היה זה בוקר שטוף שמש אחרי כמה ימי גשם והאדמה בוצית ומתעתעת. למרות זאת לקחנו הסיכון וחצינו בג`יפ הנאמן את דרכי העפר מאזור בית השיטה למושב מולדת ומשם בדרך מאתגרת עד לכוכב הירדן.
הגליל התחתון אופייני ברמות נטויות המסתיימות בצפונן בצניחה לעמק או נחל - הדרומית שבהן היא רמת יששכר המסתיימת בערוצו של נחל תבור (ואדי אל־בִּירָה בשמו הערבי) כשמצפון - רמת סירין (תבור).
אדמת הבזלת כאן פורייה ביותר והשדות המוריקים המעובדים על ידי יישובי הסביבה מעידים על כך. איש כמעט לא נראה באופק.
אנו צולחים קטעים בוציים ומתקדמים מזרחה.
זכרתי שצפוי לנו מפגש עם מבנה בודד עם כיפה ירוקה העומד כאילו בשום מקום מהדרכות של שביל ישראל. ציפיתי לראותו שוב הפעם בידיעה שאזכה גם למבט מלמעלה.
הוא לא אכזב. יש משהו מפתיע ומסתורי בנוכחותו כאן מרוחק מכל מקום ישוב חי על שפת האזור הגבעי והמתון במקום בו מתחיל ערוץ נחל דנה לעשות דרכו צפונה לקראת מפגש עם נחל תבור.
לא בכדי שמו העברי של הנחל הוא נחל דנה. עד שנת 1948 היה כאן כפר ערבי קטן בשם דאנה והאתר הקדוש היה בתחומו.
האתר היה בתוך מסגד הכפר, שממנו לא נותרו שרידים למעט מבנה הקבר עצמו. הוא היה שייך לאיש דת מקומי.
כבר בשנת 1322 כתב על המקום אשתורי הפרחי: `למזרח הר תבור כחצי שעה, מקום קורין לו היום דנה ושם ציון ישן, כעין הציונים הישנים, ולדרומו הנחל, וקורין לבעל אותו ציון דנה אל חאכם, וחאכם אצלם הוא דיין אז אמרתי כי שם דן בן יעקב, וקורין לו כך על שם דן ידין עמו. והנה תמצא, רוב השבטים שהם בכפרים מפוזרים בארץ ישראל, והכפר ההוא נקרא על שם אותו שבט הישן שם`.
מאותה תקופה הפך המקום אצל היהודים לקברו של דן בן יעקב, ובמאה העשרים שופץ על ידי "הוועד להצלת קברי הקדמונים בארץ־ישראל."
תושבי הכפר התייחסו לקבר כקברו של א־שיח` דאניאל המזוהה במסורת המוסלמית בעיקר עם הנביא דניאל התנ"כי, שנשבה על ידי המלך נבוכדנצר בירושלים ונלקח לפרס. רוב המסורות המוסלמיות על אודותיו מבוססות על הסיפור התנ"כי בספר דניאל.
תקריב של גזע הצבר החשוף ליד הקבר
אגדות עממיות מקומיות מזהות בדמות זו את דן בנו של יעקב, כפי שמופיע גם במסורותיהם של השומרונים.
את מקום קברו של הנביא דניאל מראים הערבים כבכמה מקומות: בנבי דניאל מערבית לבריכות שלמה (זכורה לרע שיירת נבי דניאל), בכפר דאניאל ששכן סמוך לרמלה, בכפר סמסם שהיה בין אור הנר וגברעם ובעיר סוס שעל החידקל.
דן, דניאל או א־שיח` דאניאל? לא פתרנו את החידה אבל נהנו מהרוגע שמשרה האתר ומצילומי הרחפן.
המשכנו מערבה כשצמוד אלינו קבור בקרקע צינור הנפט כרכוכ-חיפה. כהוכחה לקיומו ביקרנו שסתום מתכת שסיפר לנו בהתלהבות על וינגייט ופלגות הלילה.
בהמשך הדרך מצבת הנצחה לרב טוראי יוסף שהינו איש מילואים בן שלושים שנהרג כאן כשעלה כאן על מוקש במרס 1968. אשתו של יוסף ילדה בן שבועיים אחרי מותו הקרוי על שמו. קיומו של מוקש עמוק יחסית בשטח ישראל מתמיה אותי ולא מצאתי מידע בנושא.
מעניין מאד אך מעורר את השאלה מה עושה דן בן יעקב בחלקתו של יששכר? אולי התשובה לכך מסתתרת כמו השאלה מה עושה קברו של יהודה בן יעקב (נבי יודה) בחלקו של נפתלי.
אני מנוי חדש. תודה ליואב שהסכים לקבלני לקבוצה. אני מורה דרך שעוסק בעיקר בהיסטוריה ובנוכחות הערבית בארץ ישראל ובאיזור. בין היתר גם מורה לערבית. חורה לי שיש אנשים שרואים לעצמם את הזכות לקחת אתר שללא ספר היה מוסלמי/ערבי ב- 1000 שנה האחרונות ולהפכו לאתר יהודי דתי. חבל.
מלבד הקבר שבכפר דאנה, המסורת מספרת שקבר דן נמצא במקום הנוכחי של "יער צרעה" במבנה המכונה "שייח ע'ריב". וזאת בשל היות המקום בתחום נחלת שבט דן וכן "ספר-הישר" כתב כי קבר-דן מצוי באשתאול. "ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ודן נקבר בעיר בניו באשתאול."
בשנות ה-80 הוקמו במקום ללא אישור מבנים לבית כנסת וישיבה. בשנת 2017 הרסה רשות מקרקעי ישראל את המבנים שהוקמו ליד "שייח ע'ריב".
במקום בית כנסת שלצידו "כולל". בעונה, המקום מלא משטחי כלניות.
יהודה זיו, מצביע על הישוב הנקרא היום כפר דניאל, אף הוא בנחלת השבט. הכפר יושב על מקומו של כפר ערבי לשעבר - כפר דניאן או דניאל, שבדורות קודמים היה קרוי תחילה כפר-דאן. שם זה בא לו מן הקבר המקודש שבתוך מסגד הכפר - "מקאם א-נבי דאן", כלומר "קבר הנביא דן", בן יעקב.
(ויקיפדיה ומרחבי הרשת)