YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

גשרים עתיקים בישראל                                        חזרה ל"ועוד"

בימים אלה כל הבא ויוצא מירושלים מבחין בשני פרויקטים גדולים: גשר הכביש בסיבוב מוצא וגשר הרכבת האדיר מעל נחל שורק. קצב ההתקדמות מהיר יחסית וטכנולוגית הבניה מרשימה.

מה נותר לנו בארץ מגשרים שנבנו מאות ואלפי שנים קודם זמננו? פוסט זה יתמקד בגשרי דרכים בלבד שהרי נבנו גם גשרים המהווים אמות מים. ננסה כאן לרכז את פרטי הגשרים שנבנו עד סוף המאה ה-19. גשרים רבים נבנו החל מראשית המאה ה-20 (בקו רכבת יפו-ירושלים, רכבת העמק, הרכבת העות`מנית לסיני ועוד) אך אותם הוצאנו מתחום סקירה זו. נתייחס לגשרים המתפקדים עד היום וגם לשרידים חלקיים.

על פי מילון ספיר יש למילה גֶּשֶׁר שישה פרושים. השניים הראשונים הם:
1. מִבנֶה מעל נחל או גַיא וכד`, המשַמש למַעבָר:
בשעה שעוברין על הגשר (שבת לב.) בדף של גשר קצר (רש"י, מועד קטן כה:)
2. (בּהשאלה) אמצעי המקָרב אנשים המרוּחקים בּיניהם בּדעותיהם 

בטרם נמשיך - אם תרצו ללוות הקריאה בשיר - הנה סיימון וגרפונקל לשרותכם:

כדי לקבל פרספקטיבה בינלאומית נאמר כי גשר ארקדיקו Arkadiko המיקני ביוון נחשב מהקדומים בעולם ומתוארך לשנת 1250 לפני הספירה לערך - אותו מועד המקובל לתארוך יציאת מצרים. הגשר הנמצא בחצי האי פלופונס הינו באורך 22 מטר ורוחבו (2.5 מטר) והוא איפשר מעבר מרכבות.

מקור: ויקיפדיה

גשר קדום נוסף נמצא באלקנטארה בספרד בעיר והוא נבנה על יד הרומאים בשנת 104 לספירה.

מקור: ויקיפדיה

ומה אצלנו? הנה רשימת גשרים ושרידי גשרים בישראל מהקדומים למאוחרים:

ימי בית שני 

קשת רובינסון     קשת זו נמצאת בקצה הדרום מערבי של הר הבית והיא שריד לאחד המֶחְלָפִים הראשונים בעולם. היא נקראת על שם המתעד האמריקאי שלה שחקר את ירושלים בשנת 1838.

 

הקשת חצתה את הרחוב המרוצף שלמרגלות הכותל המערבי מקצה לקצה. שרידי הרחוב ואומנת הקשת הקיימים עדיין, מלמדים כי היא נמתחה לאורך 15 מטרים; רוחבה היה 13 מטרים ומשקלה המשוער הגיע לכדי 1600 טון. המחלף להולכי רגל נבנה כנראה בימיו של המלך אגריפס השני - נינו של הורדוס סביב שנת 50 לספירה וימיו היו קצרים ביותר: בשנת 70 לספירה חרב יחד עם בית המקדש והעיר כולה בימי המרד הגדול ברומאים.

מקור: ויקיפדיה על פי מודל במוזיאון מגדל דוד

קשת וילסון - מסתורין וחילוקי דעות      קשת זו נראית לנכנס למתחם המקוּרה שצמוד מצפון לרחבת תפילת הגברים בכותל המערבי. הקשת היא יצירת מופת הנדסית ונושאת גשר הקרוי על שמו של החוקר הבריטי צ`ארלס וילסון שגילה אותה בשנת 1864. הגשר חיבר את העיר העליונה של ירושלים עם הר הבית. הקמרון המזרחי ביותר של הגשר, הנשען על הכותל המערבי, מכונה קשת וילסון, והוא כפול בגובהו וברחבו משאר קמרונות הגשר. מעל קשת וילסון, בקצהו המזרחי של הגשר, ניצב בימי הבית השני אחד מארבעה שערי הר הבית בכותל המערבי. ישנם חילוקי דעות בין החוקרים לגבי גילו של הגשר והדעות נעות החל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה האומאית. זהו משרע של כאלף שנים אך בכל מקרה מדובר באחד הגשרים הקדומים המרשימים ביותר שנבנו בארץ.

גשרים רומיים - ביזנטיים

הגשר הרומי "הקטוע" בבית שאן     בתקופה הרומית-ביזנטית היתה בית שאן (סקיתופוליס) אחת הערים הגדולות בארץ. חשיבותה נבעה ממיקומה בצומת דרכים חשוב וממקור מים זמין. מצפון לעיר זרם נחל חרוד והיה צורך לגשר עליו כדי לאפשר תנועה נוחה מצפון. שמו הערבי של הגשר ג`יסר אל-מוקטע ("הגשר הקטוע") הואיל ושרדו ממנו רק שתי אומנות וקמרון האומנה הצפוני אף מזדקר עד מחצית גובהו.

אורך הרחוב שנסלל עליו היה 18 מטר. המבנה האדריכלי השונה של כל אומנה מעיד על בניה מחודשת של האומנה הדרומית. דומה כי הגשר היה בתחומי העיר והקרדו התמשך גם מצפון לו עד שער העיר הצפוני (שער דמשק). גילו של הגשר כ- 1500 שנה. 

שחזור הגשר - מבט ממערב:

מקור לשרטוט ולמידע: הגשר הרומי-הביזאנטי בבית שאן, מאיר בן-דב, קדמוניות חוברת 58-9 1982 

הגשר המערבי מעל נחל חרוד סמוך לבית שאן      גשר זה ליד טחנת הקמת טחונת א-תום (טחנת תאומים) הוא ככל הנראה מהתקופה הרומית -ביזנטית.

הגשר על הירדן סמוך לקיבוץ גשר      על נהר הירדן ליד מקומו ההסטורי של קיבוץ גשר נמצאים שלושה גשרים. שנים מהם נבנו בתחילת המאה העשרים והשלישי קדום. גשר זה בבסיסו הוא רומי ועבר שיקום בתקופה הצלבנית והממלוכית. שמו "ג`סר אל - מג`מע" - Jisr el Mejamie "גשר הפגישה" - על שום מפגש הנהרות הירדן והירמוך שמצפון לו.

 

לפני שנים ספורות עבר הגשר רסטורציה בשותפות עם מומחים מאיטליה (בסיס רומי אחר הכל ...) 

ואגב האזור המדובר - חידה! במקורות שונים מופיעה התמונה מטה כגשר בנות יעקב אך זה אינו הגשר אלא גשר על נהר הירמוך כפי שכתוב בתחתית התמונה המקורית. האם מישהו מזהה את מיקומו ומה מצבו היום?

גשרים ממלוכיים

הממלוכים הם מוסלמים ששלטו במצרים החל מהמאה ה-13 לספירה. הם כבשו את ארץ ישראל בשלבים החל משנת 1265 וסולקו ממנה על ידי העות`מנים בשנת 1516.

גשר ליד אילת     בתקופה הממלוכית טופחה דרך עולי הרגל למכה (דרב` אל חג`). בין קהיר לראש מפרץ אילת מפרידים כ-420 קילומטרים ולאורך הדרך נבנו חאנים וגשרים. באזור ראס א נקב נמצאה כתובת שמזכירה את הסולטן הממלוכי בן קלוון שנת 756 להג`רה (1355 לספירה). בירידה כלפי אילת סמוך לערוץ נחל שלמה הוקם גשר השמור יפה עד היום. על גשר זה נסלל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת כביש מעלה אילת הישן.

במעלה הדרך גילו הארכאולוגים ואלי ולורנס בשנת 1914 לוח אבן עם כתובת של אחרון השולטנים הממלוכים (קאנצוה אל ע`ורי) (מקור: מאמר של עוזי אבנר בחוברת אילת אדם ים מדבר בהוצאת אריאל, 1993). הגשר הזה אם כך הוא בן כחמש מאות שנה והדרך הישנה העבירה לכלי רכב עוברת עליו עד היום.

גשר לוד: "מלך הגשרים"    רוב הנהגים החולפים בכביש הכניסה לאזור התעשיה הצפוני של לוד אינם מודעים לכך כי הם נוסעים על גשר בן כמעט 750 שנה. הגשר נקרא גם גשר ג`ינדס על שם כפר ערבי בשם זה ששכן בסמוך וגם גשר בייברס - השולטן הממלוכי שבפקודתו נבנה. אורכו של הגשר 30 מטר, רוחבו 13 מטר והוא בנוי 3 קשתות: המרכזית בגובה 6.5 מטר והצדדיות בגובה 5 מטר. הגשר נבנה על נחל איילון כנראה על יסודות רומיים-ביזנטיים. משני צדדיו מצויות כתובות המלוות בתבליטי ברדלסים - סמלו של השולטן בייברס. גשר נבנה בשנת 671 להיג`רה שהיא שנת 1273 לספירה.  מקור:הערך לוד שכתב שלמה מוסמן במדריך ישראל כרך השרון דרום מישור החוף וצפון הנגב בעריכת אריה יצחקי (דוד אלון הכרך) בהוצאת כתר משרד הבטחון, 1979

עצרו בצד הדרך בבטחה ורדו להביט בגשר ובכתובת"בשם האלוהים הרחמן והחנון ותפילתו על אדוננו הסולטן האדיר - א ט`אהר רכן א-דין  בייברס בן עבדאללה בימי בנו אדוננו הסולטן המלך א-סעיד נאצר א-דין ברכת ח`אן ינצור את נצחונותיהם ויעניק להם סליחה. וזה (נעשה) בהנהלת העבד הנכנע הזקוק לרחמי אלוה, עלא א-דין א-סואק, יסלח אלוהים לו ולשני הוריו בחודש רמאד`ן שנת שש מאות שבעים ואחת"

כקילומטר וחצי מדרום לגשר זה - סמוך לצומת גינתון יש גשר ישן נוסף - אשמח לפרטים עליו.

 "הגשר הקופץ" ביבנה  אחיו התאום כמעט של גשר לוד. על לפני כמה שנים היה בשימוש. נקרא כך הואיל ואינו אופקי והמכוניות שהאיצו קפצו בעברן את שיאו.עד לפני כעשור היה הגשר בשימוש. זהו גשר דומה לגשר שבלוד אך אין כאן כתובות. גילו של הגשר כ-700 שנה

הגשר על נחל שקמה   גשר זה נמצא ממזרח לכביש 4 מול המושב נתיב העשרה. הוא נבנה בתקופה הממלוכית ושטפונות חורף הרסוהו. גילו כ-700 שנה.

אחד משלושת הקמרונות (הדרומי) שרד בשלמותו:

גשר בנות יעקב    גשר מפורסם על נהר הירדן המחבר בין הגליל לגולן. דרך הסטורית הובילה מכאן לדמשק. הגשר המקורי לא שרד ורק תמונה שלו משנת 1913 מעלה נוסטלגיה. האם מי מכם מכיר שרידים של גשר זה? מי הרס אותו ומתי?

צילום משנת 1920. מקור יד בן צבי פרויקט "ישראל הנגלית לעין"

לימים הוקמו בסמוך גשר צבאי ממתכת וגשר כביש חדש.

עדכון מכם לאור הפרסום:  הגשר העתיק פוצץ בשנת 1918 על ידי הכוחות העות`מניים הנסוגים. יוסי סטפנסקי זיהה את שרידי הגשר וכתב על כך בסקר אזורי. אלי סט ידידי מגדות יצא לשטח והביא את התמונה הזו של שרידי הקשת המזרחית:

גשר הקנטרה על נחל חרוד גשר הנושא אמת מים וגם מעבר רגלי. במקור היו שלוש קשתות וכאשר התמוטטה אחת תוקנה בבטון בתקופת המנדט. המים כאן הובלו ככל הנראה לחאן אל-אחמר השוכן במבואות בית שאן. על פי עלון קק"ל העוסק בנחל חרוד הגשר נבנה בתקופה הממלוכית.

גשרים עות`מניים

ארבע מאות שנה שלטה בארץ-ישראל האמפריה העות`מנית. בניית חומות ירושלים, בניית העיר באר שבע וסלילת מסילת רכבת העמק - היו מפעלי הבניה הגדולים שנערכו בתקופה זו. מספר גשרים שנבנו על ידי שליטים קודמים שופצו ואחרים נבנו ללא עבר קודם. הנה אלה שנבנו עד שנת 1900 :

גשר אשדוד    הגשר המרשים בעל שלוש אומנות אדירות הוקם בתקופה העות`מנית על בסיס גשר קדום מהתקופה הרומית. הגשר על נחל לכיש היה ידוע כ"ג`יסר איסדוד" על שם הכפר הערבי הגדול ששכן מדרום לו עד 1948. במלחמת העצמאות פוצץ הגשר וכאן נעצר טור הצבא המצרי שפלש לארץ לאחר קום המדינה. לימים זכה בשל כך לשם הסמלי "גשר עד הלום"

גשר על סכר גיא בן הינום בירושלים (בריכת הסולטן)   הבריכה נבנתה על ידי סולטן סולימן ("המפואר"), בונה חומות ירושלים, סביב שנת 1540 לספירה. על הסכר התוחם את הבריכה מדרום נבנה רהט (סביל) לטובת העוברים והשבים וכתובת הוצבה לפאר את השליט. הסכר הוקם כנראה על מפעל צלבני וממלוכי שעמד קודם במקום (על פי ניתוח שרידי טיח). גם היום משמש הסכר בן כחמש שנה ככביש פעיל!

מקור התמונה: ויקיפדיה

גשר על נחל שלה סמוך למפגש עם הירקון   צמוד לכביש 5 מצפון קרוב למפגש הנחלים. על הירקון היו גשרים נוספים שנבנו בתקופה העות`מנית.

גשר על נחל חרוד ליד קניון הבזלת גשר זה נמצא ממזרח לכביש 90 ועליו עוברת דרך המובילה לעין חוגה. הגשר עובר מעל נחל חרוד ליד "קניון הבזלת". למרות שמו הפופולרי - "הגשר הרומי" הוא ככל הנראה מהתקופה העות`מנית וגילו כ-300 שנה.

גשר ליד עתלית על נחל מערות צמוד לכביש 2 ממערב. אל מול שרידי הכפר שיח` בוריך. כנראה עות`מני (פרטים וסימוכין יתקבלו בברכה).

הגשר על הנהר הכחול ואדי זרקא (הנחל הכחול) הוא שמו הערבי של נחל תנינים. בשנת 1898 בעת ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה בארץ, מכיון שהקיסר הביע רצונו לרכב מחיפה לירושלים לאורך החוף דרך יפו, מיהרו העות`מנים והקימו את הגשר (כנראה על יסודות קדומים). בקרבת מקום נתגלו אבני מיל רומיות המעידות על דרך קדומה שעברה לאורך החוף.

לימים נהרס הגשר אך הוא מונצח בשמו של הכפר ג`סְּר אֶ-זַּרְקָא . 

הצילום באדיבות עמית מנדלסון

ועוד כמה גשרים שיש לברר גילם ... מידע מכם יתקבל בברכה.

גשר על נחל עמוד תחתון    כשני קילומטרים לפני שפך הנחל לכנרת.

הצילום באדיבות עמית מנדלסון

גשרון מעל נחל חזורי    כשלוש מאות מטרים מצפון מזרח לנבי חזורי שבשיפולי החרמון.

 עדכון: לאור הפרסום זוהו גשרים עתיקים על ערוצי הבניאס והחצבאני. ארחיב בהמשך.

ועכשיו קבעו מועד לצאת לשטח: הנה הצעתי לטיול עצמאי "הגשרים של מחוז חרוד" בו תכסו חמישה גשרים - ארבעה עתיקים ואחד חדש. הערכו ל"הקפצת מכוניות" כשנקודת הסיום היא המרכז המסחרי צים סנטר באזור התעשיה הצפוני בית שאן (על כביש 71) ונקודת ההתחלה גשר הקנטרה. המסלול הוא חלק משביל עמק המעיינות המסומן בכתום (בנוסף לסימון השביל המקורי, אדום בתחילתו). הטיול עובר באתרים הבאים: גשר הקנטרה וסלעי הטרוורטין המרשימים (רדו גם לתחתית הגשר), הליכה מצפון לנחל חרוד עד הגשר הרומי המערבי, טחנת תאומים, הגשר הקטוע (יש לרדת מהשביל הכתום בדרך סלולה ומסודרת לגיחה קצרה ומרשימה לגשר הקטוע - לא לפספס). מנקודת הסיום סעו לקניון הבזלת בו תראו את הגשר העתיק לצד גשר מתכת חדש המתוח לרוחב הערוץ הקניוני. אורך המסלול הרגלי כ-3 קילומטר בדרגת קושי קלה.

  

פוסט זה שסקר כעשרים גשרים עתיקים, מוקדש למהנדסים ולבנאים הקדמונים שהפליאו בתכנון ובביצוע.
ואפרופו "גשר על מים סוערים" - בתקווה שנשכיל להרחיב השימוש במשמעות השנייה של המילה "גשר": שנדע לקרב את המרוּחקים מאיתנו בּדעותיהם.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי 


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה