מוזאון השומרוני הטוב                                                    חזרה לאתרים מרכז

 מוזאון ייחודי בו רוכזו פסיפסים מרהיבים מיהודה שומרון ועזה – נסיעה קצרה מירושלים.

"ככה כן בונים חומה".
מוזאון מעוצב, נקי מוקפד, חומר הסברה מעולה ובעיקר מעניין ושובה את העין. לאחר שנת הרצה עבר האתר בקיץ 2010 לניהול רשות הטבע והגנים והורחבו ימי ושעות הביקור.

נתחיל בשומרוני הטוב.
בברית החדשה (לוקס 10) מסופר כי ישוע מתאר מעשה שכך היה:
"אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ.
וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו. לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: `דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.`
 
משל זה בו מופיעים בני שלוש דתות (יהודי, ישוע מבשר הנצרות ושומרוני) מסמל את האידאל של טוב לב וחמלה.
על פי המסורת הנוצרית – ארוע זה התרחש כאן ממש ועל מנת לציינו הוקמה במקום כנסיה בתקופה הביזנטית.
המוזיאון שנפתח ביוני 2009 – מציג פסיפסים מבתי כנסת יהודיים, שומרוניים וכנסיות – כולם משטחי יהודה שומרון ועזה והוא פרי הפקה של קצין מטה לארכיאולוגיה באזור יהודה ושומרון, רשות העתיקות ואחרים. במיוחד ראוי לציון פועלו של יצחק מגן ששימש קמ"ט ארכאולוגיה שנים רבות.

אמנות הפסיפס
הפסיפס משלב פיסות אבן ססגוניות הטבועות במלט או חומר דומה ויוצרות תבנית גראפית. בעת העתיקה שימש הפסיפס כחיפוי רצפה למבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. איכותו של הפסיפס נמדדת בגודל האבנים המשובצות בו וביכולת האמן ליצור נפחיות של הדמויות והעיטורים.
לעיתים נמצאו אותם דגמים בכנסיות ובבתי כנסת וככל הנראה נעשו על ידי אותם היוצרים.
פסיפסים הראשונים בתרבות המערבית נמצאו החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ביוון ואיכותם עלתה עם השנים. לשיא הגיעה התפשטותה פסיפסים בתקופה הביזנטית  (החל מהמאה ה- 4 לספירה).
לצורך ריצוף כנסיה בינונית נעשה שימוש בלמעלה משני מליון אבני פסיפס !

המוזיאון
הפסיפסים מוצגים בשתי קבוצות: קבוצת פסיפסים אחת מוצגת בשטח הפתוח והקבוצה השנייה מוצגת בתוך מבנה המוזיאון שחלקו ממוזג – נכס משמעותי בימי קיץ חמים.

בין המוצגים פסיפסים מבתי כנסת יהודיים הנושאים כתובות וכתובות מן המתחם השומרוני המקודש בהר גריזים.

קטע פסיפס מרצפת בית הכנסת בעזה המוצג בפעם הראשונה לקהל  (בכניסה בחוץ מייד משמאל). בית הכנסת מתוארך לתחילת המאה השישית לספירה.
אחד הממצאים המרגשים והמרשימים הוא קטע אחר מבית כנסת זה:
אל המבקר ניבטת דמותו של דוד המלך בדמות אורפיאוס לבוש בבגדי קיסר ביזנטי ופורט על נבל מיתרים  (גשר המיתרים מתקשר כך להסטוריה של ירושלים...)
מעל לכלי הנגינה כתוב באותיות עבריות ובכתיב מלא "דויד". סביב המלך ניצבים גור אריות, ג`ירפה ונחש המאזינים לנגינתו.
עצם קיומו של דוד המלך היה שנוי במחלוקת שנים רבות. כתובת זו המשובצת בפסיפס מרגשת אך יש לזכור כי היא מאוחרת יחסית (כ- 1500 שנה לאחר ימי דוד).
בשנת 1993 התגלתה בתל דן כתובת בה מצוין "בית דוד" וזו מתוארכת סביב המאה ה- 8  לפני הספירה. זהו האזכור הכתוב הקדום ביותר ל`בית דוד" שהתגלה בארץ ישראל ועתה אין ספק כי דוד מלך ישראל חי וקיים!

כתובות מרשימה נוספת נושאת המילים "שלום על ישראל".

במוזיאון מוצגים ממצאים שונים מן התקופה הביזנטית שנמצאו בכנסיות שונות. מרשימים במיוחד  ממצאים מהמנזר הנטוש הענק מרטריוס המצוי כיום בלב הישוב מעלה אדומים (נפתח גם הוא לביקור - פרטים בסוף הכתבה).


פסיפס מדיר קלעה - מנזר ביזנטי מבוצר ליד פדואל בשומרון

נ.צ. רשת ישראל חדשה (מקורב):  635920 / 234000 
מיקום: סמוך לכביש 1 בקטע ירושלים-יריחו, פחות מקילומטר מזרחה מתחנת הדלק הסמוכה לצומת כביש 1 עם כביש אלון.
רכב:  הגעה עם רכב רגיל  
הערות:   מחיר לאתר השומרוני הטוב: 21 ₪ למבוגר, 9 ₪ לילד, מנזר אותימיוס 14 ₪ למבוגר, 7 ₪ לילד. כרטיס משולב (השומרוני הטוב ומנזר אותימיוס) 28 ₪ למבוגר, 13 ₪ לילד. מנזר מרטיריוס- כניסה חינם, בתיאום מראש, סגור בשבת. חינם למנויי רשות הטבע והגנים.  גבייה החל מ 1.8.2010.  שעות פתיחה : 8:00-17:00 קיץ, 8:00-16:00 חורף. ימי שישי וערבי חג סגירה שעה אחת קודם לכן. קיימת אפשרות להארכת שעות הפעילות, בתיאום מראש.
הצילום בעבר היה אסור. כיום הותר.

משך הביקור :כשעה
דרגת קושי: קל 
עונה מומלצת: כל השנה.
עוד באזור :  מנזר אותימיוס באזור התעשיה מישור אדומים, מנזר מרטריוס במעלה אדומים, עין פרת, נבי מוסא, דיר חג`לה, ים המלח.
תרשים סכמטי: מצורף
מקורות ותודות : חוברת המוזיאון שהופקה על ידי קמ"ט ארכאולוגיה, מאמר של פרופסור אשר עובדיה על בית הכנסת בעזה, אתר רשות העתיקות, אתר משרד התיירות.

 

 חזרה לאתרים מרכז   חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  ירון  (22/07/2010)
פסיפס דוד מעזה הוא העתק
2.  ארנון הדרי  (22/10/2010)
בעיר עזה היתה קהילה יהודית גדולה , כמעט ברציפות ובמשך כ 2,500 שנים. הקטע הדרום-מערבי של העיר עזה מכונה עד היום - ח'ארת אליהוד. הפסיפס (שניצל ברגע האחרון בשנת 1994 לפני שטרקטורים של ערפאת ואש"ף התכוונו לחרוש אותו במסגרת שלום-אוסלו) הוא מתוך בית כנסת מרכזי לפני 1500 שנים. נתן העזתי פעל בעיר עזה בה היה ישוב מרכזי ליהודים במאה השש-עשרה. הקהילה היהודית ניהלה בית-ספר ובתי-כנסת עד שנת 1910 . היהודים נרדפו ע"י שכניהם המוסלמים. בפרעות 1936 גורשו היהודים האחרונים מבתיהם וכך חוסלה ההתיישבות היהודית המפוארת של כ 2,500 שנים בעיר העיברית -עזה.
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.