בָּדָד לָעַד - ד"ר יעקב אריך ירוס                                         חזרה ל"ועוד"

מלון "מצפה הימים" נחשב אחד מהמלונות האיכותיים בישראל. על מורדותיו המזרחיים של הר כנען בלב חורש קטן ניצבים מספר מבנים הצופים על מרחבי עמק הירדן ורמת הגולן. שני הימים הם למעשה אגמים: הכנרת והחולה.

בשעת אחר צהרים מאוחרת הגעתי עם אורחי למלון. זו שעת החסד של המקום עת השמש עומדת להעלם הרחק במערב וקרניה מלטפות את מורדות הגולן וצובעות בגווני שני את הנוף המדהים.
ממש כשחשבתי למהר ולטבול בג`קוזי החמים במרפסת מול הנוף – נזכרתי כי מישהו הסב תשומת ליבי לעובדה שמייסד המלון קבור בסביבה. בירור קצר הוביל אותי למדרון שמעל המלון ומעל הרפת. שועל קטן חלף לפני. המשכתי לטפס כשאורות הישובים למטה כבר מתחילים להדלק – ומצאתי.
בגן קטן טמון מייסד המלון ולצידו רעייתו אל מול הנוף המשכר.

                                            * * *

אריך יעקב ירוסלבסקי נולד בפרוסיה (גרמניה) בשנת 1892. בבית ספג חינוך יהודי. דרשות מנהיגי התנועה הציונית כפינסקר ואחרים הפכו אותו לציוני נלהב. יעקב סיים לימודי רפואה ושרת כרופא בצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1920 (בגיל 28) עלה ארצה עם אשתו, בנו, כלבת זאב הרה, מספר תרנגולות מיוחדות וסיר מלא חמאה, מתנת אימו. סיר זה אמור היה לשמש מסתור לאקדחו מפני פקידי המכס האנגליים.
הפקיד ביפו הכניס ידו לסיר אך למרבה התדהמה של יעקב ומשפחתו – הוציא אותה והיא מרוחה בחמאה מבלי שגילה את האקדח.


בשנת 1923 הגיע לראשונה לצפת במסגרת טיול והתאהב בחלקת האדמה הצופה מזרחה לעמק. יעקב נדר בליבו – "כאן אקים בית הבראה שיתבסס על תזונה צמחונית ודרכי טיפול טבעוניות"
דבקותו לצמחונות נבעה מארוע שהשאיר עליו רושם עז: אחת משכנותיו ערפה ראש תרנגולת. "לא אני יצרתי את החיה ואין לי הזכות לנתק חייה" אמר.

מיד עם שובו מהטיול בגליל מצא מכתב מ"הדסה" המודיע לו על העברתו מהר-טוב לראש-פינה. הוא ראה בכך אצבע אלוהים והחל במו"מ לרכישת הקרקע – מהלך שהושלם בשנת 1926. בראש פינה טיפל במסירות ובהצלחה רבה במחלות הקדחת והגרענת. במקביל החל מטפח את חלקת הקרקע במעלה ההר תוך קשיים רבים.
ירוס חזר לגרמניה כדי לכמה שנים כדי להתמחות כהומאופט וכשחזר השתקע בתל אביב כהומאופט ראשון ויחיד.
בכל עת שיכל עלה להר כנען עם בניו לטפח את חלקתו. בשנת 1939 במהלך המרד הערבי נעקרו למעלה ממאה עצי ברוש שנטע.
נסיונות להתחיל בניית מלון כבר בשנות הארבעים של המאה הקודמת לא צלחו ורק בשנת 1966 – ארבעים שנה לאחר רכישת השטח החלה הבניה. שלוש שנים אחר כך חובר המלון לרשת החשמל והמים.

ד"ר ירוס עבד במלון עם רעיתו לוטה ובניו. הוא ניהל את המקום כאיש עקרונות קפדן ובתחילה אסר על הכנסת מכשירי טלוויזיה. 

הבן הבכור יוסף, למד אגרונומיה והיה מיועד להמשיך את אחזקת החווה. בעת ששהה לצרכי מחקר באחד משדות אגם החולה המיובש המטיר עליו מטוס ריסוס ענן של חומר הדברה. שנים אחר כך נפטר יוסף ממחלה קשה.

הבן השני בנימין היה אח במקצועו. בנו, מרדכי - מוני, נכדו של יעקב ירוס, נפצע ביום השני למלחמת יום הכיפורים ליד מוצב "בודפשט" ויומיים אחר כך נפטר.

הבן הצעיר אריה התחיל את לימודי הרפואה בלבנון וכשפתחו בית ספר לרפואה בירושלים הוא עבר מלבנון והיה מהבוגרים של המחזור הראשון של האוניברסיטה העברית. אריה התמחה בפסיכיאטריה והיה הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים. במסגרת תפקידו הגיש לבית משפט בשנת 1969 חוות דעת על דניס רוהאן מצית מסגד אל-אקצה שלקה ב"סינדרום ירושלים".

ליעקב ירוס היו יחסים עם אשה בשם רות ולשניים נולד בן. עם השנים נוצרו יחסים בין רות לבן רעייתו של ירוס לוטה. השתיים למדו לחיות זו עם זו ואף התפתחה בניהן ידידות. בנה של רות מצא את מותו עם אישתו הטרייה בתאונת דרכים קשה בכביש אמלפי אשר בדרום איטליה בעת ירח הדבש שלהם.

ד"ר ירוס לא נשבר והמשיך לעבוד במלון עד אשר מצא איש כלבבו - סמי חזן, אשר לו מכר את המתחם כדי שימשיך דרכו ואכן כך נעשה כיום.
לוטה – רעייתו של ד"ר ירוס נפטרה בשנת 1982. שנתיים אחר כך נפטר ד"ר יעקב ירוס והוא בן 92 בדיוק. יעקב הובא למנוחה אחרונה אל מול הנוף שאהב בחלקה אותה טיפח כל חייו. 

במלון פינת הנצחה לד"ר ירוס אך מרבית האורחים אינם מודעים לעובדה כי מייסד המקום בו הם שוהים טמון כאן בסמוך.

כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  ענת סקילי  (10/11/2010)
מרתק לקרוארעיון מצוין לסדרת כתבות, מחכה כבר לכתבה הבאה
2.  יוסף קליין  (11/11/2010)
כמה שארץ זו מלאה בסיפורים מדהימים על אנשים נפלאים מרתק
3.  שרה ברנע  (11/11/2010)
יואב מצאת נישה מקורית לסדרת כתבות, גם השם 'בדד לעד' יפה. אך דע לך שלעיתים דווקא אלו הקבורים ביחידות זוכים שרבים יפקדו את קברם והם לא יהיו בודדים, הראשונה שנקברה על הדרך ביחידות זו רחל אימנו ש'זוכה ' להרבה ביקורים.
4.  רותי  (13/11/2010)
תודה רבה על סיפור מרתק. נבוא לבקר שם. איזו אישיות!
5.  לילך  (17/11/2010)
איש מרתק, כתבה מרתקת, למדתי המון, עכשיו אני צמאה לעוד...
6.  אורי אגוזי  (26/12/2010)
מאמר מרתק. אני ממליץ לבדוק את הפרטים של הקבר הבודד של מייסדי כפר הנוער הדסים, רחל וירמיהו שפירא, שנמצא על הגבעה לפני השער של המוסד.
7.  יואב אבניאון  (27/08/2016)
הגרסה מעלה מתוקנת הואיל ובמקורית נפלו שיבושים שנבעו ממידע שגוי שהגיע אלי. אני מתנצל בפני מי שנפגע מכך ומודה על הפניית תשומת ליבי לכך. יואב אבניאון
8.  avrahamzeevi@gmail.com  (02/04/2020)
בכל פעם שאני נכנס לאתר המצויין הזה אני מופתע מחדש על הכתבות המעשירות ומיוחדות ! אין מילים להודות לך על כך. תודה אברהם זאבי
9.  מוטי  (05/03/2022)
כשעמד לפני הנטיעה, פנה ד"ר ירוס אל ועד המושבה ראש־פינה וביקש להתיר לו למשוך צנור מים דק־קוטר מן המעיין העליון של המושבה ועד לשטח, שעליו עתיד לקום בית־ההבראה. שנתיים תמימות הוא נאבק מאבק מר על המים, בעוד המושבה מפולגת לשני מחנות: מחנה אחד נגד הצינור לירוסבלסקי והשני בעד. בספר הפרוטוקולים של ועד המושבה ראש פינה מ-1926 נרשמה ההחלטה ש"לא לתת לד"ר ירוסלבסקי צינור מים להר כנען"... הוא וילדיו הביאו מים בפחים על גבי חמורים. ירוסלבסקי הקים בור גדול לאגירת 1,100 ממ"ק של מי גשמים שהצילו את נטיעותיו.(מעריב 27/3/70 ג.שרוני)
10.  רבקה נחמני  (06/10/2023)
עבדה אצלו שנים 14 . במטבח ובחדרים הגיעה על יום מחצור הגלילית
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.