קברי קודש מוסלמיים בארץ-ישראל    חזרה ל"ועוד"   חזרה לתפריט ראשי   

בימים בהם הייתי תלמיד בתיכון "בליך", עת היה לי שיער שופע עד כתפי, התלבטתי במה לבחור כשפה זרה שנייה: צרפתית או ערבית.
הואיל ויש לנו גבול ארוך עם צרפת - בחרתי בצרפתית...
עד היום אני מצטער על בחירה זו אם כי חלק מחברי שבחרו בערבית ולא התמידו לשמר אותה נמצאים במצבי - אין לי מושג ירוק בערבית.

כמורה דרך וכמתעניין בהיסטוריה הרב-גונית של ארצנו אני מרגיש במיוחד את חסרון בקיאותי בשפה שכל כך חיונית כאן גם כדי להבין את התרבות של שכני. לעיתים אני תוהה מהו ההיגוי הנכון של שמות ומונחים וחסר לי אדם להתייעץ איתו.

מגפת הקורנה זימנה לי היכרויות רבות וחדשות דרך חברי קהילת השיחות על ארץ-ישראל שמפגשיה נמשכים עד היום באמצעות ה"זום".
כך פגשתי את אורי טל.
מאז הוא הכתובת הראשונה שלי להתייעצות בנושאים הקשורים לערבית ולאתרים ערביים.
לעיתים אורי ביזמתו, בראותו את הנושאים עליהם אני מתכנן להרצות, שולח לי חומר מרתק כמו בנושא קרב מכריע שניהל ריצ`רד לב הארי בדרום הארץ שהתיאור שלו במקורות מוסלמיים ססגוני ומרתק מאין כמוהו.

אורי הוא מזרחן המתמקד בשילוב שבין האסלאם וידיעת הארץ. בעבר הוציא ספר ששמו "ארץ-ישראל במקורות ערביים מימי הביניים: אסופת תרגומים" בהוצאת יד יצחק בן-צבי, 2014.

בימים אלה יצא ספרו השני של אורי בנושא "קברי קודש מוסלמיים בארץ ישראל" גם הוא בהוצאת יד יצחק בן-צבי.


הספר מקיף 340 אתרים של קברים הקדושים למוסלמים ברחבי ארץ ישראל (קברי שיח`).
לאחר מבוא וסקירת אפיונם של קברי הקודש והפולחן - מפורטים האתרים עצמם על פי אזורים גיאוגרפיים.
כל ערך בספר כולל את שמו הערבי באותיות עבריות ובאותיות ערביות, נקודת הציון שלו, מיקומו הגיאוגרפי, תיאור הדמות, תכונותיה, השתייכותה הדתית, השבטית והמשפחתית ומקומה בהיסטוריה ובמסורות המוסלמיות הכלליות או המקומיות ומי הן קבוצות ההשתייכות המייחסות לה קדושה. כמו כן כולל הספר מסורות, אמונות, אגדות ופולקלור הקשורים לקדושים ולאתרים שלהם, לרבות קורות חייהם, התכונות המיוחדות שלהם והכוחות העל טבעיים שמייחסים להם המאמינים, תיאור המנהגים והפולחן הנערכים בכל אתר וכן משפט או שניים אודות מסורות חוץ אסלאמיות הדנות בקדושת האתר.       
 
אני בטוח שרבים בקהיליית המתעניינים בידיעת הארץ על מגוון עיסוקיהם ימצאו עניין רב בספר זה.

הנה סיפורם של שני אתרים:

א-נֶבּי הֻדׇא
בערבית  النبي هدى  2119/2915 מכונה גם א-נֶבּי הֻזא. באינדקס הסקר של ה P.E.F נקרא סיד הוּדָא אבּן יעקוב سيد هودا ابن يعقوب – האדון יהודה בן יעקב. מופיע אצל מקגרגור כסׇעיד יוּדׇה. האתר נמצא דרום מזרחית למושב שאר ישוב והיה קדוש גם למוסלמים וגם לנוצרים.

מפה מנדטורית ובה קבר א-נֶבּי הֻדׇא. שימו לב לשאר ישוב שהיה קיים , לתל עזזיאת שהתפרסם בשנות השישים בשל תקריות הגבול עם סוריה ולחורבת עמרית שלימים נחפרה והתגלה בה מקדש מהתקופה הרומית.

כל בניו של יעקב נחשבים באסלאם כנביאים. פרשנות הקוראן מספרת כי יהודה אמר לאחיו, בבואו לטעון למען זכותו לבשר ליעקוב על היותו של יוסף בחיים: `אני הבאתי ליעקב את חולצתו המוכתמת בדם של יוסף והודעתי לו על כך שהוא נטרף על ידי זאבים על כן זכותי היום להביא את חולצת יוסף לאבינו ולבשר לו שהוא חי ואשמח אותו כפי שגרמתי לו צער`.
מכאן שהמונח בׇּשיר (המבשר) בסורת יוסף בקוראן מתייחסת על פי פרשנות הקוראן ליהודה.
תושבי הכפרים הנוּציירים (עלוים) הסמוכים עין פית, זׇעוּרׇה ו עׇ`גׇ`ר נהגו לחגוג את חג הקורבן המוסלמי במתחם הקבר הקדוש והיו זובחים בו בראש חודש רמדאן זכרי תאו שחורים שהביאו מביצות החולה, עורכים סעודות ורוקדים סביבו. תושבי עמק החולה הבדואים משבט אֶלע`ו̞ארְנׇה האמינו כי בכוחו של נביא זה להחזיר לעיוורים את ראייתם באם יישנו במקום כשהם טהורים מכל חטא. קיימות עדויות לפיהן היו התושבים זובחים לטובת הקדוש כבשים ומביאים מנחות של לחם ושמן העשוי מאליותיהן של הכבשים כמו גם את ביכורי חלב העדר והיבול החקלאי הראשון. כמו כן הם היו נוהגים לשחוט כבש לטובת ריפויו של חולה שהגיע לקבר ולהתיז את דמו עליו.

מתחם א-נבי הדא. מקור: ויקיפדיה

לאחר מלחמת ששת הימים היה האתר נטוש ועל כן אמצו אותו התושבים הדרוזים של כפרי רמת הגולן והפכו אותו לאתר מקודש להם. הם שיפצו והרחיבו אותו בעזרת תרומות של דרוזים מהגליל ומהגולן. האתר מתוחזק כיום על ידי תושבי הכפרים הדרוזיים מׇג`דׇל שׇמְס ועין קׅנְיׇה השכנים, אשר בנו בו אולם אירוח ומחשיבים את הקדוש הקבור בו כקדוש של העדה הדרוזית עוד מהמאה ה 11. על פי סברות מספר חוקרים כאן מקומו של הישוב יהודה הירדן הנזכר בתיאור גבול נחלת שבט נפתלי, והיו שייחסו את המקום לקברו של עדו הנביא שמסורות ימי הביניים היהודיות ממקמות אותו סמוך ל באניאס. קברים נוספים המיוחסים על ידי המוסלמים ליהודה בן יעקב היו נבּי יהוּדׇ`ה בתחומי הכפר יׇהוּדׅיׇה היכן שנמצאת היום העיירה יהוד, נבי יהודא מזרחית לכפר יׇאסׅיד בנפת שכם ואתר בכפר רוּמׇת אלהיב שבבקעת בית נטופה.

ציון הקבר. מקור: ויקיפדיה


האתר השני אותו נסקור הוא  א-שיח` עׇבֶּד א-נׇבּי

בערבית الشيخ عبد النبي 1284/1662  נקרא גם עבד א-נבי אלעארֶף בּׅאללה. נמצא על הצוק שעל שפת ימה של תל אביב, בין המלונות הילטון וקרלטון.

א-שיח` עׇבֶּד א-נׇבּי בצילום ממלון הילטון כלפי דרום. מקור: ויקיפדיה

עקב מגיפת הכולירע שפגעה ביפו בשנת 1902 החליט מושל יפו מחמד א-ראוף באשא להפסיק את קבורת המתים בתוך העיר ולהעביר את בתי הקברות אל מחוץ לעיר. המצוק שמדרום לשכונת מחלול של אז, נבחר לבניית בית קברות שהשתרע מסביב לקבר השיח` שהיה במקום ושמש עד אז כבית קברות בו קברו תושבי הכפרים מׇסְעוּדׅיׇה ו גׇ`מאסין את מתיהם ונקרא מקברת עבד א-נבי. במאה ה 20 הפך שמו של הכפר מסעודיה לסֻמֵיל ומקומו היה  בפינת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב.

מפה מנדטורית ובה נראה קבר א-שיח` עׇבֶּד א-נׇבּי  והכפר סומייל. שימו לב גם למשטרה הבריטית ברחוב דיזנגוף.

הכפר ג`מאסין שכן מערבית לנחל איילון (ואדי מֻסְרארׇה) סמוך למקום הישפכו לנחל הירקון, היכן שהיום נמצא שכון בבלי. השיח` עבד א-נבי היה הקדוש המקומי של תושבי כפרים אלו וקברו שמש כמוקד חגיגות גם של שבטי הבדואים אלמׇסאטְנׇה, א-סׇואלְמֶה ו אלקֻרְעאן שהיו מגיעים אליו מכל אזור חוף השרון לזבוח זבחים. כמו כן שמש המקום הקדוש הזה את תושבי יפו לעריכת טקסי קבורה מלווים בתהלוכות. קבר שיח` זה מופיע ללא שם במפת ג`קוטן משנת 1798, כמקום קדוש (SANTON) גם הכפר המסומן לידו שנודע יותר מאוחר כסֻמֵיל מופיע ללא שם. על שמו של שיח` זה היה קיים גם בית תפילה סופי (זאויה)  בכפר. קיימת סברה כי תושבי סמיל שיישבו את הכפר הם צאצאיהם של תושבי הכפר סמיל בנפת חברון שהיגרו לכאן.

כשרות לקהילה שלי ולקוראי דף זה, נאות אורי טל לענות ולתת מידע בכל נושא הקשור לתולדות ומפת א"י תחת השלטון המוסלמי. טלפון  052-2323078.

את הספר ניתן לרכוש ביד בן צבי בטלפון 02-5398833 (איתן) או בקישור זה.

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד - הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי)

  חזרה ל"ועוד"       חזרה לתפריט ראשי   


תגובות
1.  מאיר יקר  (31/03/2023)
תודה. מעניין וחשוב
2.  מנור דביר  (09/04/2023)
יופי יואב,באמת התגעגעתי לדפי מידע שלך. לאחרונה חציתי את גן העצמאות כמה פעמים והקבר המגודר עורר את סקרנותי. היום מסתבר משמש הגן למפגשים חפוזים של להטבים
3.  נעם אהרן  (30/01/2024)
מאוד מעניין . תודה על הפרסום
4.  משה  (04/07/2024)
נהדר תודה
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.