Baybars who                                                            חזרה ל"ועוד"  

בַּיְבַּרְס או אולי אתם מכירים אותו בשמו המלא: אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין בייברס אל-בונדוקדארי...דמות לא מוכרת עם סיפור חיים מרתק שפעל כאן לפני 750 שנה ומעלליו ניכרים עד היום בנוף ארצנו. כולם מכירים את הורדוס - הבנאי הגדול אך לבייברס הייתה השפעה לא פחותה על הנוף. בניגוד להורדוס הוא אחראי יותר על מה שלא רואים מאשר על הנגלה לעין...

  

 אז איפה נתחיל...
כמובן בהגחתו לחלל העולם. חצי האי קרים - 1223 . הילד התפתח להיות בחור חם מזג, גבוה ומוצק - גוון עור כהה עינים כחולות.  כאן מתחילה בעיה: עין אחת כחולה. השנייה לא משהו. סובלת מקטארקט כבר בגילו הצעיר.

בייברס יגדל להיות שליט מצרים וסוריה וחייו יסובו במאבק איתנים מול שני כוחות אדירים:
  • ממזרח – המונגולים האסיאתים
  • ממערב – הצלבנים האירופאים         

אבל רגע. לא נקדים המאוחר.

בהיותו בן עשרים לערך פלשו המונגולים לאזור מגוריו וזרעו הרס וחורבן. החשבון איתם יסגר עוד כעשרים שנה..
בייברס נמכר לקצין ממלוכי להיות עבד ובשל הפגם בעינו נקבע עבורו מחיר מגוחך של 800  דינר. הוא נשלח לארץ הנילוס לשרת כחייל. הממלוכים (בערבית המשמעות "נרכש", "נקנה") היו חיילים עבדים בשירותם של הח`ליפים של בית עבאס בהמשך "אימצו" אותם גם שושלות שלטון אחרות. בייברס גדל כחייל ובמהרה הוא מרשים את כל הסובבים אותו בכשרונותיו. הוא ממונה להיות שומר ראש של השליט המצרי ומעמדו בצבא מתחזק.

1250 מנסרה שבמצרים
כאן מתחילה מערכת היחסים של גיבורנו עם העולם הנוצרי מערבי צלבני.
אותה עת – בארץ הקודש שולטים הצלבנים שהגיעו לכאן  150 שנה קודם לכן. אמנם ממלכתם מקוצצת לאחר התבוסה בקרני חיטין מול צלאח א-דין , אך עכו מבוצרת לתפארה וערי החוף - אשקלון, יפו, אפולוניה, קיסריה ועתלית  משגשגות ומבוצרות.
לואי התשיעי מלך צרפת  מפליג למצרים למסע הצלב השביעי. הנה לואי בציור של אל גרקו:

 
בייברס משרת כקצין בכיר בצבא . העימות מול בייברס וצבאו לא מותיר ללואי סיכוי – הוא נופל בשבי ומשוחרר רק לאחר תשלום כופר נכבד. בייברס גומל בליבו להשלים את סילוק ממלכת הצלבנים מהאזור.

1260 – עשר שנים אחרי הנצחון במצרים – מתחולל כאן אצלנו בעמק יזרעאל – אחד הקרבות המכריעים בהסטוריה. קרב עין ג`אלות. ג`אלות - גולית הוא שמו של מעין חרוד. מאז המבחן של גדעון למלקקים זרמו הרבה מים במעין . האויב: לא פחות ולא יותר – כח מונגולי של כ- 15,000 איש מול כוח ממלוכי דומה. בייברס עושה את הבלתי יאמן – מביס את המונגולים בקרב בו נעשה לראשונה שימוש בחומר נפץ בתותחים בחלק זה של העולם. מהלך ההסטוריה היה יכול להיות אחר לחלוטין לולא נצחון זה.

1260 אוקטובר -  הבוס של בייברס – הסולטן האיובי קוטוז נרצח ביד נעלמה בעת מסע צייד. כנראה ידו של ידידנו בחשה בעניין. בייברס הופך השליט הבלתי מעורער של מצרים (במקביל למינוי חליף בובה..)
תכניותיו של בייברס לגבי הצלבנים - עומדות להתממש...

את עכו אמנם לא הצליח בייברס לכבוש בשנת 1262 – היא תכבש רק ב- 1291 על ידי ממשיכי דרכו - אך שורה ארוכה של הישגים צבאיים נרשמה לזכותו. בזו אחר זו נופלות הערים הצלבניות לידי צבאו חדור המוטיבציה. בייברס שחשש מחזרת הארופאים בדרך הים, השתדל לא להשאיר אבן על אבן - בעיקר בערי החוף שכבש.

 הנה רשימת כיבושיו והחורבן שזרע בתחומי ארץ ישראל: 

שנה
אתר
פרטים
 
1266
ארסור (אפולוניה)
לאחר 40 ימי מצור הושמדה העיר ונשארה חרבה עד היום
1266
צפת
חרבה המצודה הצלבנית - שבראש הגבעה הקרויה כך עד היום  - מהגדולות במזרח התיכון
1268
יפו
העיר נכבשה ללא התנגדות, נהרסה ותושביה הוגלו
1270
אשקלון
העיר נהרסה ונמלה נסתם
1270
קלע`ת גדין (יחיעם)
 
1271
אכזיב
 
1271
מונפורט
ב- 1266 לא צלח בייברס לכבוש. חמש שנים אחר כך הכריע את המקום במשא ומתן לאחר שהחל למוטט את החומה המערבית (תמונה בהמשך)
1276
קיסריה
ביצוריו של לואי ה-9 לא עמדו במבחן
 
 
בייברס הרבה להרוס אך יזכר גם כבונה גדול וכמייסד תשתיות ציבוריות כמדרסות, מסגדים, גשרים, מערכת העברת הודעות (סוסים, תחנות איתות, דואר יונים), תעלות ועוד.
בייברס שלא נולד כלל כמוסלמי – הפך מוסלמי אדוק ובנה מבנים רבים לשימושים דתיים.

 הנה טבלה של אתרים בארץ בהם בנה  

שנה
 
אתר
פרטים
1268
רמלה
מסגד אל עומרי
1269
נבי מוסא
כתובת הקדשה במקום
 
1274
יבנה מבנה קבר אבו הורירה - המיוחס גם לרבן גמליאל (כתובת הקדשה לבייברס במקום)
1275
קלעת נמרוד
ביצור המצודה האיובית – כתובת אדירה לכבודו (תמונה בהמשך)
 
לוד, יבנה, בנות יעקב
גשרים (גשר לוד - תמונה בהמשך. "הגשר הקופץ" ביבנה)
 
ירושלים
מדרסות (המחכמה המשמשת היום בסיס מג"ב), סבילים, אכסניה לעולי רגל, חידוש כיפת הסלע
 
צפת
מגדל עגול ענק על חורבות המצודה הצלבנית
 
קאקון
 
שיקום המצודה לאחר כיבושה בשל מיקומה הפנימי ושליטה על דרכים
 

סמלו של בייברס
יועץ שיווק מוכשר יעץ לשליט הפעלתן לאמץ לו לוגו משלו ואכן לוגו זה מוטבע בפינות רבות בארץ:
אריה אימתני המסמל את השליט האמיץ - המשחק בכף רגלו בחולדה מפוחדת - המסמלת
את
אוייביו (בתמונה - גשר לוד).

 

אריה זה מעטר אתרים כמו:
 

- שער האריות בירושלים (ראו הערה)
- גשר גינדס בלוד 
- מצודת נמרוד בגולן
- מצודת צפת (הממצא הועבר למוזיאון ישראל)
- מבנים רבים במצרים ובסוריה.

 

הערה:  שער האריות נבנה  כ- 250 שנה אחרי תקופתו של בייברס על ידי העותמנים (במאה ה- 16) שפרקו את שני צמדי הטורפים מאכסניה לעולי רגל שבנה בייברס – והטביעו אותם בחומה הירושלמית.

 

 

במקורות רבים מצוין כי לא מדובר באריה אלה בברדלס. באדיבות ד"ר שמעון גת אני מביא בשמו את ההרחבה הבאה:

"מזה שנים נפוצה הטענה שהיצור החתולי, המופיע בכתובות ובתבליטים הקשורים לסולטאן הממלוכי ביברס, אינו אלא ברדלס. מדריכים וכותבים רבים חוזרים על כך בכתב ובהדרכה. יהודה זיו טען, לפני שנים מספר שפרוש השם הוא בכלל נמר, וזאת בהתבסס על המילה פּארס, נמר בפרסית. לטענתו של זיו, השם הנכון הוא בַיי (אדון)- פּארס = אדון נמר, והיא השתבשה בערבית כי פּ דגושה הופכת ב` בערבית.
אלא שלא בברדלס ולא בנמר עסקינן. ראשית שמו של ביברס הוא שם תורכי. בתורכית קיימת האות פּ דגושה, כך שאין כאן שיבוש. יתרה מזאת: השם ביברס פרושו, בניב מסוים של השפה התורכית "אריה". אבל גם בלי ידיעת השפה התורכית אין צורך להמריא לערבות הסואנה האפריקאית ולחפש ברדלסים (שמן הסתם, במקום הולדתו של ביברס, לא נראו מעולם) ולא נמרים.
מבט אל כל תבליט של החתול הביברסי מלמד שלחתול יש רעמה וכפתור בקצה זנבו.
היצור החתולי היחיד שיש לו רעמה הוא כידוע האריה. כך גם לגבי הכפתור בזנב.
אין על כן כל צורך להמציא מחדש את ההסטוריה. פרוש שמו של ביברס "אריה" ובעל החיים בתבליט הוא ללא ספק אריה, גם אם אינו עונה במדויק לתצלום של אריה ברזולוציה גבוהה.
צריך לציין שגם הערך "ביברס" בויקיפדיה לוקה בטעות הזאת וזו ההזדמנות להעמיד דברים על דיוקם".

 

 

בשנת 1277 בהיותו בן 55 מת בייברס
הוא לגם כוס תרעלה שלא יועדה לו ככל הנראה. יש אומרים שהוא עצמו רקח אותה עבור נסיך אחר אותו תכנן להרוג עקב אזהרת אסטרולוגים על מוות מלכותי צפוי. בייברס נקבר בדמשק.


ממשיכי דרכו – הממלוכים שלטו בארץ עד 1517 – ובסה"כ כ- 250 שנה עד הכיבוש העות`מני.
בתקופה זו נבנו עוד מבנים רבים כמו:
המגדל הלבן ברמלה
מבנים רבים ב"רובע הממלוכי"
(שם לא רשמי) בירושלים (בעת שאנו מבקרים במנהרות הכותל - רוב הקשתות שמעלנו הן מתקופה זו).

הארכיטקטורה הממלוכית מרשימה ומיוחדת וסימני היכר בולטים שלה הם:

  • אבלק  פרושו "מנומר"  - קיר בו הנדבכים בנויים לסירוגין מאבנים בצבעים שונים (בד"כ לבן שחור ואדום)
  • מוּ‏קָ‏רְנָ‏ס  תקרות מקומרות המשובצות בנטיפי אבן משושים
  • קלייבו  שיבוץ אבנים צבעוניות או זכוכיות לתוך משטח מאבן, שסותתו לתוכו שקערוריות בדיוק בגודל האבן המשובצת
  • סיתות עדין ומופתי 
  • כיפות גבוהות, מתוחות קצת כלפי מעלה
  • ראש חץ מנוּצה  קישוט גיאומטרי פשוט, שחוזר על עצמו בעיטור מבנים

תמונות לחלק מהאלמנטים - בהמשך. תודות ל"אדריכל" בהארת הפאן האדריכלי של המורשת הממלוכית .

סוף דבר
ביייברס עצר את הכוח המונגולי ממזרח, מיגר את שארית הממלכה הצלבנית, שיטח מבנים וערים, קיצר אין ספור אנשים בראש - אך במידה רבה יזכר בשל מנהיגותו הנחרצת וכסיפור אישי מדהים של עליה מטאורית לשלטון מהמעמד הנחות ביותר האפשרי. מתאים לסרט? בוודאי. ואני לא הראשון החושב על כך. בקזאחסטן סיים סופר לכתוב נובלה על חייו והסרט בהפקה - קונטרה ל"בוראט" כנראה...

  

כמה תמונות:

חומות אפולוניה פוגשות את הים התיכון - לא רק בייברס - גם התמוטטות המצוק..

נהגים רבים החולפים על גשר לוד (גינדס) לא מעלים על דעתם שלא מע"צ עשה את העבודה

שער האריות

 מבצר המונפורט - המגינים הגרמנים-טבטונים הבינו את הרמז שמולכם - וחתמו על הסכם כניעה

 

המונפורט מחלון המסוק

 

 כתובת הקדשה אדירה לבייברס (תראו את זאב בכובע...) במצודת נמרוד 

מצודת נמרוד: האריה - הפעם בלי זאב...

 אבלק במזולאום ממלוכי בצפת

 

מוקארנס במסגד האדום צפת 

 קלבו בקיר ה"מחכמה" הפונה להר הבית (קלבו - אמנות התצריף. כאשר משבצים אבן (או זכוכית, או זהב) בתוך אבן אחרת על מנת ליצור משטח פולי כרומטי. מבוקש מקור למונח זה !)

עיטור דמוי חץ מנוּצה - הר הבית

כיפה ממלוכית - סביל קאית ביי - הר הבית

 

בסיס המגדל העגול שבנה בייברס בצפת (גן המצודה)

ולתוהים לגבי השם המלא של ידידנו : "אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין בייברס אל-בונדוקדארי" שיש בוורסיה העברית שלו 36 אותיות ... הנה פרי מחקרו של BROADAXE מפורום הסטוריה וידיעת א"י של "פרש":

מדובר על שני כינויים שניתנו לו בחייו ואין ביניהם זהות או שיבוש. רוכן אל דוניא ואל דין הוא כינוי מלכותי-דתי שניתן גם לשליטים נוספים. הכינוי אל בונדוקדארי נובע מהמילה "בונדוקייה" שמשמעה נשק יורה קלעים - לא רק תותח אלא גם מָעוֹט (קטפולטה) - מטיל אבנים (או מיכלי אש יוונית, זפת רותחת וכו`). המָעוֹטים היו מקובלים מאד בלחימה הארצישראלית של אותה תקופה, בכל הצדדים. תוספת התואר "ארי" שיצרה את בונדוקדארי מקורה בשפה לא ערבית, מתורכית או פרסית.

ותודה לחברים בפורומים הנהדרים של פרש ואג`נדה שתרמו מידע לכתבה זו !

חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי


תגובות
1.  אבישי ליוביץ'  (14/11/2010)
אגב שבוץ זכוכית: באלמימר (בימה) של בית הכנסת הגדול בכרכור שובצה שברי זכוכית. ההסבר ששמעתי מאבי (שהוא ואחיו השתתפו בבניה) הוא שהדבר משפר את האקוסטיקה.
2.  עודד  (21/12/2010)
מאוד נהנתי לקרוא את הכתיבה הברורה מעניינת מסודרת מפורטת עניינית...השכלתי- תבורך
3.  מבולבלת  (08/04/2011)
משהו לא ברור לי: במקורות מסוייים נכתב שבמאה ה 16 הובסו הממלוכים ע"י העותמאנים כאשר האחרונים השתמשו באבק שרפה, בעוד הממלוכים ראו בכך פחיתות כבוד ו"רמאות" .כאן אתה מציין שהממלוכים עצמם השתמשו באבק שריפה מאתיים שנה לפני כן, ?...או שמא התכוונת למונגולים