YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

בָּדָד לָעַד- חלוץ יפה תואר בכנרת                             חזרה ל"ועוד" 

צעיר יליד ורשה חדור אידאלים הוביל את פרדותיו הביתה לאחר יום חריש. שם במקום בו נגדעו חייו - נמצא קברו עד היום בודד ומוקף שדות.
השנה 1913. הימים ימי העליה השניה. הישגייה של של עליה זו כבר ניכרים מסביב. אנו סמוך למוצא הירדן מהכנרת. הנהר שופע מים. ממזרח לנו הקיבוץ הראשון – דגניה שקם שלוש שנים קודם לכן. מצפון לנו המושבה כנרת והחווה של חנה מייזל. ברכס ממערב – פוריה וביתניה עילית ומדרום לנו ביתניה תחתית. כל אחת מנקודות ההתיישבות היהודיות החדשות מונה כמה עשרות צעירים בלבד.
שלשוה כפרים ערביים סמוכים: סמאק (צמח) – כפר ערבי ענק עם כמעט אלף תושבים (כמחצית מתושבי טבריה אותם ימים!), אום גו`ני הקטן ועבאדיה עם כמאתיים תושבים.
מהלך שעת רכיבה צפונה – עיר המחוז טבריה עם כאלפיים תושבים ערבים ויהודים קשי יום שחלקם מחפש מזור בבית החולים של דויד טוראנס הסקוטי שהגיע לכאן שלושים שנה קודם.

והיכן אנחנו אם כך?
קבוצת כנרת שנוסדה ב- 1913 על ידי "שלישיית היחד": בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג - שאחרי נדודים בנקודות ישוב אחרות נענו לקריאת ד"ר ארתור רופין לחזור לאזור וליסד את קבוצת כנרת.


שלושת הבתים הראשונים של קבוצת כנרת (צילום משנת 1920)  מקור: ויקיפדיה

 והיום..
 

 

לקבוצה מצטרף יוסף זלצמן יליד ורשה (1890) שבגיל 17 עושה מעשה ועולה לארץ ישראל. זלצמן יפה תואר ועדין מאושר מחיו החדשים ומאיץ בחבריו בפולין לבא בעקבותיו.
מספרים כי היה בין מחזריה של רחל המשוררת שכנתו מצפון. כמו חבריו – יוסף איש עבודה והוא שומע בצער על מותו של משה ברסקי מדגניה.


 מקור:  ויקיפדיה
 
ארבעה ימים אחר כך - שלושה שבועות בלבד אחרי יסוד קבוצת כנרת – עובד יוסף "בשטח הגדול" מדרום לישוב. לפנות ערב מתיר יוסף את הפרדות מהמחרשה ונוסע עם חברו יהושע בעגלה הביתה. בדרך מתחת לעץ שיזף אורבים להם המרצחים. מן הירי נפצע יוסף. יהושוע רודף אחרי היורים אך חוזר במהרה אוסף את יוסף הפצוע ולוקחו לישוב. גם ד"ר טוראנס שהוזעק למקום בסירה מטבריה לא יכל לעשות ההרבה מלבד תפילה ובאותו הלילה יצאה נשמתו של זלצמן.
חברו בן ציון ישראל דואג לקוברו במקום בו נרצח שקיבל הכינוי "מדרון זלצמן".


על עמוד שיש עתיק נחרתו המילים: "פ"נ יוסף בן לייב זלצמן מורשא. נרצח בים ב` כ"ד מרחשוון שנת את"מ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה.
על לוח האבן הוסף: "נפל בחשון תרע"ד (1913) בחודש הראשון להתיישבותנו והוא ליד המחרשה.  קבוצת כנרת".
לימים יקבע בית הקברות של הקבוצה במקום אחר.

 

מעבר להלם שאחז בישוב הצעיר ניחתה עליו גם מכה כלכלית. נגנבו הפרדות ובן ציון ישראלי מספר בעיתון דבר במלאת 25 שנה לקבוצה על המאמצים לאיתור המרצחים והפרדות. "ערבי מביסן (בית שאן) בא ואמר שהוא יודע את מקום הפרדות הגזולות" כאן מתפתח מסע של חברים מדגניה ומנחמיה לסאלט שבסוריה שבעזרת בקשיש החזירו את הבהמות אך הרוצחים לא נתפסו מעולם.

הקבר נמצא בצד דרך ההולכת דרומה מכביש הגישה לקבוצת כנרת. חולפים על פני מתחם הטבילה "ירדנית" ולפני הכניסה לקבוצה פונים בדרך עפר דרומה.

 

 
מקורות:  
בלוג נפלא של עודד ישראלי "סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950- 1850"
http://israelitombstones.blogspot.com/2009_05_01_archive.html

ארכיון עיתון "דבר"

 

  כתבה זו הינה חלק מהסדרה בָּדָד לָעַד – קברים מבודדים בישראל

 חזרה ל"ועוד"  חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  דוד נוה  (10/08/2011)
נהנה מחדש לקרוא כל פעם את התאורים הציבעוניים. על אתרים אשר לא נמצאים בדרך הראשית (של האוטובוס) מציע להוסיף תמיד עוד אתר או שניים ליד האתר המוזכר כגון אום ג'וני ו מרכבות הירדן -
2.  יורם כרמאלי (ברסקי)  (18/04/2015)
משה ברסקי אח סבאתי נרצח בדרכו למנחמיה להביא תרופות לשמואל דיין .לפני מותו משה היםפיק לירות ולהרוג את אחד התוקפים.כמה שבועות אח"כ נהרג יוסף זלצמן כניקמת דם.2013 המשפחה עם דגניה קיימנו אזכרה למשה 100 שנים להרצחו.ועלינו גם לקברו של זלצמן
3.  yonatan sygmand  (30/04/2017)
יפה מאד יואב. ליורם- משה ברסקי נרצח ב22/11/1913. זלצמן נרצח יום או יומיים אחריו