המסגד בבאר שבע מחדש פניו                      חזרה לאתרים דרום 

בחודש דצמבר 2014 נפתח בבאר-שבע "מוזאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" במבנה הסטורי יפיפה ששימש עם הקמת העיר לפני כמאה שנה כמסגד הגדול של באר-שבע העות`מנית.

המבנה עבר גללגולים רבים מאז שנכבשה העיר על ידי צה"ל באוקטובר 1948 ושימש בית מעצר ובית משפט שלום, מוזיאון ארכאולוגי ועוד. לאחר שנים רבות של עזובה הוחלט לפני כשני עשורים לסגור את הבניין. לפני כחמש שנים שופץ המבנה ובמקביל החלו תביעות מצד גורמים מוסלמיים להחזיר את המסגד ליעודו המקורי כבית תפילה מוסלמי. בית המשפט אסר זאת אבל הורה על שימוש בו לשימור מורשת האסלאם. בשנת 2012 נפתחה בו תערוכה לתולדות באר-שבע (קישור לכתבה על תערוכה זו מובא בתחתית פוסט זה).
לאחר עוד סיבוב של התנצחויות משפטיות נסגרה התערוכה הקודמת ובימים אלה (תחילת 2015) נפתח המתחם המתחם מחדש ומוצגת בו תערוכת קבע ותערוכה מתחלפת.

בחצר המסגד רוכזו פריטים ארכאולוגיים רבים המהווים תערוכה קבע מהתקופה הערבית הקדומה (החל מהמאה שביעית לספירה) וכלה בתקופה העות`מנית שהסתיימה בראשית המאה ה-20. פריטים רבים נושאים כתובות. הכתב באסלאם הוא בעל חשיבות מיוחדת שהרי על פי האמונה הוקרא הכתב הקדוש (קוראן) על ידי האל עצמו ולכן הכתב מסמל מסר אלוהי. גם עמים מוסלמים שאינם דוברים ערבית (פרסים ותורכים לדוגמה - מתפללים בערבית).

עמוד מעוטר בכתובת הוא מצבת קבורה שנמצאה באשקלון ועליו חקוקות ברכות לאלוהים ולנביא מוחמד. כמו כן חרות שמו של הנקבר ותאריך מותו – שנת 1097 לספירה.

חלק מצבה ייחודי מהמאה ה-12 אחרי הספירה מונח כאן. הכתובת שנמצאה באשקלון מזכירה את הח`ליף הפאטימי העשירי אלאאמר באחכאם אללה. נסיבות הגעת הכתובת לאשקלון ומוצאה המדוייק אינם ידועים והם נתונים כרגע למחקר מחודש.

גילופי שיש עות`מנים מעוטרים במוטיבים מהצומח וסגנונם מושפע מאמנות אירופאית.

גולת הכותרת בתצוגה לטעמי הם פריטים מאבן המעוטרים במוטיבים צמחיים שהתגלו בחפירות הארמון האומיי חירבת אל מיניה בצפון מערב הכנרת (ליד אתר "ספיר"). עיטור צמחי היווה מטיב מרכזי באמנות האסלאם, יפי הבריאה תורגם לשריגים מתפלים, תפרחות ומיני עלים. בתמונה חלק מבסיס כיפה עגולה שעיטרה את גג הארמון.

 שרון לאור -סירק אצרה את התערוכה. כאן בהדרכת קבוצת מבקרים בחצר המסגד ליד מזרקה שעוצבה בסגנון מוסלמי על ידי אמן ארמני מירושלים.

בנוסף לתצוגה הקבועה בחצר המסגד יוצגו בחלל הפנימי תערוכות מתחלפות. החלל עוצב בטוב טעם כשבד שקוף מסנן את התאורה הטבעית הנכנסת דרך הפתחים המעוצבים.

 

 עד אמצע שנת 2015 תוצג התערוכה "קשרים" העוסקת בשטיחים ובמקומם בתרבות המזרח. מוצגים שטיחי תפילה מרהיבים הכוללים מוטיבים סמליים כמו ה"חמסה" - כף ידה של פטימה ביתו של מוחמד ומסרק המסמל טהרה. קבוצת שטיחי גן מבליטה דימויים של גן פורח ועוד.  

 המסגד היפיפה מושך אליו כלות וחתנים לצילומים

בשנת 2012 הוצגה במקום תערוכה לתולדות באר שבע. לכתבה בנושא זה - הקישו כאן

קישור לאתר המוזאון           ולאתר מוזיאון הנגב לאמנות הסמוך

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

חזרה לאתרים דרום     חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  חיים כראל  (08/01/2015)
יואב שלום, כרגיל אני נהנה לקבל ממך את המידעון. קבל תיקון קטן - הח'אליף הפאטימי הוא: אלחאכם באמר אללה (בקריאה בערבית מבטאים "אלחאכם באמריללה"). יישר כח ושבת שלום.
2.  חיים כראל  (08/01/2015)
יואב שלום, בחפזוני לא שמתי לב במה מדובר. במצבה נזכר שמו של אלאאמר באחכאם אללה, והשאלה היא אם נקבר באמת באשקלון.
3.  צביקה  (08/01/2015)
חבל שהמציאות הנוכחית לא תומכת בשימור שרידים מוסלמיים מהעבר. צביקה.
4.  יואב אבניאון  (09/01/2015)
חיים שלום - לפי הידוע הוא חי ונקבר במצרים ולכן התעלומה רבה. הבנתי שיש שני חוקרים שקפצו על המציאה וחוקרים כרגע את העניין. נחכה לתוצאות
5.  דבורה יונאי  (09/01/2015)
ליואב שלום, הכתבות מאלפות - וגם הצילומים. חבל שהמזבח החשוב מתל באר שבע לא נשאר במוזיאון אלא הועבר למוזיאון ישראל.
6.  ענת  (12/01/2015)
למי שלא מצוי בב"ש כדאי להוסיף כתובת של האתר וזמני בקורים.. תודה
7.  יואב אבניאון  (19/01/2015)
לענת ולאחרים - הוספתי קישורים. ברכת דרום מעניין. יואב
8.  שרית  (17/01/2021)
שמעתי הרצאת הזום שלך יואב על מוזיאונים לא מוכרים ואני מחכה להגיע לבאר שבע אחרי הקורונה..
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.