המבצר שלא הושלם - מצד עתרת על גדת הירדן   אתרים צפון   לתפריט ראשי 

כמה מאות מטרים מדרום לגשר בנות יעקב, לצד פיתול חד בנהר הירדן, ניצבים שרידיו של מבצר צלבני שמעולם לא הושלם. השרידים הדוממים לבדם אינם מספרים את סיפורו המלא ואנו ננסה כאן לתאר את קורותיו הקצרים והמרתקים.

פרק הזמן ההיסטורי הוא התקופה הצלבנית שארכה בארץ בין שנת 1099 לספירה ועד נפילת המעוזים האחרונים, עכו ועתלית בשנת 1291. התקופה נחלקת לשני חלקים באופן מובהק - עד קרב קרני חיטין בשנת 1187 ולאחריו - הייתה זו נקודת שבר מבחינת ממלכת ירושלים הצלבנית שהתאוששה רק מעט בעקבות מסע הצלב השלישי. סיפורו של המבצר שלנו  חל כעשור לפני קרב קרני חיטין.

בלדווין הרביעי ("המצורע") היה בן 16 בלבד כשצבאו הפראנקי הביס בשנת 1177 את הצבא המוסלמי בפיקודו של צלאח א־דין במרחב תל גזר. היה זה ההפסד הצורב ביותר בקריירה של המנהיג האיובי הכריזמטי.   

 

היה ברור שניצחון זה לא יבטל את האיום המוסלמי על ממלכת ירושלים הצלבנית ושהתקפה עתידית תגיע מדמשק ולא מקהיר. ביצורים כמו שטונף (הונין, במושב מרגליות היום) ותבנין (היום בלבנון) חוזקו בחבל הגליל. 

אבירי המסדר הטמפלרי, אדוני צפת, לחצו להקים ביצור שיגן על מעברות הירדן ועל הדרך המגיעה מדמשק לגליל. באוקטובר 1178, בניגוד להסכם קודם עם המוסלמים, הוחל בבניית מבצר ושמו Vadum Iakob (מעבר יעקב) - מסורות מוסלמיות ונוצריות ייחסו את האזור למעבר הירדן של יעקב אבינו ולצערו עקב הידיעה שקיבל על מות יוסף בנו.  (וילהלם מצור קורא למקום Chastellet וזה המקור הלטיני היחיד המשתמש בשם זה).

הגבעה שנבחרה אינה המקום הקלאסי למבצר, אך היא חולשת על עיקול בנהר, שבו הייתה מַעְבָּרָה – נקודה שבה בני אדם ובעלי חיים צלחו את הנהר.

בלדווין הרביעי הגיע לאתר הבנייה ופיקח בעצמו על העבודות. במקום הועסקו מאות פועלים ובעלי מקצוע, והם בנו בו חומה בעובי של כארבעה מטרים ומגדלים. 

אחד המתחמים הראשונים שנבנו הוא המטבח שהיה עליו לכלכל בנאים וכוחות צבא שהקפם הכולל הגיע לכ-1,500 איש.

המבצר שעמד להיות מוקם הוא בינוני בגודלו. גדול מהמבצרים שבנו הצלבנים בעשרות שנות שלטונם הראשונות כמו מירבל (מגדל צדק) ואחרים אבל קטן ממבצרי הענק כמו אלה של כרכ צפת עתלית או המבצר הגדול והמרשים בלבנט - קרק דה שבליה שבסוריה. יתכן שהמתכונת האדריכלית הייתה אמורה להיות כמו זו של האחרון. נוכל להתרשם מהשרטוטים מטה פרי מחקרו המונומנטלי של רוני אלנבלום ז"ל על מבצרי הצלבנים.

הכנתי עבורכם תרשים המציג את פריסת חלק מהמבצרים הצלבניים בארץ. יש לקחת בחשבון שחלק מהם נבנו בהיקף העוצמתי המלא שלהם רק לקראת סוף התקופה (כמו עתלית וצפת).


נחזור לגדות הירדן.

צלאח א־דין ניסה לעצור את העבודות, וכפי שהיה מקובל במזרח, הציע לפראנקים תמורה כספית גבוהה, אך הצעותיו נדחו.

 

במאי 1179 החליט המצביא המוסלמי להטיל מצור על המבצר, אך כשל. מקורות היסטוריים מספרים על אירוע ירי של קשת פראנקי שקטל בחץ אחד הבכירים האיובים:

לאחר סדרת התכתשויות בצפון הארץ ובמיוחד לאור הניצחון המוסלמי בעימותים שהתנהלו באפריל ויוני 1179 באזור הבניאס ומארג` עיון. באוגוסט 1179 - שב צלאח א-דין למקום עם כוח צבאי עדיף.

תוך חמישה ימים, בעזרת מנהרות מצור, הוא הצליח למוטט את המבצר בעיצומה של הבנייה.

כ-800 מהמגינים הפראנקים נהרגו או נטבחו בתום הקרב. על פי התיאורים ההיסטוריים המתים הושלכו לבור. כ-700 אחרים נלקחו לשבי בדמשק. במקום פרצה מגפה. 

על המבצר החרב נבנה מקאם לזכר יעקב, ולימים הוא הפך למסגד ממלוכי, ששרידיו נראים באתר עד היום. במקום דבק השם המוסלמי קסר אל עת`רה  - "מבצר הכישלון" (הצלבני) והוא כנראה המקור לשם העברי "מצד עתרת". (במפה של גפרי תומאס משנת 1745 מופיע לראשונה השם  Kaiser Attrah מה שמעיד שהשם ניתן בתקופה העו`מנית).

האתר נפגע ברעידות אדמה שאירעו בשנים 1202 ו־1759 והותירו את רישומם בשרידי המבנים שנותרו בו.

רק בתקופה הממלוכית נבנה מצפון גשר שלימים זכה לשם בנות יעקב (שם שהופיע רק סביב שנת 1800 לספירה).

בשנים 1993–2009 נחפר האתר בידי משלחת בראשות רוני אלנבלום ז"ל, והתברר שבניית המבצר הייתה בעיצומה ולא הושלמה מעולם. 

עם התקדמות החפירה התברר כי המבצר לא הושלם מעולם. התגלו באתר ובסביבתו כלי עבודה ובהם אזמלים, גרזנים ומריות, וממערב לו התגלו שתי מחצבות עיקריות. ההערכה היא שנדרשו עוד כשנתיים להשלמת הבנייה. ממצאים אלה שופכים אור גם על צורת הבנייה ועל התכנון בימי הביניים.

ממצא חשוב היו ארבעה מטבעות עופרת שנמצאו באתר שנשאו את שמו המפורש של האתר:

 

 

מסלול הסיור (ראו מפה):

נחנה במגרש החניה (1), נעלה בדרך מסודרת לשער (2) . בשער נוכל להבחין בתוצאות רעידות האדמה שגרמו לתזוזה מצטברת של 2.1 מטרים בין שני חלקי השער.

נכנס לתחום המבצר וממזרח נראה את שרידי חדר האוכל והתנור (3). מרשים במיוחד שולחן בזלת מסותת היטב, שעליו ניתן היה להניח כמאתיים כיכרות לחם.

 

כאן נמצאו שלדי סוסים ולוחמים (ראו התמונה מטה).

נראה את שרידי מבנה הקמרונות שהוחרב על ידי הכובשים (4). נעלה לשביל ההולך על החומה (5) וממנו נרד למרכז האתר ולשרידי המסגד (6). נרד לצפון מערב בדרך עפר ונגיע למודל מתכת דינמי (7), המדגים את רעידות האדמה שחלו באתר. בסמוך לו נראה את החומה הצפונית המרשימה ואת הסדק שנפער בה. בחלק מהאבנים אפשר לזהות סימני סתתים.

 

לאוהבי לכת מומלץ לשלב מסלול סובב המבצר צמוד לנהר הירדן. במהלכו נראה את פיתול הנהר שבו היו המעברה הקדומה ושרידי טחנות קמח שמקורן בתקופה הצלבנית.

איך מגיעים: בוויז "מצד עתרת".

מקורות:
K. Raphael, The Excavation of the Templar Fortress at Jaco`s Ford (1993-2009), in memory of Professor Ronnie Ellenblum, The Hebrew University of Jerusalem, Hebrew Union College, 2023

Crusader castles and modern histories, by Ronnie Ellenblum Cambridge University Press 2007

תודתי נתונה לד"ר קייט רפאל שסייעה לי רבות בחומר ובהבנת סיפורו של האתר.

1 במרס 2026

פורסם לראשונה בכתב העת עת-מול של יד יצחק בן צבי, פברואר 2026

במסגרת מפגשי הזום שלי עסקתי בנושא זה בהרחבה בשילוב עם סיפורו של מבצר בלוואר (כוכב הירדן). המעוניינים יפנו אלי לקבלת הקלטה (בתשלום).


לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הירשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).

לרשותכם מערכת תגובות מטה.

חזרה לאתרים צפון        חזרה לתפריט ראשי 


תגובות
1.  משה כרמל  (28/02/2026)
כתבה מרתקת. כדאי לציין שבאזור נמצאו ממצאים פרהיסטוריים מהחשובים בישראל
 


© 2021 Yoav Avneyon. All rights reserved.