YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

"לגיון המזרח"                                                            חזרה לדף ראשי הארמנים
ממוסא דאג למדינה הארמנית דרך ערערה שבשומרון  
שי רוזן

ב-22 בספטמבר 1915 התבצרו אלפי פליטים ארמנים על "הר משה" (מוסא דאג) בניסיון הרואי להגן על חירותם אל מול השלטון העות`מאני העוין. לאחר מספר שבועות של עמידה איתנה, בסיוע צרפתי ובריטי, חולצו המתבצרים ופונו לקפריסין ומצרים כאשר שאיפה אחת יוקדת בליבם – לשוב למוסא דאג, לנקום את נקמת הארמנים ולהקים את המדינה הארמנית עליה חלמו.  
תחת חסות צרפתית, ותוך הבטחה להקמת בית לאומי, נענו מאות מתנדבים ארמנים, מפליטי מוסא דאג ומהקהילות הארמניות ברחבי העולם לקריאה להצטרף לצבא הצרפתי במסגרת גדודים ארמנים כחלק מ"לגיון המזרח". לאחר אימונים הגיע "לגיון המזרח" לארץ ישראל וצורף, כחלק מחיל המשלוח הצרפתי, לכוחותיו של הגנרל אדמונד אלנבי. 

כוחות עות`מניים בחזית מול הצבא הבריטי בגזרת עזה - מקור ויקיפדיה

ב-19 בספטמבר 1918, כאשר הקריאה "נקמת מוסא דאג" על שפתותיהם, הסתערו חיילי לגיון המזרח על מתחם הביצורים העו`מאניים בחורבת ערערה (מזרחית לראש העין) ובקרב נועז השתלטו על המקום ואפשרו את "פתיחת השער" והסתערות כוחותיו של אלנבי לאורך מישור החוף.

מפת ההתמצאות בריטית המראה את מערך הכוחות ערב הקרב. ערערה מסומנת בסגול:

 לחימת החיילים הארמנים זכתה להוקרה מצד גנרל אלנבי. הארמנים הוציאו חוברת הנצחה מיוחדת שכותרתה "ערערה" ותמונת מסדר בשומרון הטרשי בכריכתה.

הלוחמים שנפלו נקברו באתר הקרב ולימים הועבר קברם לבית העלמין הארמני בהר ציון ומעל קברם הוקם אובליסק זכרון.

שי רוזן מדריך בהשתלמות מורי דרך שהובילה יסכה הרני ליד קבר חללי קרב ערערה בהר ציון

לאחר קרב ערערה המשיכו חיילי "לגיון המזרח", שכונה מעתה "הלגיון הארמני", לקחת חלק במסע המלחמה של אלנבי ובפלישה הצרפתית לדרום תורכיה.

במאי 1919, על בסיס ההתחייבות הצרפתית להקמת "בית לאומי" לעם הארמני, הצהירו נציגי "המפלגה הלאומית הארמנית" על הקמת מדינה ארמנית בשטחיה של ממלכת ארמניה הצלבנית. הקמת המדינה הארמנית הביאה להגירתם ל"מולדת" של ארמנים מכל רחבי הפזורה הארמנית בעולם.
חזון העצמאות הארמני היה קצר ימים וכעבור כשנה, בעקבות הדיונים בין צרפת לתורכיה, החליט השלטון הצרפתי להסיר את חסותו מהמדינה הארמנית הצעירה והעביר את השטח לשליטתה של תורכיה החדשה ופעם נוספת נאלצו הארמנים להתפנות ממולדתם על ספינות הצי הצרפתי בצפייה לשוב בעתיד ולממש את שאיפותיהם הלאומיות. 

מעבר לסיפורו המרתק של "לגיון הארמני" ופרשת הקמת המדינה הארמנית מעניינת ההקבלה ל"גדודים העבריים" ולהבטחה הבריטית על "הקמת בית לאומי ליהודים". הקבלה זו  מעוררת את השאלה האם יכלה ההיסטוריה הארץ-ישראלית להיות אחרת והאם יהודי ארץ ישראל יכלו למצוא את עצמם במצבם של הארמנים, על רקע "הריאל-פוליטיק" שלאחר המלחמה.

שי רוזן
מדריך בכיר וחוקר ידיעת הארץ, רכז קורס מורי דרך במכון אבשלום, כותב את הדוקטורט בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה על הנוכחות הבהאית בארץ ישראל

חשיפה מלאה של סיפור זה ופרסום מאמר תערך במסגרת כנס של העמותה למורשת מלחמת העולם בישראל

אתר העמותה                פרסום הכנס

חזרה לדף ראשי הארמנים           חזרה לתפריט ראשי     


תגובות
1.  יואל סלוצקי  (27/05/2015)
מדהים שיש גילויים חדשים! כל הכבוד לשי רוזן על המחקר
2.  משה  (27/05/2015)
נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה שלך על הארמנים, זו פעם ראשונה שאני רואה שהיה כוח צבאי צרפתי שנלחם עם הצבא הבריטי של אלנבי.ונוסף לכך היה איתו גם כוח צבאי ארמני. אני מציע שתבקש מידידך אבי תודה רבה על כל הכתבות המעניינות שאתה מפרסם. בברכה,משה .
3.  שחר שילה  (28/05/2015)
שי ידידי היקר כהרגלך בקודש, השכלתנו והועלת תודה לך על הפרסום המעניין והבלתי מוכר למרביתנו בהערכה שחר
4.  שמעון גת  (01/06/2015)
שתי הערות: א. את שם ההר עליו התבצרו הארמנים, מבטאים "מוסא דא". האות ג, ğ איננה מבוטאת כעיצור אלא כתנועה. השם המדוייק של ההר בתורכית הוא Musa Dağı. מבטאים זאת: מוסא דַאאִי. ב. ניצולי מוסא דַאאִי הקימו לימים כפר בארמניה, 20 ק"מ ממערב לירוואן כפר בשם מוסא לֵר ובמקום אנדרטה המנציחה את 55 הימים בהם עמדו התושבים מול התקפות התורכים.
5.  אבישי ליוביץ  (03/06/2015)
וכדאי להזכיר את פרנץ ורפל, מחבר "ארבעים הימים של מוסא דא" אשר מציל קמעא את כבוד עמנו בהתיחסות לרצח הארמנים ומאבק הגבורה שלהם
6.  משה  (19/12/2015)
איפה ניתן לראות את הסיפור המלא? האם יש לך את חוברת ההנצחה?
7.  יואב אבניאון  (14/05/2016)
חברים. מי שמעוניין במאמר המלא של שי רוזן מוזמן לפנות אלי במייל ולקבלו. יואב