YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות: ימי הוד מַלְכוּתוֹ פרק ראשון                חזרה ל"ועוד"      

נצא למשוט בארץ-ישראל בימי השלטון הבריטי תחת חסותם של שני מלכים: ג`ורג` החמישי וג`ורג` השישי. נמריא באוִירון קל משדה התעופה בעקיר (לימים תל-נוף) ונבחן את הנעשה תחתנו. המולת הבניה לא תִּשָמע, ריח זיעת החקלאים לא יורגש ואף קול יריה לא ישמע, אבל המפות שנראה יספרו לנו על השינוי הדרמטי המתחולל בארץ. נסקור כאן נקודות מעניינות מדרום לצפון.

הדקו חגורות - ממריאים !

נפתח בתל רפיח - הנקודה הדרומית ביותר לאורך חוף הים התיכון הארץ-ישראלי. הקו השחור הלא-רציף מסמל את גבול המחוז ומבוסס על ההסכם הבריטי עות`מני משנת 1906. בין הדיונות החוליות מוצאים (מסומנים בירוק) את האגנים הפוריים העשירים במים מתוקים ("מואסי") האופייניים לדרום רצועת עזה.

במפה משנת 1947 נראית באר-שבע הערבית בשיא גודלה. העיר שהוקמה על ידי העות`מנים תוכננה על ידי מהנדסים גרמניים במבנה רחובות של שתי וערב. הבנין המסומן בשחור בולט הוא מבנה השלטון המרכזי - הסראייה. מצפון מערב לו מתחם ירוק הכולל בית ספר ובית קברות צבאי בריטי. שנה אחרי הפקת מפה זו התרוקנה העיר מתושביה הערבים והיתה הבסיס לבאר שבע העברית המודרנית.

עתה אנו מעל משמר הנגב. המפה נערכה על סמך סקר מאפריל 1945. קיבוץ משמר הנגב עלה על הקרקע יותר משנה אחר כך ומישהו טרח להוסיף את מיקומו בכתב יד בעברית ...

זה המקום לציין שהמפות הבריטיות שימשו את הצדדים היריבים בשנות המנדט. מפות נגנבו על ידי שני הצדדים ממחלקת המדידות המנדטורית ואף הועתקו. במרס 1948 הוקם "שירות מפות וצילומים" על ידי "ההגנה" והחל מיוני 1948 עבר לכפיפות של צה"ל. בראשו עמד סא"ל פנחס יואלי. השירות סיפק את האינפורמציה הטקטית שבלעדיה לא ניתן לקיים מאבק צבאי. התשתית הקרטוגרפית שעליה הסתמך השירות כללה בעיקר את המפות שהושגו ממחלקת המדידות המנדטורית. מאמץ מיוחד הושם על ידי השירות למיפוי הנגב. מפות עבריות מלאות של שאר חלקי הארץ הופקו רק בשנות החמישים.

נמשיך צפונה ונגיע לשני כפרים שכנים: ג`מאמה הערבית ורוחמה היהודית. האחרונה מצוינת במפה הואיל והקיבוץ עלה על הקרקע (בפעם השלישית לאחר נטישות קודמות) בשנת 1943 וכשהגיעו למקום הסוקרים הבריטים הם ראו ישוב חי וקיים.

הכפר עירק אל מנשיה נמצא מדרום לכביש פלוג`ה - בית גוברין. שימו לב לתל עירני הנמצא מצפון לכביש. אתר זה זוהה בטעות כגת הפלישתית ולכן הקיבוץ שהוקם מצפונו בשנת 1941 נקרא גת. על תל זה ובתוככי הכפר התחולל בחנוכה 1948 קרב נואש של חטיבת אלכסנדרוני במהלכו נהרגו 89 לוחמים מ"הפלוגה הדתית". פחות מעשור אחר כך הוקמה כאן קרית גת. לימים זוהתה גת בתל א-צאפי (צפית) .

עוד שני שכנים: הכפר הערבי קטארה וכמה מאות מטרים דרומה לו - גדרה היהודית. שימו לב לציון Police Sta בצבע סגול - תחנת משטרה בריטית חדשה שנבנתה לאור המרד הערבי 1936-1939.

עתה אנו מעל יבנה הערבית שליבה על התל הקדום בו שרידי מבנים צלבניים וממלוכיים. שימו לב לפריפריה החקלאית המרשימה של הישוב ולניצול הקרקע עד אזור החולות שממערב.

תל לכיש (א-דוויר בשמו הערבי) ומצפונו הישוב אל-קובייבה. הבריטים נהלו בשנות השלושים חפירות יסודיות בתל ומרבית הפועלים היו מהכפר הסמוך. בשנת 1955 יוקם מדרום לתל מושב לכיש.

אנצל את האובך הפתאומי המונע מאיתנו לראות את הנוף כדי לתת רקע קרטוגרפי קצר שנצבע בכחול. מי שפחות מתעניין בעקרונות המיפוי הבריטי מוזמן לנמנם ולדלג על הכחול.

הבריטים השלימו את כיבוש ארץ-ישראל בשנת 1918. שנתיים אחר כך הוחלף המשטר הצבאי באזרחי וב-1922 קיבלה בריטניה מנדט מחבר הלאומים. כחלק מפעילות אזרחית רחבת היקף הוקמה מחלקת מדידות של ארץ-ישראל (Survey of Palestine), נקבעה רשת קרטוגרפית (קאסיני-סולדנר), נמדדו נקודות טריאנגולציה והוכנו מפות המתארות את הארץ. אנו מתמקדים בסדרת מפות שבקנה מידה 1:20,000. מפות שכונו "טופוקדסטריות" משום שייעודן הראשוני היה רישום חלוקת קרקעות. בהמשך הוסב השימוש למפות טופוגרפיות במיוחד לאור המרד הערבי ומלחמת העולם השניה. קנה המידה שנקבע בו כל סנטימטר במפה מייצג 200 מטרים בשטח, מאפשר תאור פרטני של הנוף והתכסית הטבעית והמלאכותית. המפות זכו לעדכונים תקופתיים. על מנת לחסוך עלויות של הפקת מפות חדשות הודפסו העדכונים בצבע אחר על המפה המקורית. כך לדוגמה המפה מטה מבוססת על סקר שנערך בשנת 1924 הודפסה בשנת 1931 ובצבע סגול נוספו עדכונים משנת 1942.

 

כל גליון מתאר שטח של של 10 ק"מ על 10 ק"מ. הופקו כמאה וחמישים גליונות מקו באר שבע בדרום ועד מטולה בצפון. כעשרים גליונות באזור מדבר יהודה לא הושלמו. הבריטים לא מיפו את הנגב. נקודת האפס של רשת הקואורדינטות נקבעה בגבעת עלי אל-מונטר שממזרח לעיר עזה ומספריה נקבעו לקו רוחב 100,000 מטר וקו אורך 100,000 מטר (ראו בפינה השמאלית-תחתונה של המפה מטה)

האיכות הקרטוגרפית של מפות אלה אינה גבוהה. בגליונות רבים קווי הגובה הם בהפרשים של 25 מטר בלבד ורב הכיתוב על המפה. מפות צרפתיות של לבנון מאותה תקופה מציגות קוי גובה בהפרשים של 10 מטר וכוללים הצללה המציגה את השטח בצורה פלאסטית יותר. למרות ביקורת זו - הרי נותרה בידנו "קפסולת זמן" בה נסייר. תשומת ליבכם לכך שהקטעים המובאים כאן אינם מוצגים בקנה מידה אחיד ודומה הדבר לכך לשלעתים "נראה" את השטח מגובה רב ולעיתים מגובה נמוך.

בתזמון מופלא התבהר הנוף... מתחתנו תראו גבעה הסמוכה למסילת הברזל (P.R. - Palestine Rail ).
במפה מתנוסס השם Hash Shomer ha Tsa`ir - "השומר הצעיר".   נסו כוחכם - על מה מדובר?

רמז: אנו מצפון לרחובות ....

נ
ר
ד

 

ק
צ
ת

 

מ
ט
ה

ונבחין במחנה הנראה כמו קיבוץ. זוהי "גבעת הקיבוצים" מצפון לרחובות המשמשת הכשרות לגרעיני התיישבות טרם עלייתם על הקרקע. מתחת לפני השטח נמצא מפעל סודי של ההגנה/ תע"ש ליצור כדורים ("מכון איילון"). סיפור ידוע למדי הוא כשפוצץ הלח"י רכבת בריטית ממש סמוך למקום (פברואר 1948) לבשו פועלי המפעל חלוקים לבנים ואצו להגיש עזרה - גם מסיבה הומניטרית וגם כדי למנוע חיפוש אצלם.

קיבוץ חולדה מסומן אף הוא בצבע סגול (Hulda Colony) עדכון למפה המקורית - הואיל ומקומו הועתק מהחווה באתר "בית הרצל" לאחר מאורעות תרפ"ט

ערטוף Artuf הערבית והר טוב Har Tuv העברית. במאורעות תרפ"ט עלתה הר טוב באש ופונתה ולאחר כשנה חזרו אליה המתיישבים.

והנה אנו בשערי ירושלים באזור שכונת רוממה. ראו כמה חסד יש בעיר: בית יתומים דיסקין, בית חינוך עוורים, בתי אבות ובתי חולים מקבלים את פנינו בכניסה לעיר - כל זה בסמוך לכרמי הזית של הכפר שיח` באדר (מצפון למקומה של כנסת ישראל היום). לציון מיוחד זוכים גם בורות המים (.Cis). המפה משנת 1943 על בסיס סקרים שבוצעו בעשור שקדם לה. רק בשנת 1936 חוברה העיר לקו המים ממעיינות ראש העין.

הנה העיר העתיקה בירושלים וסביבתה הסמוכה. חדי העין יבחינו בסימון הכלא המרכזי (מגרש הרוסים) ובכיתוב ליד מלון המלך דוד המציין כי גם משרדי ממשלה נמצאים בו.

נדרים לכיוון חברון ובצד הכביש ("דרך האבות" ההסטורית) נראה במפה את כפר עציון. שימו לב שהכיתוב מורה שהמקום נטוש Abandoned. הכל ענין של תזמון. כפר עציון ("מגדל עדר") הוקם בשנת 1926 תוך חכירת המנזר הרוסי המופיע במפה. פרעות תרפ"ט ומאורעות 1936-39 גרמו לנטישת המקום. המפה משנת 1943 מתעד מצב (נטוש) שישתנה במהלך אותה שנה עת יחודש הישוב היהודי במקום ("גוש עציון") לחמש שנים עד נפילת הגוש בתש"ח.

נמשיך מזרחה לצפון ים המלח. המולה רבה מתחתינו! (מפה משנת 1941): מפעלי ים המלח פועלים כאן ובסדום. שטח זכיון הפקת האשלג מצוין באופן בולט. מסומנים מעגני הספינות המקבלות את את האשלג מסדום. בתחתית המפה משמאל : מלון קליה המיתולוגי שניטש בשנת 1948 ולא נותרה בו אבן על אבן בימי השלטון הירדני.

נחזור מערבה לאזור החוף. ליד מעיינות הירקון שוכן מבצר מרובע אדיר - קלע`ת ראס אל-עין הלא הוא מבצר אנטיפטרוס.

אנו מעל רמלה - עיר של כ-35 אלף תושבים ערבים. שימו לב לעדכון בסגול בחלק השמאלי-עליון של המפה: Govt & Police Offices . - המשטרה הבריטית שנבנתה עקב המרד הערבי המשמשת עד היום את משטרת ישראל.

חולפים מעל מקווה ישראל. לידה חולון המתפתחת ופרדסים רבים בבעלות ערבים מיפו ומהאזור (לדומה סכאנת דרוויש).  

סוף סוף הגענו לעיר הגדולה ביותר בתחומי ארץ ישראל. פחות מחמישים שנה מלאו לה ומספר תושביה כ- 200 אלף איש. העיר העברית הראשונה - תל-אביב. שימו לב כי מצפון לנהר אל-עוג`ה (הירקון) אין אף שכונת מגורים (שנת המפה 1943)

שני הרחובות המסומנים אדום הם הירקון וז`בוטינסקי. שימו לב לפרדסי הכפר הערבי אל-מסעודיה (סומייל) הנושקים לבתי העיר הלבנה. חדי העין יבחינו בבית הקברות המוסלמי בסמוך למלון הילטון של היום, בתחנת המשטרה הבריטית ברחוב דיזנגוף, באנדרטה לזכר צליחת הירקון בכיכר היל (הי אבא) ובבית המטבחיים הסמוך.

שמח גם בגבעתיים - ידי המעדכנים מלאו עבודה עקב בנית שכונות יהודיות חדשות

אנו טסים לנחיתה בשדה התעופה לוד לתדלוק, מנוחה וכוס תה. משם נמריא לפרקים ב` ו ג` של סיפורנו ... (יפורסמו בקרוב).

 

מקורות
המפות מתוך אתר "הספריה הלאומית" - הכנסו לצפיה בסדרת המפות המלאה
יצחק שטנר, מפת ארץ ישראל ותולדותיה , מוסד ביאליק 1951 עמודים 194-5
אתר "המרכז למיפוי ישראל" - סדרת כתבות על תקופת מנדט הכתבות מבוססות בעיקר על ספרו של דב גביש, קרקע ומפה בהוצאת יד בן-צבי, 1991

למעבר לפרק שני

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"    חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  איליה  (03/10/2017)
תודה רבה יואב. תמיד מרתק לעיין במפות ישנות
2.   צפורה דגן  (03/10/2017)
ליואב - שלומות! חן-חן לך. יפה עשית שפרסמת את סידרת המפות שנערכו בשנות המנדט הבריטי בארץ-ישראל. אישית אני זקוקה מאד, למפה המראה את צומת חולון , הפינה שבצפון מערב מקווה-ישראל. זוהי צומת בה הצטלבו י
3.  שריג  (03/10/2017)
האם ניתן לקבל מפהשל איזור מצודת יואב
4.  טל  (03/10/2017)
אכן אוצר בלום וכתבה מרתקת. תודה
5.  עדנה בוסטין  (03/10/2017)
יסודי כתמיד ומרתק עד מאד.
6.  יוסי וייס  (03/10/2017)
תודה על המפות והנתונים שלך.
7.  יואב אבניאון  (03/10/2017)
תודה חברים. אל תיתן לסיני דג אלא חכה. בקישור שצירפתי תגיעו בעצמכם למאגר המפות הסרוקות בספריה הלאומית. בעזרת האינדקס מצאו המפה המבוקשת . מי שבכל זאת מתקשה - שיפנה אלי במייל ואעזור בשמחה.
8.  תמר הירדני  (03/10/2017)
חולה על מפות עתיקות! כתבה נהדרת. תודה רבה יואב
9.  שרה ברנע  (03/10/2017)
יואב כתבה נהדרת. אתה 'טס איתנו' במקצועיות מעל שמי הארץ ומספר לנו במעט מילים ובחן רב על כל איזור ואיזור. מאד מתאים לאחת כמוני. חג שמח
10.  יפתח  (03/10/2017)
מאד מעניין והצלחת לגעת בזכרונות מרגשים מהילדות. במפה של חולון ומקווה ישראל רואים בפינה הדרום מזרחית של מקווה כתם ירוק. שם היתה המכוורת, החלק שעסק בגידול מלכות להשבחת גזע משפחות הדבורים. משנת 1956 עד 1958 למדתי במקווה, כמו כולם רציתי טרקטורים אבל היה ביקוש גדול ושלחו אותי לחדשיים במכוורת לסתום חור. התאהבתי בענף הזה ונשארתי בו עד סיום הלימודים. כן אני רואה את הנתיב בחולון שהלכנו בו ברגל ממקווה לים. תענוג.
11.  נורית טבעוני  (03/10/2017)
תודה ל"מלקולם הטייס" וליואב אבינאון הנווט על הטיסה בשמי הדרום. כרגיל יואב, כל הרצאותיך ומאמריך מוגשים בצורה המעניינת ביותר ש אפשר. שנה טובה וחג שמח
12.   .ישי בן פזי  (03/10/2017)
ך תודה על החומר המענין שאתה עורך ומגיש . אשמח להמשיך לקבלו
13.  איתן בורשטיין  (03/10/2017)
יואב,תודה.כרגיל מרתק ומאלף. צריכים לעתים ללמוד מן הבריטים שכתבו את שם שדה התעופה Lydda ולא Lod זאת כדי להעניק למבקר בארץ הקודש את האסוסיאציה הדתית עם הקדוש ששמו ניתן לשני המלכים שהזכרת בראשית המאמר.
14.  אורי פיש  (03/10/2017)
יואב, אשריך שאתה פותח לנו צוהר חד וברור של תקופה קסומה, מרגש מאד ומוסיף המון לידע הכללי שלנו. חג שמח וגמר טוב
15.  אחאב בקר  (03/10/2017)
סיבוב מרתק. טוב להבין על אילו אבנים פוסעות רגלינו.
16.  משה מאירי  (03/10/2017)
למי שלא יודע,השמות של הישובים שרשומים באותיות גדולות ונטויות ליד הישוב,הם שם השטח הקרקעי ששייך לאותו ישוב.
17.  זאב שרון  (04/10/2017)
מעניין. מרתק. מחכה שתגיע לצפון, לחיפה בעיקר
18.  רון חרמוני  (05/10/2017)
תודה - החזרת אותי לילדות: לא ל-1947 אז טרם נולדתי, אלא לטיסה בשמי הארץ באדיבות 'אצבעוני'. רק מעל תל-אביב התבלבלתי - אני טסתי מעל בן-יהודה שטרסה, וכאן כתוב הירקון.
19.  רון חרמוני  (05/10/2017)
לאחר הנחיתה יצאתי משדה התעופה, חציתי את כביש 40 וחיפשתי רכבת הביתה. התחנה הקרובה היא תחנת 'כפר ג'יניס' (Kafr Jinnis). אלא שסביב התחנה אין כפר. במפה בריטית מ-1940 התחנה נקראת Blockhouse Sta (כנראה על שם מיצדית שנמצאת כקילומטר מדרום לתחנה), ו-250 מטרים מצפון-מערב לתחנה נמצאת חרבה בשם Kafr Jinnis (אך לא כפר). במפה בריטית מ-1935 התחנה קיימת אך ללא שם (החורבה כבר שם). התחנה הזו נבנתה ע"י התורכים כתחנה אחרונה לפני פיצול מסילות - מצפון לה יצא קו רכבת מזרחה. במפת ה-PEF מ-1880 אמנם אין רכבות, אבל קיים כפרון, שאפילו לא נקרא 'חרבת'. אגב, מדרום לשדה התעופה עובר נחל נטוף (W. et Tina), שכמה מאות מטרים מערבה ישפך לנחל איילון (Kabir).
20.  רון חרמוני  (05/10/2017)
חזרתי לעיר - בגבעתיים מסומנים הרחובות של שכונות עתידיות: רמב"ם, שיינקין וגם שכונת ארלוזרוב מצויינת בשם (אך ללא רחובות). אבל מהו Qibbuts hab Baharut, שמסומן באזור רחוב גולומב של ימינו (קצת מצפון לקניון גבעתיים, שמשום מה לא מסומן במפה)?
21.  צביקה שמר  (06/10/2017)
מעניין מה זה הקיבוץ במפת גבעתיים Qibbuts Hab Baharut ?
22.  יואב אבניאון  (06/10/2017)
הי צביקה. יפה ששמת לב. נראה שמדובר במשק פועלות. שנות העשרים הראשונות הביאו איתן את פריחת "משקי הפועלות". עם היווסדה של שכונת בורכוב, השכונה הראשונה שסביבה גדלה העיר גבעתיים, משק הפועלות המקומי החל לפעול בצעדים מדודים, קלט מחזורים של תלמידות והכשיר אותן לחקלאות. לאחר סגירת המשק, בתחילת שנות החמישים, המקום שימש גורמים שונים, עד ששופץ והותאם לבית הספר לאומנויות "תלמה ילין".
23.  כרמלה לכיש  (06/10/2017)
לא יכולה לעשות שום דבר אחר מאז שהגעתי למייל שלך היום, באיחור מה. מרתק, מרתק! יש ברשותי מפה של ירושלים מתקופת המנדט הבריטי, ואני מוכרחה למצוא אותה ולכתוב לך אודותיה. אולי מחר יהיה לי יותר זמן. תהיה שבת של מפות. כמו זאב שרון שכתב לעיל - גם אני מחכה לצפון הארץ, ובעצם - אכנס לאתר הספרייה הלאומית. חיפה, הגליל, טבריה, המפרץ, צפת, וואדי טוואחין, הגליל העליון אלה מחוזות ילדותי הרחוקה. וואוו, כמה רחוקה!
24.  יצחק רן  (06/10/2017)
שלום יואב, שנה טובה וחג שמח. תמיד כף לקבל ממך דואר. אין כמוך. המפה של גבעת הקיבוצים מזכירה לי את הטיולים שעשיתי עם הורי לבקר את דודי, שהיה חבר בקב' הצופים א' ואח"כ הקימו את מעגן מיכאל. שאלה :האם אין בסט מפה של רחובות? אני בן למשפחת מייסדי העיר (הרשנזון), ונולדתי בה ב-1941. אודה לך אם תמצא כזו
25.  עדי זינגר  (08/10/2017)
כמטיילת בהדרכתך במסגרת מכון אבשלום, הכתבות והמפות ממחישות את נושאי הלימוד בעידן החדש. ועל כך, תודה
26.  מולי ברוג  (10/10/2017)
תבורך על הסיור היפה באויר, בים וביבשה. רק הערה אחת לגבי נחל אלכסנדר. לא סביר שהערבים כיבדו את זכר המלך היהודי וקראו על שמו את הנחל וגם לא קראו אותו לזכרו של אלכסנדר מוקדון, שאין כל אירוע משמעותי שעשה באזור הזה. לכן, יש לקבל את הגרסה כי הנחל נקרא וואדי איסכנדיר (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר מהאזור וסוחר אבטיחים שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים לשכם למצרים משפך הנחל (הסיבה להקמת המזח על יד בית-ינאי). אבא שלי עוד שט על הסירות האלה עם האבטיחים בשנות ה- 30.
27.  נתן רועי  (10/10/2017)
נפלא. רק רציתי להוסיף שסומייל היה כידוע אתר ארכיאולוגי מהתקופה הקדומה של ארץ ישראל וכשהוא אותר ונחפר נתן אלתרמן כתב על האתר שיר נפלא בטור השביעי.
28.  דוד נוה  (10/10/2017)
עוד נקודת מבט-הארץ לא הייתה ריקה !
29.  moti spiegel  (12/10/2017)
Exceptional work, Kol Hakavod !
30.  עמי מורן  (12/10/2017)
יואב, תודה. כרגיל אצלך, אתה מחדש לי כל הזמן. בתור תושב תל אביב בשנים האחרונות, נדמה לי שהרחובות המסומנים באדום, הם הירקון ודיזנגוף, ולא כפי שציינת. ז׳בוטינסקי עובר בכיוון מזרח-מערב ולכן זה לא יכול להיות ז׳בוטינסקי. מלבד זאת, במפה מופיע איצטדיון המכביה המנוח ולא רחוק ממנו מצוין אפילו המגדלור, ששופץ לפני מספר שנים ועומד בגאון בקצה הטיילת הצפונית. המשך טיסה נעימה.
31.  דב גביש  (13/10/2017)
יואב, תודה ושנה טובה. החינוך לביקורת מפות הינו מבורך. - בטקסט יש עוד מה לשפץ, פה ושם. אני עונה בלקוניות בגלל עומס בנושא אחר. בכל אופן, תודה. דב
32.  שמעון  (04/11/2017)
במפת העיר העתיקה של ירושלים מצפון למתקני הכלא מופיע סימול של בית חולים ).Hospital האם זהו ביה"ח הרוסי שהפך אח"כ לבי"ח אביחיל? ועוד בית חולים מסומן ליד שער יפו- בי"ח הצרפתי ? " תודה -
33.  ראובן הרחובותי  (05/11/2017)
ליואב תודה על פתיחת אשנב למקור בלתי נדלה למידע ולעניין. ואם יורשה לי לנסות ולדייק לגבי הצעתך לזיהוי בנין המשטרה ברמלה- המבנה נמצא עד ימינו בשימוש המשטרה והוא על רח' הרצל הראשי המבתר את רמלה. קל לזהות את המיקום כיוון שמצפון מצוינת במפה בריכת הקשתות ומדרום- מע' המסגד הלבן ונבי צאלח. מכאן שהזיהוי כמפקדתו של חסאן סלאמה איננו סביר. חורבת הבנין בן שלוש הקומות שם ישבה המפקדה ניצבת עד היום ליד פסי הרכבת מבאר יעקב ללוד בפאתי מושב תלמי מנשה.
34.  יואב אבניאון  (05/11/2017)
תודה שוב לכל המגיבים! ראובן - אתה בהחלט צודק! זו לא מפקדת חסן סאלמה אלה בנין המשטרה המשמש עד היום את משטרת ישראל. תיקנתי הכיתוב בהתאם. כל טוב יואב
35.  בני שגיב  (06/11/2017)
יואב תודה, אין ספק שתרומת הבריטים הייתה מכרעת כמעט בכל תחום מיום הכיבוש על ידי אלנבי ועד 48. המיפוי שערכו הפך למסד בחומים רבים (גיאולוגיה, מורפולוגיה, התיישבות, חי וצומח ועוד). תודה יואב שהארת ועוררת בני