למקום על ידי פרופסור יורם צפריר.

יורם צפריר ז"ל
היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר במוסדות מחקר אחרים. התמחה בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית וחפר באתרים רבים בארץ. במשך חמש עונות חפירה, החל משנת 1975, חשף יורם מתחמים בבתומולכון ויצר בסיס תאורטי ומעשי למחקרים עתידיים במקום.

בתומולכון
הישוב הקדום המרתק ורווי מסתורין הוא הגיבור האמיתי של כתבה זו. המקום ידוע יותר כרחובות שבנגב - אתר מבודד בלב חולות חלוצה שרובם משמשים שטחי אש של צה"ל. עיר נבטית/ביזנטית גדולה שרק חלק קטנטן ממנה נחפר המעלה שאלות רבות ומרתקות על תושביה הקדומים, מקורות פרנסתם ונסיבות העלמותם.

אז מוכנים להמריא?
יוצאים לדרך

 

יורם צפריר חפר חמש עונות
מחקר משלים 2016 עוזי דהרי
רוחייבה לא היתה פוליס אלא כפר
הנבטים ניצלו עלייה ברמת חיים ברומא מימי אוגוסטוס עמוד 68 תאור שפע מוצרים
שתי דרכי סחר
מדוע המשבר הכלכלי במאה 3 ורעידת אדמה 363 לא גרמו דעיכה בנגב - 5 סיבות במאמר

צפריר גילה חרסים נבטים כתובת קצרה פסלון ברונזה אופייני לנבטים הנהוג בפולחן לאל דושרא

צפריר הציע השם " בירטייבה" שם ישוב  המופיע בפפירוסים שנתגלו בניצנה . המשמעות  באר טוב
אפשרות שנייה "בתומולכון" בית מולכו אולי עש המלך הנבטי מולכו

275 מ מעל פני הים
109 דונם ללא שתי כנסיות שמחוץ לעיר
במקום אחר במאמר 120 דונם כולל אגן הניקוז שבשולי העיר
כ 4200 איש

284 מבנים מהם 245 למגורים
302 מטר ממוצע למבנה מהם 194 מר בנוי!
הרוב קומה אחת.
אין מבנה מסודר. מעט מבני ציבור למעט כנסיות.

4 כנסיות
הצפונית היא כנסיית המנזר הגדולה בנגב
מחצית שנייה מאה 5 חרבה במאה 7
200 שנות פעילות
קריפטה מצופה שיש

הדרומית ליד הבאר לא נחפרה

מרכז מנהלי בן 3 קומות 4700 מר !! הגבוה ביישוב
10 חאנים!!

מים
אזור של כ 100 ממ גשם בשנה
כ 240 בורות לפי הערכה בעיר עצמה בעומק אופייני של 4 מטר . מטויח
32  מחוץ לעיר
מאגרים פתוחים הדרומי 18 על 24 עומק 4.5 מטר. קיר 15 נדבכים מטוייח. כנראה לא לשתייה אלא להשקיית בהמות..רחצה וכביסה

באר 63 מטר עומק. ב 2005 נמדדה כמודת מים של 17 מ. בעבר 37 מ...
שימש לבית המרחץ...

עורף חקלאי בנחלים שונרה רוחייבה? 2477 דונם מפולסים ומטורסים ועם תעלות ההטייה.
נפח האבן לבניית המערך החקלאי הוא פי 2 מהנפח שדימש לבניית העיר כולה!
הטירוס והפילוס גרמו להרטבה לעומק ולא שטחי כפי התנאים הטבעיים

דגנים קטניות וירקות אך בעיקר עצי פרי!
דגנים בעיקר בבקעת באר שבע והיה סחר
בעלי חיים גודלו במכלאות שהתגלו מצפון לעיר

גת התגלתה במערה בעיר..?

צליינות

התקיימה כ 300 שנה כישוב חקלאי משגשג
נטישה מאה 7  מייד אחרי הכיבוש המוסלמי.
יתכן שהאוכלוסיה התאסלמה ונדדה לשטחים בצפון.
רק ניצנה (העילית) המשיכה להתקיים בתקופה הערבית

הדת היתה אמצעי לשרוד. הקיום הבסיסי הוא ערך המפתח.

מציינים שהמסגד בשבטה נבנה לאחר נטישת הכנסיה ועם אלמנטים בשימוש משני

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי