YoaView
[English] צור קשר קישורים גלריה המלצות אודות אתרים ועוד הרצאות מרתקות טיולי איכות גיבושטח אורחים מחו"ל

מפות מספרות - מפת מנטובה                                             חזרה ל"ועוד"          

סיפור יציאת מצרים הוא המושא למפה העברית הראשונה שיצר רש"י במאה ה-11 לספירה. בהמשך צויירו אלפי מפות אחרות שעסקו בנושא זה.
מדוע היה סיפור המסע במדבר כה פופולרי אצל קרטוגרפים ?  ראשית - חשיבותו המכוננת של הסיפור לא רק בהוויה היהודית. "יציאת ישראל ממצרים, תישאר לעד האביב של כל העולם כולו" אמר הרב קוק. שנית - הקושי של הקוראים המרוחקים מהאזור המתואר להתמודד עם הבנת המרחב הגיאוגרפי ללא תיאור גראפי.

אחת המפות העבריות הייחודיות והפחות מוכרות היא מפת מנטובה שהופקה באיטליה לפני כארבע מאות וחמישים שנה. ערב פסח תשע"ט נציג את המסמך המיוחד במדורנו "מפות מספרות". פוסט זה מסתמך בעיקר על ספרו של פרופסור ריכב רובין (קרדיט מלא בסוף הדברים).

מנטובה היא עיר קטנה בצפון איטליה מדרום לורונה. במאה ה-16 היתה בה קהילה יהודית משגשגת של כשלושת אלפי נפש. אותם ימים הייתה העיר ידועה בתעשיית הדפוס . סביב שנת 1560 לספירה הופקה בעיר המפה שכותרתה "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". מטרת המפה אינה ידועה ויתכן וצורפה להגדה של פסח.

מן המפה שרד עותק אחד בלבד השמור בספריה המרכזית בציריך.למרות שבאותה תקופה כבר היה דפוס (המפה אכן מודפסת ולא מצוירת ישירות ביד). המפה בגודל 51x38 ס"מ והודפסה מתחריט עץ. המפה מופנית ממזרחה. הים התיכון בתחתיתה ועבר הירדן בחלקה העליון.

צבעי המפה שחור- לבן והיא עשירה בתאורים נפלאים של ארועי הפרשה ונוף הארץ הקשור לאותה תקופה. אין התייחסות במפה ליישובים שהיו קיימים בעת הכנתה. בניגוד למפות נוצריות המפה אינה מציגה את כל תחנות הנדודים - 42 במספר וגם לא נתיב מוגדר.

בצידה הימני של המפה טקסט ארוך המתאר את יציאת מצרים ובהמשך מזכיר את יוצרי המפה ובניהם יוסף בן יעקב הידוע בכינויו "אשכנזי" המוכר היטב בתולדות הדפוס העברי באיטליה במאה ה-16 לספירה.

נציג כאן כמה קטעים מן המפה ונתחיל בצבאו של רעמסס הדולק אחר בני ישראל על רקע הכיתוב "ארץ רעמסס" ו"ארץ גושן" 

משה על הר נבו צופה אל הארץ המובטחת אל מול יריחו. בים המלח שלמרגלותיו שטות סירות.

את יריחו וחומותיה לא ניתן לפספס והיא מוצגת כמבוך קונצנטרי

אין במפה תיאור אופייני של נחלות שבטים כמו במפת מדבא ובמפות עבריות רבות אחרות. תיאור ירושלים והר הבית אופייניים לאמנות התקופה באיטליה ומוצגת הפרדה ברורה בין הר ציון לירושלים. כמובן שבעת יציאת מצרים לא היה מקדש בירושלים אבל לא תיתכן מפה עברית ללא עיר הקודש.

ומה האירוע המתואר כאן? יש להניח שהתשובה ברורה...

כיצד נדע מה שנת הוצאת המפה? שימו לב כי מעל מנורת שבעה קנים המשורטטת בצד המפה מופיע הפסוק "כִּי-עִמְּךָ, מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ, נִרְאֶה-אוֹר" (תהילים ל"ו י`). מעל לחלק מהאותיות מופיעות נקודות. זוהי כרונוגרמה המרמזת על התאריך שהייתה נפוצה בספרים עבריים אך נדירה במפות. על פי מניין האותיות המסומנות והנחות אחרות מגיע פרופסור רובין למסקנה כי תאריך הדפסת המפה הוא 1564 או 1566 לספירה.

בצידה השמאלי התחתון של המפה מופיעה העיר וניזיא (ונציה) ככל הנראה בשל מעמדה בעולם הדפוס באותם שנים ובשל היותה נמל המוצא לעליה לרגל לארץ-ישראל.

פסח שמח!

מקורות והרחבה
מאמר בתוך הספר המעולה על מפות עבריות: "צורת הארץ" מאת ריכב (בוני) רובין בהוצאת יד בן-צבי ירושלים 2014

 לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

לדף ראשי מדור מפות מספרות

חזרה ל"ועוד"         חזרה לתפריט ראשי


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה