חַד גַדְיָא בשער יפו                                                      חזרה לאתרים מרכז      

לעיתים אני מוצא עצמי מסביר ארוכות לאורחי מחו"ל על התהפוכות בארץ הקודש על פני השנים.
אך ההמחשה החביבה עלי המיוחד קשורה בשער יפו.
רבים נכנסים דרכו לעיר העתיקה אך מעטים שמים לב לשילוט שעליו ועל משמעותו.

 

חד גדיא (1)
לפני כמעט 500 שנה מסולקים מכאן הממלוכים ומחליפיהם הטורקים בונים חומה מפוארת סביב ירושלים. שער יפו הוא מבוא העיר לבאים ממערב.
הנה ציור השער מהמאה ה-19 במבט מתוך העיר. החפיר שבתמונה נסתם לכבוד כניסתו של וילהלם השני בביקורו בארץ בשנת 1898 (לא נפרצו החומות כפי הטענה השגויה. בקטע קטן זה היה חפיר ולא חומה רצופה).
שימו לב לסמל הטורקי על קיר החומה משמאל לשער – למען לא יהיה ספק לאיש בדבר בעלי הבית העות`מניים.

 

 Source:Picturesque Palestine Vol 1, Charles Wilson, Editor 1881


חד גדיא (2)
דצמבר 1917 הכיבוש האנגלי.
בחזיתו של שער יפו מופיעים עדיין הדגלים הטורקיים אך בחזית כבר צועדים חיילים אנגלים.
 

מקור: אוסף מטסון - אמריקן קולוני

האנגלים הביאו לארץ סדר וארגון. מושל ירושלים האגדי רונלד סטורס דאג לשילוט ברחבי העיר העתיקה.
שער יפו שוּלט בשלוש שפות – כמובן שהאנגלית בראש, ערבית במרכז ועברית בתחתית. (בשנת 1922  היו בעיר כולה כ- 62 אלף תושבים מהם 34 אלף יהודים – אך בעיר העתיקה היה רוב ערבי).
 
 

חד גדיא (3)
1948. העיר העתיקה נופלת לידיים ירדניות. עיריית ירושלים הירדנית מחליטה לקרא לרחבה הסמוכה לשער על שמו של עׂמַר אִבְּן כַטָאב מייסד האימפריה המוסלמית וכובש ירושלים במאה השביעית.
ערבית כמובן ממעל. אנגלית למטה. על עברית - אין מה לדבר.

 
עיבוד מחשב . יובן מייד

חד גדיא (4)
1967. מלחמת ששת הימים. ירושלים מאוחדת מחדש תחת ריבונות ישראלית. הכיתוב העברי מוסף לשלט הירדני. בראש כמובן.
 

ובכניסה לשער נקבעת מזוזה.

 

בעברכם בשער יפו – הביטו על השילוט שמעל מוכר הבייגלה (שמידי פעם משנה מקומו..) וחשבו על המסכת ההסטורית הזו.

 

 חזרה לאתרים מרכז     חזרה לתפריט ראשי  


תגובות
1.  דני הרמן  (07/05/2011)
אחלה כתבה!
2.  Tami  (08/05/2011)
Yoav what an interesting story I have never looked at the sign but now I understand it's importance thank you
3.  אברהם ציפי  (08/05/2011)
סיפור גדול על שלט קטן שמאחוריו מסתתר סיפור ירושלים
4.  אפרת אסף  (11/05/2011)
ואפשר להוסיף גם את הבנצ מרק של ה- PEF מימין לכניסה
5.  ימית  (09/11/2016)
שלום - תוכל להסביר מה הכוונה לא נפרצו החומות רק מילאו את החפיר.? האם החומה לא היתה רציפה באזור השער יפו?
6.  יואב אבניאון  (11/11/2016)
ימית שלום. היום נכנסות מכוניות בכביש שצמוד לשער יפו. שם יש פער בחומה. . הדבר מפתיע רבים שהרי אין שם הגנה והיו שסברו בטעות שבעת החדשה נפרצה החומה המקורית. לא הוא. כפי שרואים בציור שחור-לבן מעלה, בעבר היה שם חפיר עמוק ותוקף היה צריך להתמודד איתו. כנראה נעשה כדי להפריד החומה לשני מכלולים כך שאם תוקף יעלה עליה בנקודה כלשהיא לא יוכל בקלות לרוץ לכל אורכה. בסוף המאה ה-19 נסתם חפיר זה על ידי מילוי אדמה כנראה לקראת ביקור הקיסר הגרמני. מקווה שהבהרתי עצמי. שילחי לי את המייל שלך. כל טוב יואב
7.  מוטי  (17/08/2019)
שער יפו= שער הפונה לכיוון דרך יפו ומהווה מעבר להולכי רגל. קרוב מאוד לשער בהמשכה של החומה דרומה נמצאת הפרצה המהווה מעבר לכלי רכב. מימין לפרצה קיימת חומה נוספת המקיפה את מצודת ציון. בין 2 החומות, חומת העיר וחומת המצודה, הייתה תעלת חפיר. הצלבנים בנו על תוואי החומה הפטימית חומות גדולות לפניהן נחפר חפיר יבש –כ-15 מטר רוחבו וכ-9 מטר עומקו. בין החפיר לחומות נבנתה חומה קדמית הבארביקן, שגובהה היה כשני -שלישים מהחומה העיקרית, ובינה ובין החומה היה שטח מת. ב-1898 לקראת ביקור הקיסר הגרמני במרכבתו לכנסיית הקבר ולחנוכת כנסיית הגואל שלידה, נסתם החפיר מכיוון שהמרכבה המלכותית לא יכלה להתפתל במבוא שער יפו. על המילוי נסלל הכביש המשמש עד ימינו בכניסה הראשית לרכב לעיר העתיקה. בצאתו בתום הביקור בעיר -הקיסר התעכב מעט בשער יפו על מנת לנחם את איסמעיל ביי אל-חוסייני על מות בתו, ירד ברכבת חזרה ליפו וביקורו בירושלים תם. בדצמבר 1917 נכנס בשער יפו גם הגנראל אלנבי. בעוד שעבור הקיסר נפרץ פתח בחומה, והוא נכנס לעיר העתיקה רכוב על סוסו, הגנרל אלנבי ירד מעל סוסו עם הגעתו לשער יפו, ונכנס לירושלים באופן רגלי, כעולה רגל. כחמישה שבועות לפני כן ב-2 בנובמבר 1917 פרסמה הממשלה הבריטית את "הצהרת בלפור".
8.  מוטי  (08/11/2019)
"האגודה למען ירושלים" הוקמה על ידי סר רונלד סטורס ופעלה בירושלים משנת 1918 ועד תום המנדט הבריטי, במטרה לפתח את העיר תוך שימור חלקיה ההיסטוריים והעתיקים. סטורס איתר והביא ארצה את אומן הקרמיקה הארמני דוד אוהניסיאן שהכין את שלטי הרחובות מקרמיקה בעיר העתיקה ובוריס שץ בעיר החדשה. בתקופתו הורחק מגדל השעון שהיה על שער יפו. המגדל נבנה בתקופת הטורקים ב- 1907 גובהו 14 מטר מעל השער ובו שעון גדול עשוי אבנים לבנות, שנחצבו במערת צדקיהו. המגדל נהרס ב-1924 ביוזמת חברי האגודה משום שפגע, במראה העתיק של השער.
9.  חיים מרחבי  (02/07/2024)
מרתק . מאחר שקראתי עברתי שם אתמול ופתאום משמעות חדשה לדברים. תודה
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.