YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות - הקו הורוד, גליון מטולה 1959                                    חזרה ל"ועוד"  

המונחים "הקו הירוק" ו"הקו הסגול" נמצאים בשימוש תדיר ומוכרים. הקו הירוק הוא כינוי לקווי שביתת-הנשק בעקבות מלחמת הקוממיות. לאחר ההסכמים משנת 1949 הודפס הקו במפות בישראליות בצבע ירוק. הקו הסגול הוא הכינוי לקווי שביתת הנשק לאחר מלחמת ששת הימים (1967).

אבל מי שמע על הקו הורוד?

מפה זו בקנה מידה 1:100,000 יצאה לאור על ידי מחלקת המדידות בשנת 1959 ולרוחבה נמתח קו ישר כסרגל המסומן ורוד. המפה מבוססת על מפה בריטית מתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20

לצורף פתרון התעלומה נסקור בקצרה את המונח "היטל".

כדור הארץ אינו כדור מושלם אלא פחוס הנקרא "גיאואיד". לצרכי התמצאות וניווט נקבעו קווי אורך ורוחב. קו הרוחב המרכזי הוא קו המשווה וקו האורך המרכזי הוא קו גריניץ` העובר בעיירה שליד לונדון.

דגם כדור הארץ, קו המשווה, קניה.

ניתן להציג את פני כדור הארץ על פני כדור מוקטן (גלובוס) או במפה דו-מימדית.

דמיינו לרגע שקיבלתם משימה : לקלף מפה העוטפת את הגלובוס שלמטה ולהשטיחה על שולחן. כלומר לשנות את צורת התצוגה מתלת-מימדית לדו-מימדית. כמובן שהדבר יגרור קימוט הדף או גזירתו תוך פגיעה באמינות וותוך שינוי חלק משלושת המימדים הבאים: כיוון, מרחק וצורה. לצורך מעבר זה מתצוגה תלת מימדית לדו-מימדית פותחו ההיטלים. היטל (projection ) הוא העתקת נקודה מפני שטח אחד אל פני שטח אחר ומשמש לייצוג פני פני כדור הארץ תוך שליטה והכרת העיוותים שיווצרו. ישנם מאות היטלים בשימוש נפוץ וכל אחד מהם מטפל אחרת בשלושת העיוותים שהוזכרו.                           

איך כל זה קשור לקו הורוד שלנו?

הסתכלו על ההגדלה של הקו באזור מטולה. שימו לב למשבצות הרשת בחלק העליון ולאלו שבתחתון. קוי הרשת לא מתחברים ברצף!

אז מה קורה כאן?

נפתרה התעלומה?  אם לא - נמשיך.

ב-1 ביולי 1920 הגיע הרברט סמואל לארץ וקיבל לידיו את המנדט האזרחי על ארץ ישראל. כמה חודשים קודם לכן הקים הממשל הצבאי הבריטי את מחלקת המדידות והוחלט על התחלת סקר באזור עזה - שם נקבע מושב הנהלת המדידות. לימים עברה המחלקה לגבול יפו תל-אביב ובשנת 1931 נחנך המבנה הענק ברחוב לינקולן המשמש עד היום את המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). הבריטים נגשו במרץ למלאכה ופרסו רשת של 95 נקודות מדידה ראשית (טריאנגולציה) ששימשו בסיס לקביעת רשת פלשתינה. הנה לדוגמה שרטוט הכנה מאזור דגניה משנת 1924.

מקור: אתר מרכז מיפוי ישראל

חלק הארי של מדידות התשתית הגיאודטית בתקופת המנדט הושלם עד אמצע שנות השלושים. מחלקת המדידות הייתה אז כבר במלוא תנופתה הכרטוגרפית, שהניבה מיגוון ומבחר של מפות למטרות שונות אשר רק מדינות מועטות באימפריה יכלו להתהדר בו. ההיטל בו בחרו מומחי המדידות בארץ נקרא "קאסיני - סולדנר". הבריטים העניקו את הכבוד לירושלים, וקו האורך הגיאוגרפי (מצהיר) של ירושלים נבחר להיות קו האורך המרכזי בהיטל. המודדים הבריטיים קבעו שהרשת הארצית תקיף את שטח הארץ המיועד למיפוי, ללא דרום הארץ. לפיכך, הם בחרו בנקודת הטריאנגולציה בראש גבעת עלי מונטר, החולשת על העיר עזה ונמצאת בלב השטח שהיה הראשון למיפוי מפורט, ונתנו לה ערכים 100-100 ברשת הקואורדינטות הארצית.  בחירת הנקודה של ראשית הצירים לא הייתה טובה, מפני שהשאירה את הנגב הדרומי בערכים שליליים, מדרום לקו האפס. כך, לדוגמה, אילת הייתה מקבלת קואורדינטה צפונית שלילית 116 - . כדי למנוע ערכים שליליים, המירו הבריטים את ערכו של קו האפס, לשם ציון מקום הנמצא מדרום לקו זה, ונהגו כאילו היה ערכו 1000. כך זכה כל השטח שמדרום לקו בערכים חיוביים, ונקודת הציון של אילת הייתה ל- 884 בקואורדינטה צפונית.

הצרפתים שקיבלו מנדט על סוריה ולבנון פעלו עצמאית והקימו רשת מדידות משלהם בשם "לבנט". לבריטים היה אנטרס לקשור בין מערכות המדידה לצורך בקרת איכות המדידות , לצורך סימון הגבול המשותף ומשיקולים צבאיים בעיקר בעת מלחמת העולם השניה. הקשר הגיאודטי בין הרשת הצרפתית לרשת ארץ ישראל הוקם רק בשנת 1928 ע"י תצפיות בין שתי נקודות ברשת הארצישראלית הראשית לבין התצפיות הצרפתיות בחרמון, בגולן ובלבנון.

הקו הורוד אם כך הוא "תפר" בין שתי רשתות גיאוגרפיות: "רשת פלשתינה" הבריטית ו"רשת הלבנט" הצרפתית.

מקור
"מחלקת המדידות של ארץ ישראל בתקופת המנדט"  עפ"י ספרו של דב גביש, קרקע ומפה, הוצאת יד בן-צבי, 1991. מתוך אתר מרכז מיפוי ישראל - חלק א  חלק ב

 לדף ראשי מדור מפות מספרות 

חזרה ל"ועוד"     חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  אבישי ליוביץ'  (16/12/2014)
אכן, היטלים הם צרה צרורה. דוגמא מובהקת לאבסורדים הנובעים משוש בהטלים לא מתאימים היא מה שנקרא פרדוקס גרינלנד. במפות רבות גרנלנד מוצגת בגדלה של אפריקה, או אף גדולה הימנה, בעוד אפריקה גדולה מגרנלנד פי 14.5
2.  משה מאירי  (16/12/2014)
יואב שלום,שכחת לציין שקטעי המפה הם מתוך מפת מטולה,מפה מס'1 בסדרת המפות של המנדט הבריטי
3.  משה מאירי  (16/12/2014)
יואב שלום,שכחת לציין שקטעי המפה הם מתוך מפת מטולה,מפה מס'1 בסדרת המפות של המנדט הבריטי
4.  אבי  (16/12/2014)
מעניין מאד. שמתם לב שדגניה ב' מצויינת פעמיים? הנקודה הראשונה הייתה ממוקמת דרומית לנקודה הנוכחית, אז גם הייתה קיימת דגניה ג (1920-1922) בגלל מרחק ובטיחות וזמינות מים הוזזה הנקודה של דגניה ב' צפונה קרוב יותר לדגניה ב. כותב על כך שמואל דיין וכן וספרים נוספים
5.  אפרת אסף  (16/12/2014)
מרתק!
6.  אפרת אסף  (16/12/2014)
מרתק!
7.  חנן מירושלים  (16/12/2014)
אבישי אתה מתלונן בעיקר על אדון מרקטור הפלמי הדגול שהמציא במאה ה-16 את שיטת ההיטל הקרויה עד היום על שמו. אז לידיעתך: היטלים אינם בעיה- הם הצלה גדולה ! לולא ההיטלים לא היית יכול לשרטט מפות ולא היית יכול להדפיס אטלסים אלא היית צריך תמיד להשתמש בגלובוס! חשוב רגע: מה היתה מטרת משרטטי המפות בעת ההיא? הם רצו לנווט בים. ובמים קשה למדוד מרחק, אבל אפשר לשמור כיוון וזה מה שהיטל מרקטור נותן: כיוונים וזויות נכונים.
8.  אבי  (16/12/2014)
יואב, שוב אתה מפליא להסביר בהרחבה. אני נהגתי להסביר זאת בקיצור ובפשטות: קווי האורך נפגשים בקטבים, לכן אינם מקבילים. כדי להשתמש במיפוי עם משבצות זהות ורבועות, יש "לזייף" מעט. הקו הורוד הוא יותר קו מפריד מאשר 'תפר', ונובע מכך שכל מדינה קבעה היטל שונה. זה סיפק אותנו עד שצה"ל החל לנוע במזה"ת כולו, ואז הצבא עבר ל-UTM הכלל-עולמי.
9.  אילן  (16/12/2014)
יואב, כתבה נפלאה ומרתקת. תכתוב יותר. תודה.
10.  שמעון טריקי  (16/12/2014)
לפעמים הדברים היום נראים אחרת ולא בעלי משמעות. כתבתך הטילה אור ללא הטלים על הקו הורוד. מרתק ומענין.
11.  עמית זיידלר  (16/12/2014)
הארה להערה לגבי דגניה ג (ששמעתי מ-עמיהוד, הבן הבכור של "דגניה ג", שהגיע לשיבה טובה ובגיל 90+ עוד עבד בתחזוקה של מערכת הקיטור בקיבוצו) בהתחלה התכוונו לקרוא לכל "קבוצה" שהוקמה בשם "דגניה". "כך הוקמו דגניה א, דגניה ב, ודגניה ג. לאחר זמן הוחלט שאין מספיק מקום מדרום לכנרת ודגניה ג הועברה למקום הכפר הערבי הנטוש "ג'ינג'ר" ושמה הוחלף ל"גיניגר"