מתחם מהודר על אם הדרך ירושלים - ים המלח מימי הורדוס          לאתרים מרכז   לתפריט ראשי

לצד כביש 1 העובר במדבר יהודה, מצפון למוזיאון השומרוני הטוב, מעברו השני של הכביש, נמצאים שני אתרים - האחד מוכר יותר (מצודה צלבנית) והשני פחות ידוע - מתחם מהודר מימי הורדוס בו תעסוק כתבה זו.

נכנס לאתר לביקור והכרות. 

על בסיס ממצאים בשטח וביזמת קצין מטה ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, שוחזרו עמודים שעיטרו את חצר המתחם

באתר התגלה גם בית מרחץ על כל מרכיביו. כאן נראה הפתח לכניסת האוויר החם מן התנור לחדר החם שרצפתו נבנתה על גבי עמודים

מנהרת האוויר החם

עוד חדר בבית המרחץ:

הנה פרטים על ממצאי החפירה (מבוסס בעיקר על פרסום קמ"ט ארכיאולוגיה):

האתר התגלה בתחילת מאה זו על ידי יובל פלג שהיה ארכיאולוג וסגן קמ"ט ארכיאולוגיה איו"ש. יובל התגורר בכפר אדומים הסמוך והאתר התגלה במקרה בעת שטייל במקום עם כלבו. בשנים 2003–2007 נערכו כאן חפירות הצלה בניהולם של מגן ופלג ונחשפו שרידי מבנה הרודיאני (שכונה `הארמון ההרודיאני`), וכן שרידים של תעלת קשר ירדנית. 

בסתיו 2019 נערכה חפירת הצלה מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי וורונר ופריימן.
בחפירה התגלו כלי חרס, כלי זכוכית ושבעה מטבעות ברונזה מהם זוהו חמישה; כן התגלתה טבעת עשויה ברונזה הנושאת עיטורים.

ממצא הזכוכית כולל כעשרה שברי כלים, מהם שניים זוהו: בסיס מוצק ושטוח של כוס או קערה שעליו צלעות אנכיות משוכות ושפת קערה עם קפל צינורי חיצוני. שני שברי זכוכית אלה מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ובעיקר לזמן שבין המרידות (70–135 לסה"נ).

שבעה מטבעות נתגלו בחפירה, כולם עשויים ברונזה, מהם זוהו חמישה. מטבע אחד יוחס לאלכסנדר ינאי, ואילו יתר המטבעות מתוארכים בעיקר למחצית השנייה של המאה ה` לסה"נ.

בחפירה נאספו כ-100 שברי כלי חרס (אוכל, בישול, אגירה, פכים, נרות שמן ועוד) שהגיעו בעיקר ממילויי אדמה בתחתית המבנה ההרודיאני.

המכלול הקרמי שעלה בחפירה מלמד כי האתר היה מאוכלס בעיקר מהמחצית השנייה של המאה הראשונה לפסה"נ ועד לתחילת המאה השנייה לסה"נ.
הכלים המגוונים וכלי הייבוא מעידים על עושרו של האתר ועל דמיון למכלולים של בתי יוקרה בירושלים מאותה התקופה. נראה כי באתר ישבה אוכלוסייה אמידה שהיה לה קשר לשלטון הרומי. האתר שוכן בשטח אסטרטגי ששלט על הדרך הקדומה שחיברה בין ירושלים לארמונות יריחו.
חוקרים מציעים בזהירות כי בראש הגבעה שכנה מצודה מן התקופה הרומית הקדומה ששמרה על דרך זו.

חיזוק לטענה זו אפשר למצוא בתיאור של יוסף בן מתתיהו את חורבן קפרוס, המתואר באופן ברור `ארמון-מבצר`. בתיאור זה צוין כי המורדים לא רק כבשו את המבצר אלא גם את המצודות: "והמורדים כבשו את המבצר הנקרא קפרוס, אשר ממעל ליריחו, ושחטו את חיל המצב ואת המצודות החריבו עד היסוד" (בן מתתיהו תשי"ט: קנד).

יתכן שמדובר בתחנת משמר מלכותית או תחנת דרכים מהודרת לאנשי השלטון ולא ארמון כפי שנתקבע בשמו. 

נכון למרס 2026 האתר עדיין בהכנות לפתיחה לציבור. בסמוך מתוכנן גם אתר הנצחה לחללי שבעה באוקטובר תושבי יו"ש. שלט המוצב באתר מנציח את יובל פלג שנהרג בשנת 2014 בעת התמוטטות מערה בשומרון:

 יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה שוקדת על פתיחת האתר בעתיד והנה שני דימויים שממחישים את המראה הסופי העתידי. (תודה לגנית פלג)

אפשר להגיע למתחם ברכב שטח או בהליכה של כקילומטר וחצי ממוזיאון השומרוני הטוב. ראו מפה מצורפת.

לסיום ביקשתי מ"יועף אבניאון" שיסקור לנו את האתר ממעל

מקור ולהרחבה: חדשות ארכיאולוגיות - חפירות וסקרים בישראל, רשות העתיקות, גיליון 133 לשנת 2021  מאת עוז וורונר ואייל פריימן. 

יואב אבניאון, מרס 2026

 לרשותכם מטה מערכת תגובות! 

לשאינם מנויים על דף המידע: לקבלת כתבות דומות בדיוור ישיר בעתיד הרשמו בקלילות בדף הבית (תפריט ראשי).

לאתרים מרכז   לתפריט ראשי