YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

סליחה עבד אל-חמיד, מה השעה ?                                               חזרה ל"ועוד"   

מה הותירו לנו הטורקים בארבע מאות שנות אימפריה (1516-1917) ? יש שיגידו כלום...יש שיאמרו את שיטת הבקשיש ...ויש שיזכרו מפעלי בניה וקידמה של אותם ימים הכוללים את חומות ירושלים, העיר באר שבע, רכבת העמק ומגדלי השעון.

 נעסוק כאן במגדלי השעון הפזורים ברחבי הארץ וננסה לברר:
  • מיהו עבד אל-חמיד?
  • איזה מגדל שעון אפשר לראות רק בתמונות?
  • מיהו היוצא דופן מבין המגדלים?
  • מה למנהלת גן מוזיקלי מעכו ולשעוני עבד אל חמיד?
אגב, אם את יודעת את התשובות לשאלות אלה..את פטורה מהמשך הקריאה... (איך הפמיניזם כאן?..)
 
נתחיל בסולטן.
עבד אל-חמיד השני - שליטה של האימפריה העות`מאנית עלה לשלטון בשנת 1876 והודח במהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1909. היה ידוע כנגר מעולה, משורר, חובב האבקות, רכבות, שעונים ויש שיעידו גם נשים.... הסולטן הסתגר בארמונו ומיעט לבקר ברחבי הממלכה. נודע לשמצה בשל אחריותו לטבח הארמני הראשון.
מקור התמונה: ויקיפדיה
 
היה זה מקובל באימפריה העות`מנית להקים מגדלי שעון ציבוריים עוד קודם לעליתו של שליטנו הנ"ל. הראשון שבהם נבנה מעץ בשנת 1839 ליד מסגד באיסטנבול. עבד אל-חמיד השני הורה בשנת 1894 להחליפו במגדל אבן. פרנסי כל עיר ברחבי האמפריה חשו שחובתם לבנות גם כן מגדלים - בדרך כלל ליד מוסדות העיריה וכיכרות. סגנון הבניה היה מעורב ושילב מוטיבים אירופאים ומזרחיים.
 
מגדלי השעון בארץ ישראל נבנו לציון 25 שנה לשלטונו של עבד אל-חמיד, שחל בשנת 1901 וזאת כחלק מלמעלה מ-100 מגדלי שעון שנבנו בכל רחבי האימפריה העותמאנית.
בהקמת מגדלי השעון ביקש הסולטן להטביע חותם אישי, וכנראה להעביר מסר של דייקנות וקידמה, מעין אות לכניסת תורכיה לעידן המודרני האירופאי.
 
בתחומי ארץ ישראל נבנו באותה עת שבעה מגדלי שעון בערים הבאות:
  • יפו
  • ירושלים
  • שכם
  • חיפה
  • עכו
  • נצרת
  • צפת
קצב בניית המגדלים היה שונה בכל מקום והותנה בגיוס כספים של פרנסי הערים.
 
מגדל השעון ביפו  -  המפורסם מסדרת המגדלים.
אבן הפינה להקמתו נורתה בשנת 1900. שנה אחר כך כבר התנוססו שתי קומות, אך רק בשנת 1903 או 1904 נחנך המגדל רשמית. המגדל מוקם בכיכר השוק שמחוץ לחומות הישנות בסמוך למרכז השלטון העות`מני החדש ("הסראיה" - ארמון בטורקית). אחד מתורמי הכספים לפרויקט היה יוסף מויאל סוחר ומפרנסי העיר. קשר יהודי נוסף הוא השען משה שינברג שהתקין את השעונים בראש המגדל. המבנה . בשנת 1963 עוטר המבנה בעבודת מסגרות ברזל המתארת אירועים הסטוריים בתולדות יפו ושופץ בתחילת שנות האלפיים . על המבנה קבוע לוח המנציח את הקרב על יפו בשנת 1948.

מקור התמונה: אוסף מאטסון

מקור התמונה: ספרו של יהודה לבנוני (ראה פירוט בסוף הפוסט)

מגדל השעון בשער יפו בירושלים  מגדל השעון בשער יפו הוקם מאוחר יחסית לאחרים והושלם ונחנך בשנת 1907. המגדל הוקם על מבנה השער עצמו ובראשו ארבעה שעונים. המגדל היה מפואר ומרשים  ליד המגדל ניצב סביל מפואר ומעוטר שסיפק מים חיים לבאי העיר והשוק שהיה סביב השער.
 
 
  מקור התמונה: אתר משרד התרבות הצרפתי
 
כשצעד אלנבי בדצמבר 1917 בשער יפו ניבט מעליו המגדל כסמל ל- 400 שנות שליטה עות`מנית.
סמליות המגדל וסגנונו המתיימר להיות אירופאי לא נשא חן בעיני האנגלים.
לפיכך בעידודם של אדוני הארץ החדשים השיגה בשנת 1922 "האגודה למען ירושלים" סכום של 500 לירות שטרלינג לצורך פירוק המגדל. אגודה זו הייתה מעין מועצה עירונית לצד הממשל הצבאי וחברו בה נציגים מכל הזרמים והדתות כולל מיודענו – אליעזר בן יהודה. כשנודעה כוונת פירוק המגדל פנו רבים לרונלד סטורס מושל ירושלים בבקשה להציל את המבנה שהוקם בעמל ובממון רב רק 16 שנה קודם לכן. סטורס הבטיח כי המגדל יוקם מחדש במקום אחר.  
פרופסור יעקב שביט מביא במאמר את סיכומו של סטורס עצמו על פעילות האגודההשלמנו את שיקום החומות - - - והמצודה; תיקנו את שער שכם, שער הורדוס ושער ציון וסילקנו את מגדל-השעון הגועלי משער יפו. (יעקב שביט, "ירושלים כבירה קולוניאלית וכמרכז של פעילות תרבות").
 
הואיל והקבלן המפרק לא יכל לשמור על אבני המגדל בשלמותן – והואיל והאנגלים בחלו בסגנון המגדל המקורי - מונה לתכנון מגדל חדש האדריכל הראשי של מחלקת עבודות ציבוריות הבריטית - קליפורד האלידיי - וזה הציג בינואר 1924 מודל למגדל החדש.  המקום שנבחר הוא כיכר אלנבי – היא כיכר צה"ל כיום  (כיכר אלנבי "נוספת" וחדשה יותר היא זו שברוממה. האנדרטה שבה על פי דב גנחובסקי נבנתה מאבני המגדל שפורק בשער יפו על מנת להשפיל את השלטון היוצא...)
עד סוף שנת 1924 שנה הושלמה בנית מגדל השעון החדש.
היה זה מעין קניון קטן..מבנה בצורת ריש כשמקודקודו מתנשא המגדל. הסגנון תאם לדעת המתכננים את אופי העיר – לחנויות שערים מקומרים וגגות בעלות כיפות מזרחיות. המגדל עצמו פשוט ובעל קווים נקיים ..במקום בסגנון עותמני-ויקטוריאני ..סגנון בריטי-מזרחי...   

מקור התמונה: אוסף מאטסון
 
אך בירושלים מגדלי שעון לא נועדו לשרוד זמן רב...אם כי המבנה עם שעון השמש שממול שוק מחנה יהודה שורד בגלגולים שונים מאז 1908 ..
עשר שנים לאחר הקמתו הוסר מגדל השעון החדש (בשנת 1934) כדי להקל על זרימת התנועה.
מקור טוב לנושא זה: הספר Hybrid Urbanism   בעריכת נאזר אל סעיד. פרק על ארכיטקטורה בריטית בירושלים שכתבו רון פוקס וגילברט הרברט.

מגדל השעון בשכם גם עיר זו – בירת השומרון - זכתה למגדל העומד עד היום ברחובה הראשי של העיר סמוך לכניסה לקסבה. בשירות המילואים שלי חלפתי על פניו פעמים רבות – אך אודה כי לא התעמקתי ביופיו אלה נדרכתי לקדם צרות אפשריות... המגדל נבנה בשנת 1900 או 1902 לפי מקורות שונים. בתמונה מגדל השעון העו`מני בשכם 1917 :

מקור התמונה: ספרו של יהודה לבנוני (ראה פירוט בסוף הפוסט)

ליד בית העיריה החדש נבנה שנים אחר כך מגדל נוסף:

מקור התמונה: ויקיפדיה

מגדל השעון בחיפה  מגדל זה עומד כיום בעיר התחתית בסמיכות למגדל המפרש המפורסם המכונה בפי רבים כמגדל "הטיל". המגדל בן שש קומות שמור להפליא אם כי השעונים לא שרדו בו. המגדל נבנה בחזית מסגד אל ג`ארינה הפעיל גם כיום. ניתן להכנס לחצר תמורת תרומה צנועה.

 

מגדל השעון בעכו מגדל זה מתנוסס בעיר העתיקה מעל חאן אל עומדן (העמודים). חאן מרשים זה נבנה בסוף המאה ה-18 בידי מושל עכו אל-ג`אזר שדבקה לו – כנראה בצדק – תדמית של איש אכזר ותקיף. המגדל הוקם בשנת 1905.

אם נביט על השעונים נבחין בתופעה חריגה: כל אחד מארבעת השעונים שונה מרעהו. זה הפונה לרחבת החאן מעוטר באותיות עבריות והאחרים בספרות רגילות, לטיניות וערביות.

מאחרי תופעה זו סיפור מענין:
לימים התקלקל ונאלם השעון ובאמצע שנות ה-50 הוחלט בעיריית עכו לשולחו לתיקון. בדרך מסתורית השעון נעלם ולא שב למקומו והמגדל עמד יתום כיובל שנים. מזלו של המגדל האיר לו פנים בשנת 2000, הנושא המרכז בגני הילדים בעכו באותה שנה היה "עכו עירי". אפרת סרברו מנהלת הגן המוסיקאלי בנתה תוכנית שנתית שהוקדשה לשעוני החוצות שבעיר עכו . המגדל העצוב שבחאן העתיק על חלליו הריקים כונה ע"י יד אחד מילדי הגן "המגדל בלי העין", דבר שהצית את דמיונם של הילדים, שביקשו להחזיר את השעון למקומו במגדל ולשמחו.
הילדים בעזרת הגננת העלו רעיונות שונים להשבת השעון למקומו ולבסוף הוחלט שילדי כל הגנים בעכו ישתתפו בפרויקט "השבת השעון למגדל היתום". במסגרת הפרויקט ילדי הגנים היו אמורים לעצב ולבנות דגמים שונים, לארבע פתחי המגדל העגולים, לבצע תחרות עירונית והדגם הזוכה יוצע להתקנה במגדל היתום. הפרויקט נמשך לאורך כל שנת הלימודים והתקיים בכל הגנים בעיר יהודים וערבים. בחלקם הייתה זו פעילות משותפת להורים ולילדים. לבסוף, לאחר קיום תחרות עיצוב , נבחר דגם שעוצב ע"י גיא פורת מגן הילדים "פרפר נחמד". הדגם הציג רעיון של סובלנות ודו קיום, כאשר כל צד בשעון מייצג מגזר אחר בישוב: בצד א` היה כתוב שלום, בצד ב` סלאם בערבית בצד ג` PEACE ובצד הרביעי סמל עיריית עכו המסמל את כלל ילדי הישוב.
לביצוע ומימוש הפרויקט הלכה למעשה תרמו הורים "שקל חינוכי" אחד לטובת הפרויקט. אפרת הפעילה את עיריית עכו ואת החברה לפיתוח עכו העתיקה שגייסו גם תורם לנושא.
רשות העתיקות, הכירה אף היא בחשיבות הפרויקט והסכימה לאשר את דגם הילדים בשינוי מסוים הנובע מהנחיצות להצמד ככל האפשר לדגם המקורי . לבסוף לאחר התלבטויות רבות הוחלט שהשעון יבטא את המגזרים השונים בעכו בעזרת ספרות ואותיות. בכל אחת מפאות המגדל עוצב שעון שונה: האחד עם -אותיות עבריות, השני עם- ספרות ערביות, השלישי עם ספרות רומיות והרביעי עם ספרות רגילות.
בטקס חגיגי שנערך באמצע חודש מאי 2001 נחנך מגדל השעון המחודש ובנוכחות של כ-1500 מוזמנים מהארץ ומחו"ל.  תודה על המידע לידידי בני כלפון איש עכו.

מגדל השעון בצפת  מגדל זה שהוקם ששנת 1900, נמצא בפינה הצפונית של מבנה ענק ששימש מרכז השלטון העות`מני בצפת (הסראייה). כיום משמש המקום מרכז קהילתי עירוני. החל מתחילת שנות האלפיים מתקתקים שעונים במרומי המגדל. 

  

מגדל השעון בנצרת  מגדל זה שונה במקצת מששת חבריו ויש המפקפקים בכך כי הוא חלק מאותה "סדרה". המגדל הממוקם מעל הסראיה – מבנה השלטון שהקים במאה ה-18 מושל הגליל דהאר אל עומר. המגדל הוא בן קומה אחת וסגנונו האדריכלי בעל מוטיבים הנמצאים גם אצל חבריו. 

תודה לירון טוראל על צילום המגדל הנצרתי

למתעניינים בנושא מומלץ הספר "למי צלצלו השעונים?" מאת יהודה לבנוני הכולל שפע תמונות הסטוריות ותחקיר מעמיק בנושא. חלק מהתמונות כאן מובאות באדיבותו ועל כך תודתי.


תגובות
1.  חנה  (23/04/2011)
לדעתי, הרעיון להפצה ולשימור אתרים הוא חשוב מאין כמוהו. רבים במדינה אינם מודעים לסיפורים היסטוריים ואינם מתענינים בהם לצערי. האינטרנט הוא מקור בלתי נדלה לתיקון עוול זה
2.  רויטל  (01/06/2011)
שימור אתרים זה כבר בדם אצלי אהבתי את הכתבה למדתי המון ואשמח להעביר הלאה
3.  אביטל  (14/04/2012)
חייבים לשמר את האתרים הנמצאים בארץ, וכן לספר את סיפוריהם הלאה....
4.  רוני  (11/10/2012)
פשוט מרתק
5.  עזרא  (13/10/2013)
מחכים!
6.  דנה  (22/11/2013)
כתבה מאוד מעניינת דנה האתר שמראה את השעה כרגע בישראל ובכל העולם http://clocks.webzai.com/clocks/
7.  נעמי  (14/03/2014)
כתבה מרתקת, וגם מאוד עוזרת לי בתור מדריכה!
8.  אברשה , הוד השרון - רמתיים  (24/03/2014)
בשבת לפני יומיים טיילתי בעכו עם רעייתי וידידים . והיום , קצת באיחור , נתקלתי בכתבה היפיפיה הזו . מוטב מאוחר מאשר אף פעם . תודה
9.  חוה  (25/03/2014)
תודה על הספור הנחמד.בקרתי בשבת בעכו והתרשמתי עמוקות מעבודות השיפוצים הנמרצות של החברה לפיתוח עכו.כשהבטתי אל חאן אל עומדן ראיתי לפתע את מגדל השעון מזדקר מאחוריו. כמה יפה הוא המגדל. הופתעתי שהשעונים קבועים בו. כמאז ימים ימימה ואז עדיין לא ידעתי את הספור המפורסם כאן אזכור כעוד להרבה זמן את השבת היפה בעכו. עלו והצליחו. חוה
10.  נפתלי ס', חיפה  (28/10/2015)
שלום. בעקבות הפינה "דקה ישראלית" בגלי צה"ל ביום י"ד במרחשוון תשע"ו (27 באוקטובר 2015), שעסקה בשעונים שהקים עבדול חמיד השני, הגעתי לדף זה המרחיב את אשר שודר ברדיו. אני עובר לעיתים קרובות ליד השעון החיפני, ומעתה אדע יותר פרטים עליו ועל הדומים לו. תודה לגל"ץ ולבעלי הדף הזה.