סימן מהסולטן - מסע בעקבות טֿוּרוֹת (Tuğra) עות`מאניות בישראל   חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי   
יואב אבניאון

ארבע מאות שנות שלטון עות`מאני הותירו בארץ חותם אדריכלי, מנהלי ותרבותי משמעותי. בין מפעלי הבנייה הגדולים והידועים של העות`מאנים ניתן להזכיר את חומות ירושלים, ייסוד באר שבע המודרנית וקו הרכבת חיפה-דמשק.

בפינות שונות של המבנים שהקימו חבויים משארים נוספים מתקופה זו: מונוגרמות מגולפות באבן המעטרות את מבני הציבור בחותם של הסולטנים שבזמנם הוקם המבנה. מונוגרמה כזו נקראת "טֿוּרה " (בטורקית - Tuğra). הנה דוגמה לטורה של הסולטן מהמט החמישי על מטבע של חמישה פיאסטר משנת 1910:

הטורה הקדומה ביותר הידועה עוצבה במאה ה־14 עבור אורהן הראשון, בנו של עות`מאן הראשון, מייסד האימפריה העות`מאנית. עם השנים הצטבר מספרן ל־35 טורות שונות.
הטורות עוצבו בדרך כלל בתחילת שלטונו של כל סולטן בידי קליגרף החצר, שכונה נישנג`ה (nişancı). לטורה כמה מרכיבים עיצוביים שהשתנו עם השנים. השוני המובהק בין הטורות הוא שם הסולטן ושם אביו המופיעים בחלק התחתון של הטורה. הטורות הופיעו על מסמכים רשמיים, מטבעות, בולים, מבני ממשל, מסגדים וארמונות וסימלו את הריבונות.

איתרנו ברחבי הארץ קצת יותר מתריסר טורות על מסגדים, סבילים, מגדלי שעון ועוד והפעם נצא לסייר בעקבותיהן.

הריכוז הגדול ביותר נמצא ביפו. הטורה הוותיקה ביותר ואולי גם היפה מכולן היא בראש סביל אל־מחמודי, המכונה בטעות "סביל סולימן", שנבנה בשנת 1809 בצמוד למסגד המחמודיה. הסביל מעוטר בפסוקים מן הקוראן ובשמו של מושל יפו מוחמד אגא אבו־נאבוט. בראשו מסגרת סגלגלה ובתוכה הטורה של הסולטן מהמוט השני ששלט בשנים 1818–1839.

 

בתוך המסגד הסמוך ציור של טורה נוספת (מקור הצילום ויקימדיה):

 מרחק קצר משם נמצא מגדל השעון המפורסם שנחנך בשנת 1903 ובארבע פינותיו נקבעו טורות של הסולטן עבד אל־חמיד השני ששלט בשנים 1876–1909.

מתוך הארבע במגדל השעון שרדה רק הדרומית הנראית בתוך השקע המלבני בצילום מעלה והיא שחוקה למדי. בשקעים האחרים הוצבו שחזורים מזכוכית.

חותמת של עבד אל חמיד השני היא מלאכת מחשבת שהוכנה על ידי קליגרף החצר שלו, סמי אפנדי, ורוב הטורות ששרדו בארץ הן מימיו. כאן המקום להסביר את המשמעות הגרפית המקובלת של מרכיבי טוגרה כפי שתראו בתרשים שהכנתי מטה:

באותה כיכר נראה את המבנה ששימש בעבר קישלה וכיום הוא מלון "סטאי". גם כאן מתנוססת הטורה של עבד אל־חמיד השני.

טורה נוספת שלו נמצאת בתוך המלון על קיר מבנה פנימי.

לסיום הסיבוב של הטורות ביפו נלך ברחוב בית אשל למסגד סיכסיכ, הקרוי על שם המשפחה היפואית שבנתה אותו בסוף המאה ה־19, ובצמוד לו סביל הנושא אף הוא את הטורה של עבד אל־חמיד השני.

הנה מפה המסכמת את האתרים בהם אותרו טורות ביפו:

ריכוז נוסף נמצא בעכו. על חאן אל־עומדן שנבנה במאה ה־18 נבנה בשנת 1900 מגדל שעון לכבוד חגיגות השנה ה־25 לשלטונו של עבד אל־חמיד השני. כאן מחכה לנו הפתעה, הטורה אינה עומדת בפני עצמה או צמודה לכתובת כפי שראינו עד כה, אלא משולבת בסמל מורכב ומרהיב של האימפריה העות`מאנית ובו מרכיבים גרפיים המשדרים כוח (כידונים ותותחים) וצדק (מאזניים).

 

בעכו ניתן למצוא עוד שתי טורות: האחת בשער המתפורר, רב הצבעים והמרהיב של הסראייה שבין החמאם למסגד אל־ג`זאר. מבנה זה נבנה בשנת 1850 לערך, והטורה השחוקה היא ככל הנראה של הסולטן אבְּדִילְמֵג`יט הרִאשון.

טורה נוספת של עבד אל־חמיד השני מופיעה בחצר המסגד – ככל הנראה לא במקומה המקורי.

שילוב דומה של טורה וסמל האימפריה העות`מאנית נמצא גם בחיפה, באנדרטת הרכבת שהוקמה בשנת 1905 לרגל חנוכת הקו חיפה-דמשק

ובראש מבנה בית החולים העירוני (אל־מוסתשספא אל־בלדי) שנחנך בשנת 1891 ברחוב יפו בירושלים (משמש כיום את לשכת הבריאות).

בירושלים נמצא גם טורה ברובע המוסלמי בדרך הייסורים על קיר מבנה הזאוויה הנקשבאנדית (סמוך לקשת אקה הומו) ובמגדל דוד (צילום משה הררי):

בשער יפו בירושלים התנוסס בתחילת המאה העשרים מגדל שעון שהוסר על ידי הבריטים. ניתן לתהות האם עוטר המגדל בטורה. סביר שכן אל כל הצילומים שבידנו אינם מראים טורה כזו.

טורה יפהפייה נמצאת גם בשער הכניסה לסראייה בבית שאן :

ובשער הכניסה למסגד בבאר שבע (כיום מוזיאון האסלאם ועמי המזרח) - שתיהן של עבד אל־חמיד השני.

עוד טורות נמצאות על מגדל שעון בקסבה של שכם ועל סביל בקבר רחל:


איך כותבים  Tuğra  בעברית?
עמוס סיקו, ידען בנושא, כתב לי "פעם נהגתי לכתוב טוע`רה או טוגרה, אבל התעתיק הנכון לעניות דעתי הוא "טורה". סוף ציטוט שלו.
ד"ר שמעון גת מקפיד לכתוב טוע`רה. היסטוריון ערבי מעכו, נזיר שמאלי, כותב טוע`ראא. עוד הצעה לתעתיק עברי של ידידתי דוברת הערבית זיוה מגד -  טע`ראא`.

אורי טל כתב לי כך: "המילה הערבית היא طفرة שהתעתיק שלה לעברית  הוא טוע׳רה. האות ע׳  הועתקה לשפה האנגלית כ GH והם מבטאים אותה כ ג׳ (ע׳זה = גזה). אות זאת הועתקה לעברית כ ג׳ (באקה אל גרביה) וגם כ ע׳ (עזה). ביטוי האות בערבית דומה לר׳ צרפתית (גרונית), ובמקרה של טוע׳רה קשה לבטא כי זה יוצא ר׳ גרונית ואחריה ר׳ לשונית. המילה היא מילה תורכית. אני מציע לכתוב טוע׳רה.

בשלל האפשרויות והדעות ובהתייעצות עם אנשי יד יצחק בן-צבי, בחרתי כאן את דעתו של סיקו בשימוש במילה טֿוּרה או טֿוּרוֹת ברבים.

אז למרות שהעות`מנים אינם כבר כאן מעל מאה שנים - הנה פזורים ברחבי הארץ אתרים וסימנים המעידים על מפעלי בניה בתקופתם ומהווים אות וסימן מהסולטן.

מידע על טורות נוספות יתקבל בברכה.


להרחבה: אתר המתמקד בטורות (באנגלית)  

כתבה זו פורסמה לראשונה בצורה מצומצמת יותר בכתב העת "עת-מול" גליון 283 יולי 2023 בהוצאת יד יצחק בן-צבי. הנה קישור לאתר.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

  חזרה ל"ועוד"       חזרה לתפריט ראשי   


שלח תגובה
שם
דואר אלקטרוני (אופציה)
תגובה
© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.